סגמנט רכבי הפנאי-יוקרה הקטנים הוא אחד הצעירים בעולם הרכב. עד לפני 3 או 4 שנים, התמודדו בו רק 3 מותגי היוקרה הגרמניים - כאשר ה-X1 היוצא של ב.מ.וו בכלל היה מין גרסת סטיישן-פנאי של הסדרה 3, וה-GLA של מרצדס היה למעשה גרסה עם הגבהה קלה בלבד של ה-A קלאס. עברו להן כמה שנים, והשלישיה הגרמנית מציינת כבר דור שני. במקביל, מותגי יוקרה נוספים החלו להיכנס לקטגוריה הצומחת: יגואר הנחיתה את ה-E-Pace, לקסוס השיקה לאחרונה את ה-UX המעוצב, DS מתמודדת עם ה-3 קרוסבק הקטן ואילו וולוו XC40 כבר מרגיש כמו דגם ותיק ביחס לכל אלו. לאחרונה הצטרף לזירה גם קדילאק XT4, שמביט מלמעלה על החבורה ומציע מפרט עשיר בתמחור יחסית גבוה.
ה-XC40 של וולוו התייצב למבחן בגרסת ה-T5, לה הספק של 247 כ"ס והנעה כפולה, ברמת הביניים "מומנטום פלוס" שמחירה עומד על 302,000 שקלים. עם זאת, הגרסה הפופולארית של ה-XC40 היא דווקא ה-T4, שנמכרת במחיר הכניסה של 245,000 שקלים ומסתפקת בהנעה קדמית וב-190 כ"ס. בחרנו ב-T5 בכדי שהוולוו תתמודד עם מפרט דומה לזה של מתחרותיה.
אודי Q3 נמכר במחיר כניסה של 254,000 שקלים עם מנוע 1.5 ליטרים (150 כ"ס) והנעה קדמית. גם כאן בחרנו בגרסה החזקה יותר, עם מנוע 2.0 ליטרים (190 כ"ס), הנעה כפולה וחבילת האבזור Tech Pack, שמחירה עומד על 292,000 שקלים.
קדילאק XT4 דורש מחיר כניסה של 265,000 שקלים, גבוה ממתחריו במבחן, אך הוא מוצע רק עם מנוע אחד - חזק למדי, 237 כ"ס - ועם אבזור עשיר במיוחד כבר מרמת הכניסה. אל המבחן התייצבה גרסת ה"פרימיום לקצ'רי" שעולה 285,000 שקלים.
אלו 3 מכוניות מעוצבות, מושקעות, עם נוכחות על הכביש; הבחירה במכונית המעוצבת ביותר היא בעיקר עניין של טעם.
את הסגנון של הקדילאק צריך לאהוב. האופי שלו נוצץ, מוחצן ואגרסיבי, פחות SUV גבוה וקלאסי. ליחידות התאורה שלו זוויות בוטות, הגריל עוטה שכבות של כרום נוצץ, חישוקי הענק שלו בולטים למרחוק וכך גם צמד פתחי המפלט מאחור.
הוולוו מעודן הרבה יותר, הפוך לחלוטין באופיו. הקווים שלו ישרים, אלגנטיים, כמעט פשוטים - אבל מרתקים בניקיון שלהם. איקאה סטייל, אבל עם טאצ' יוקרתי. בניגוד ל-XC60 וה-XC90 השמרניים, כאן יש קצת "חוצפה" בדמותו של קו החלונות שנשבר בחדות מאחור, או הגג בצבע שונה - מה שלא בא לידי ביטוי ברכב המבחן השחור.
האודי נראה גדול מקודמו, קשוח יחסית עם גריל בולט בצורת טרפז, חותמות לד מסקרנות ביחידות התאורה וצמד פסי גגון.
בפנים הרכב ה-Q3 ביצע קפיצת מדרגה עצומה. האיכות נהדרת והמסכים הדיגיטליים מעניקים תחושה מודרנית. אהבנו מאוד את השילוב בין הדיפון הבהיר של המושבים, השחור של הדשבורד ונגיעות המתכת בפאנלים השונים. חבל רק שלוח המחוונים הוירטואלי פועל כאן באופן חלקי.
לוולוו סגנון נקי בהרבה, עם מסך אנכי שמרכז בתוכו כמעט את כל הפונקציות ומייתר את השימוש בכפתורים. גם כאן התרשמנו לטובה מסביבת הנהג המודרנית והיוקרתית, וניתן אף להצעיר את האווירה עם בחירה בגוונים מקוריים וצבעוניים לתא הנוסעים. הירידה לפרטים מרשימה אף היא.
בקדילאק מתקבלת תחושת מרחב הודות לקווים האופקיים, אך איכות החומרים וההרכבה פחות הרשימה וגם העיצוב מעט עמוס ביחס לשניים האחרים. המסך אמנם נוח לתפעול אבל הוא קטן יחסית, ולוח המחוונים עתיר במידע שלא תמיד התגלה כשימושי ונחוץ. לעומת 9 כפתורים בלבד שספרנו בקונסולה המרכזית של הוולוו, אצל האמריקאי יש לא פחות מ-35 כפתורים בין הנהג לנוסע.
הוולוו מקבל כאן את הציון המירבי הודות לסגנון המקורי מבחוץ והניקיון האלגנטי מבפנים. האודי מאבד כוכב בשל סגנון מעט שבלוני מבחוץ ואילו הקדילאק מרשים בעיצובו החיצוני - אך מעט עמוס ופחות מודרני מבפנים.
אבזור ותפעול
קדילאק XT4 הוא הרכב המאובזר ביותר במבחן הזה, על כך אין מחלוקת. היתרון שלו בולט עוד יותר כשמגלים שאת מרבית פריטי האבזור ניתן למצוא כבר בגרסת הכניסה. בין היתר תפגשו כאן מושבים מרופדי עור עם כוונון חשמלי, זכרונות, חימום, קירור ואפילו מסאז'; המראה המרכזית הופכת למסך דיגיטלי (ובכך פותרת את בעיית הראות לאחור); את המנוע ניתן להפעיל מהשלט, בנתוני הנסיעה ניתן לצפות בתצוגה עילית מפורטת, לחניה ה-XT4 יכנס בעצמו, ואפשר לציין גם את גג השמש הפנוראמי, תאורת הלד המלאה, תא המטען החשמלי והרשימה עוד ארוכה. מפרט הבטיחות גם הוא מלא, ומציע עוד שני יתרונות חשובים ביחס למתחרים: האחד הוא תזכורת להוצאת הילדים מהמושב האחורי והשני הוא התראות על שמירת מרחק, סטיה מנתיב ועוד - שמתקבלות גם בצורת רטט בישבן.
החסרון העיקרי של הקדילאק הוא בהנדסת האנוש: עומס האביזרים, הכפתורים והתצוגות מקשה על תפעול המערכות בזמן נהיגה.
גם לוולוו מפרט נדיב בגרסת הביניים שנבחנה: זו כוללת מושבי עור חשמליים עם זכרונות, טעינה אלחוטית לסלולארי, גג פנוראמי, מערכת שמע נהדרת, תא מטען חשמלי ומראות נגד סנוור בצדדים ובמרכז. עם זאת, הקדילאק מאובזר ממנו, וצריך גם לקחת בחשבון שגרסת הכניסה מחסירה מערכות בטיחות כמו בקרת שיוט אדפטיבית או ניטור שטחים מתים. הנדסת האנוש בוולוו טובה מזו שב-XT4, אך השימוש התדיר במסך נוח פחות מהכפתורים והסדר ההגיוני שמציע ה-Q3.
מסך המולטימדיה של הגרמני אמנם לא כולל כפתורים פיזיים (אלו נמצאים על פקדי המיזוג, בעיקר), אך הוא מציע צבעים חדים ותצוגות ברורות ונעימות לשימוש. גם כאן, כמו בווולוו, בגרסת הבסיס תקבלו מפרט אבזור מצומצם למדי - אין בה חיישני חניה או תא מטען חשמלי, ואפילו לא הנעה בכפתור. חבילות האבזור משלימות את החוסרים ובגרסה הבכירה שנבחנה תקבלו גם מצלמת רוורס מצוינת, כוונון חשמלי למושבים ומפרט בטיחות מלא.
חלוקת הציונים ברורה: הקדילאק הוא המאובזר ביותר, אך הוא מאבד חצי נקודה בשל התפעול; לוולוו ולאודי מפרטי אבזור עשירים יותר, כאשר ההבדלים ביניהם קטנים - ה-XC40 מעט יותר מאובזר אך פחות נוח לתפעול, ואילו באודי המצב הפוך.
.png)
שימושיות ומרווח
מבחינת המימדים החיצוניים, הקדילאק הוא הרכב הגדול ביותר במבחן: הוא ארוך ב-12 עד 18 ס"מ ממתחריו, רחב מהם בכ-9 ס"מ ונהנה גם מיתרון של 8-10 ס"מ בבסיס הגלגלים. בפועל, בכל דרך שבה בדקנו, ה-XT4 היה צפוף ממתחריו. זו ההוכחה לכך שאסור להסתמך על דפי הנתונים בלבד.
במושב הנהג התקרה הנמוכה ושטח החלונות הקטן יחסית פוגמים משהו בתחושת המרחב, וגם היצע תאי האחסון שלו קטן יחסית. מאחור הוא נמצא פחות מרווח מהאחרים כמעט בכל המדדים: מרווח הברכיים סביר בלבד, מרווח הראש גבולי לגבוהי קומה ולשלושה נוסעים הרוחב יהיה המצומצם מביניהם. החלונות קטנים יחסית מאחור וגם בסיס המושב קצר יחסית ומעניק פחות תמיכה. יתרון הקדילאק בסעיף זה נמצא בדמות האבזור מאחור: הוא היחיד שמציע חימום למושבים האחוריים וגם שקעי USB לטעינה.
ב-Q3 נהנה הנהג מתנוחת ישיבה מעולה הודות להגה שמציע טווח כוונון רחב והודות לשדה ראיה פנטסטי. היצע תאי האחסון מלפנים עשיר. מאחור יהנו שני נוסעים ממושבים נוחים ותומכים וממרווח ברכיים וראש נדיב משמעותית מזה שב-XT4. לשלושה, לעומת זאת, יהיה הרבה פחות נוח: מבנה המושב בנוי למעשה משתי כורסאות נפרדות עם מושב קטן ומוגבה ביניהן. גם תעלת הינע גדולה ברצפה עשויה להפריע לנוסע האמצעי. מפרט האבזור לנוסעים מאחור כולל פתחי מיזוג ורשתות אחסון, אך לא שקעי טעינה.
הוולוו, למרות שהוא הרכב הקצר במבחן, היה המרווח ביותר. מלפנים יהנו הנוסעים ממושבים תומכים, רכים ונוחים, לצד היצע כמעט "סקודאי" של תאי אחסון ופתרונות שימושיים אחרים - כולל אפילו וו נשלף מתא הכפפות שנועד לתיק נשי או לשקיות אוכל בטייק אווי. שני נוסעים מאחור יהנו ממושב נוח יחסית וממרווח מעולה, וגם לשלושה הוולוו יציע איכות חיים לגמרי סבירה. אהבנו את הירידה של וולוו לפרטים הקטנים גם מאחור: גימורי המתכת מרשימים, פתחי המיזוג נאים וישנו גם שקע 12 וולט לטעינת מכשירים.
תא המטען של הקדילאק, למרות יתרון בדף הנתונים (בשל שיטת מדידה שונה), היה הקטן במבחן. המבנה שלו נמוך ועמוק, סף הטעינה גבוה ואין ווי תליה בצדדים. לאודי תא מטען גדול בהרבה, עם תאורה מעולה, תא בצד, ווים ורשת אחסון. לוולוו תא המטען הגדול ביותר, עם תא נוסף מתחת לרצפה, ווי תליה, תאורות ופתח במושב האחורי לטובת העמסה של ציוד סקי (או מוטות לסוכה).
אם כך, חלוקת הציונים ברורה: הוולוו הוא הרכב המרווח והשימושי ביותר, האודי מעט אחריו והקדילאק מגיע שלישי.
נוחות נסיעה
לקדילאק עיצוב ספורטיבי ובהמשך נעסוק גם בהתנהגות הכביש הספורטיבית שלו, אך בכל מה שנוגע לנסיעה - האופי הזה גובה מחיר. בתוך העיר הוא קופצני יחסית לאחרים ופחות מיטיב לספוג את שיבושי הכביש, הן בשל צמיגי "20 נמוכי חתך (לעומת 18 אצל המתחרים) והן בשל כיול מתלים קשוח. גם על כבישים מהירים הוא פחות נינוח ממתחריו, מרבה לזוז על כבישים גליים ובעל בידוד הרעשים הפחות טוב במבחן.
גם לאודי אופי נוקשה וגם הוא לא מפגין ספיגה מושלמת בעיר - אך הוא עדיף משמעותית על ה-XT4 בעיר, ועוד יותר מחוצה לה. על הכבישים המהירים הוא נהנה מריסון גוף מוצלח ומעניק נסיעה שלווה, נעימה וגם שקטה מאוד. למעשה, ה-Q3 הוא הרכב השקט במבחן.
הוולוו הוא הרכב הנוח במבחן. המתלים שלו רכים יחסית, סופגים היטב את שיבושי הכביש ומעניקים נסיעה נעימה מאוד במרבית תנאי הדרך. אמנם, בשל המרכב הגבוה נאלצו בוולוו להקשיח מעט את הכיול כך שהספיגה לא אופטימלית, כמו ברכבי פנאי רבים אחרים, אך הוא עדיין מספק נוחות יותר מטובה. מחוץ לעיר הוא מעט פחות מרוסן ושקט מה-Q3, אך הוא נהנה מנוחות טובה גם כשהקצב עולה, סופג מצוין שיבושים בכל מהירות ומבודד רעשים טוב בהרבה מהאמריקאי. נציין כי גרסאות ה-R דיזיין מגיעות עם מתלים בכיול ספורטיבי יותר, מה שמשפר את הריסון על חשבון הנוחות בעיר.
גם כאן חלוקת הציונים היתה קלה: הוולוו מוביל אך מחסיר חצי נקודה בשל בידוד רעשים פחות מוצלח מזה של האודי. ל-Q3 ארבעה כוכבים בשל הנוקשות היחסית בעיר, ואילו ה-XT4 פחות הרשים משניהם בכל הפרמטרים שנבדקו.
.png)
מנוע וביצועים
רכבי פנאי אמריקאיים, ודאי שכאלו מתוצרת קדילאק, מגיעים בדרך כלל עם מנועי V6 עתירי נפח. ב-XT4 המתכון שונה: רק 4 צילינדרים, שניים מתוכם מתנתקים בשיוט, נפח של 2.0 ליטרים - אך גם הגדשת טורבו והספק מרשים של 237 כ"ס. למרות שלוולוו כמה סוסים עודפים, האמריקאי היה מהיר יותר בכל תאוצה. זהו מנוע ספורטיבי באופיו, אגרסיבי עם שפע של כוח שדוחף ללא הרף. תיבת 9 ההילוכים שמשודכת אליו היא מהטובות שפגשנו, והיא פועלת באופן חלק ומהיר במיוחד.
ל-XC40 ביצועים טובים מאוד, אך עם אופי רגוע וליניארי יותר. הכוח זמין, ובלחיצת דוושה קלילה המהירות מטפסת בנחישות - אך הצליל מתכתי ופחות ספורטיבי מזה של ה-XT4, לתיבת 8 ההילוכים (מצוינת בפני עצמה) אין שליטה מגלגל ההגה והמנוע מרגיש בנוח יותר בשיוט בסל"ד נמוך מאשר במאמץ ובסל"ד גבוה. גם אם אתם חובבי ביצועים, כנראה שגרסת ה-T4 תספק את מנת הכוח הדרושה עבור רובכם.
ל-Q3 הספק נמוך יותר, "רק" 190 כ"ס, והוא אכן היה פחות מהיר במבחן הזה. עם זאת, כדי לחוש בהבדלים צריך להגיע למצבים קיצוניים למדי - ובתנאי יומיום מדובר ביחידת הנעה יוצאת מן הכלל. הכוח זמין בשפע, המנוע גמיש ומהנה מאוד לנהיגה. תיבת ההילוכים, רובוטית כפולת מצמדים עם 7 הילוכים, פועלת מצוין וגם מסייעת לצריכת הדלק: את המבחן סיימה אאודי עם 11.3 ק"מ לליטר, לעומת 10.8 בקדילאק ו-10.7 בוולוו.
למרות הנחיתות בביצועים, האודי מקבל ציון זהה לזה של הוולוו בזכות האופי הנעים של יחידת ההנעה ובזכות צריכת הדלק הטובה. לקדילאק יתרון על שניהם בכל הנוגע לחוויית הביצועים ולאיכויות התיבה.
.png)
התנהגות כביש
האופי הספורטיבי של הקדילאק מגיע לקצה במבחן היכולת הדינאמית. השלדה מבריקה עם תקשורת מצוינת וכניסה חדה לפניות, וישנה אפילו נכונות מפתיעה לשעשועי זנב - אך אלו מאפיינים שבעינינו פחות חשובים ברכב פנאי יוקרתי. בכל מה שנוגע לאחיזת הכביש התורמת לתחושת הבטחון הוא פחות הרשים ממתחריו, ההיגוי שלו פחות מתקשר והוא יאבד אחיזה לפניהם. נציין כי גרסת ההנעה הכפולה משפרת את האחיזה.
ל-Q3 אחיזה פנטסטית וגם תחושה קלילה יחסית, הוא מרגיש בטוח מאוד אך סובל מהיגוי מעורפל משהו. ל-XC40 אחיזה מצוינת גם כן, תחושת בטחון אינסופית, רכינה מינימאלית בעיקולים וגם שלדה מפתיעה ויכולת כניסה לעיקולים שמעניקה תחושה של רכב קטן בהרבה.
אם זה היה מבחן למכוניות ספורטיביות, יתכן והקדילאק היה מסיים עם ציון גבוה יותר; אך בהשוואה למתחריו הוא מגיע שלישי בסעיף זה. האודי טוב ממנו, והוולוו עדיף על שניהם ומציג יכולות דינאמיות מפתיעות.
.png)
סיכום
שלושה רכבים מצוינים התייצבו למבחן הזה. שלושתם מעניקים תמורה ראויה למחיר ומצדיקים את הפער בינם לבין סביבת הכניסה של רכבי הפנאי הקטנים-יוקרתיים, אלו שנמכרים סביב ה-200,000 שקלים. כאן פשוט מקבלים יותר.
קדילאק XT4 מביא משהו שונה לקטגוריה. אמנם, בפרמטרים הקלאסיים של רכבי יוקרה הוא לא מצטיין: הוא נמצא פחות טוב בתחומים של נוחות הנסיעה, המרווח הפנימי, בידוד הרעשים ותחושת היוקרה הכללית. גם מחיר הכניסה שלו הוא היקר ביותר כאן. עם זאת, בתחומי החוויות הוא מציע משהו שלא מצאנו אצל האחרים: האבזור מרשים בצורה יוצאת דופן כבר בגרסת הכניסה, העיצוב דרמטי והביצועים נהדרים. זהו רכב שמעניק חווית נסיעה שונה וייחודית.
אודי Q3 הוא רכב יוקרה קלאסי, אודי קלאסי. הוא נהנה מסביבת נהג מודרנית, המנוע שלו נהדר, תא הנוסעים מרווח ושימושי ובידוד הרעשים מעולה. ובכל זאת, יש לו גם כמה מגרעות: הוא לא מאוד נוח על כבישים משובשים, הוא פחות מרווח מהוולוו וכדי לקבל אותו עם אבזור עשיר תצטרכו לרכוש את החבילות היקרות.
וולוו XC40 מציע חבילה מאוד מאוזנת ומעניק תחושת יוקרה ברמה גבוהה מאוד. העיצוב שלו נקי, אלגנטי ומודרני, הוא הרכב המרווח ביותר במבחן, נוחות הנסיעה שלו נהדרת ויחידת ההנעה מספקת ביצועים פנטסטיים. הוא אולי פחות ספורטיבי ונועז, אבל רמת הביצוע שלו מעולה וחשוב לא פחות - הוא מעניק תמורה מעולה למחיר גם בגרסת הכניסה.
למאמר זה התפרסמו 14 תגובות
