קיה קרניבל (דיזל) - מבחן וידאו

הקרניבל זוכה לקו מותניים מחודד עם קפל ברור שרץ מתחת לקו החלונות ומעניק לרכב הגדול מראה יותר שרירי. בנוסף, בחזית ניצב לו גריל ענק המתחבר לפנסים צריך ויחד המראה המתקבל די הרמוני ובעיקר יותר אלגנטי ממיניוואנים בעבר. באופן לא מפתיע, פלסטיק בצבע אפור מלפנים ומאחור מדמה  "מגן גחון" ומעניק לרכב העצום קצת אפיל של "שטח". לאלו מתווספות מסילות גגון גדולות וקורה C בגימור כרום ייחודי שמרגישה כמעט לנד-רוברית. 

כן, הרכב הענק מרשים מאוד ובהחלט לא יתבייש להתייצב בחנייה לצד רכבי פנאי עצומים בגודלם.

תא הנוסעים

בערך 10 דקות לתוך נסיעת המבחן עוצר לצידי בחור עם רכב פנאי יוקרתי. "תגיד, זה קיה או מרצדס?", הוא שואל. אני מסביר בסבלנות (כי יש פקק ואנחנו לא באמת מפריעים למישהו) שמדובר בקרניבל החדשה. "המסכים נראים בדיוק כמו המכוניות החדשות של מרצדס" הוא מתעקש ומוסיף דבר מה על הקצב שבו היצרניות הקוריאניות מתקדמות. האמת, יש משהו במה שהוא אומר. 

כמו בכמה רכבים חדשים של קיה, גם כאן אנחנו נתקלים בצמד מסכים שמשמשים כלוח מחוונים דיגיטלי ומסך מולטימדיה זה לצד זה. המסכים ענקיים – 12.3 אינץ' שניהם – והם מספקים רזולוציה טובה וביצועים מוצלחים. 

במסך המולטימדיה תגלו שהגרפיקות עצמן קצת פחות מעודכנות עם אייקונים ורקעים פחות מלהיבים. מה שבטוח, התפעול שלהם – כרגיל בקיה – נוח מאוד גם תוך כדי נסיעה. לוח המחוונים הדיגיטלי מרגיש הרבה יותר עדכני. יש בו 3 תבניות וכולן נאות, אך חסרה לנו הגמישות וההתאמה האישית שמקבלים לדוגמא במסכים דומים מבית סיאט וסקודה. 

מעבר למופע האור קולי, תא הנוסעים ממשיך להרשים. ברכב המבחן נהנינו משילוב צבעים מוצלח (קרם ושחור) שמופרד בפס מתכת בטקסטורה הדומה לזו שמופיעה על קורה C של הרכב. איכות החומרים בחלק העליון של הקונסולה מעולה, בחלק התחתון הרבה פחות. רוב הפקדים זוכים למסגרות כרום יפות וכאמור, התפעול הכולל פשוט נפלא. 

רשימת האבזור ארוכה במיוחד. כבר בגרסאות הכניסה תהנו מאותם צמד מסכים, כניסה והנעה ללא מפתח, Waze מובנה, קישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, בלם יד חשמלי עם פונקציית Auto Hold, פנסי LED ועוד ועוד. גרסת הפרימיום היקרה יותר מוסיפה מצלמות 360 מעלות עם "מבט על", ריפודי עור, בורר הילוכים רוטורי, תאורתLED  פנימית ועוד. 

שתי הגרסאות נהנות מאבזור בטיחות מקיף הכולל בקרת שיוט אדפטיבית, בקרת סטייה מנתיב אקטיבית עם פונקציית שמירת הרכב במרכז הנתיב (שפעילה תמיד בלי קשר להפעלת בקרת השיוט), התרעה על שכחת ילד במושב האחורי, מערכת למניעה של תאונה חזיתית כולל זיהוי תנועה חוצה מלפנים ומערכת דומה להתרעה על תנועה חוצה מאחור. לשתי הגרסאות יש גם התרעה על רכב בשטח מת ובגרסת הפרימיום מצטרף גם צילום ממצלמה לצד הרלוונטי כאשר מאותתים. על המסך גם תוכלו לראות התראות רבות אחרות ובהן התראה על רכב חולף בעת פתיחת דלת. באמת שיש מעט רכבים עם עושר כזה בסעיפי אבזור הבטיחות. 

תנוחת הישיבה גבוהה מאוד. יושבים "על הרכב" כאשר ממושב הנהג קו המותניים מרגיש מאוד נמוך (מה שלא נראה מבחוץ). יש גם המון תאי אחסון אבל לא תמיד בגודל הנכון. שדה הראיה החוצה נפלא – וכדאי שהוא יהיה כזה כשצריך לנתב ג'מוס כזה ואין גוררת בסביבה. 

המרחק מהנוסע/ת במושב הנהג מרגיש כמו המרחק בין כדור הארץ למאדים. המושבים עצמם נוחים, אבל לא ממש מציעים תמיכת צד. אל השורה השניה מגיעים משתי דלתות צד בעלות תפעול חשמלי. 

הנקודה הזאת מהותית כי רכבי פנאי מקבילים מציעים דלתות רגילות. הפער מתגלה כשמגיעים לחניון צפוף. דלת ההזזה מאפשרת גישה מעולה לשורה השנייה וגישה נוחה גם לשלישית. לא צריך לפחד ממכה לרכב שניצב ליד וחגירה של ילד במושב נעשית בקלילות שתעורר קנאה בכל בעלים של רכב פנאי עם דלת רגילה.

בשורה השניה יש שני מושבי קפטן. הם לא ממש גבוהים אך מעבר לזה הם מעולים. יש להם טווח תנועה נדיב, המרווח לראש ולרגלים טוב ויש בשניהם יציאות מיזוג (בגג) וגישה ל-USB. בין המושבים יש המון שטח פתוח שמאפשר גישה קלה לשורה האחרונה. גם קיפול של המושב יאפשר גישה מעולה לשם. מעל המושב הימני יש פאנל שליטה בבקרת האקלים מאחור. 

בדור הזה לא מוצעת בישראל (כרגע) גרסה עם 8 מושבים וזה קצת חבל, כי ברור שבארצנו יש דרישה לזה. 

השורה האחורית היא זאת עם 3 המושבים. בפני עצמה היא סבירה ולא יותר. המרווח לרגליים בסדר, אם אתם לא מאוד גבוהים. המרווח לשלושה לא מושלם, אבל סביר להניח שישבו פה 3 מתבגרים לכל היותר ולא מבוגרים בגודל מלא. המרווח לראש לא הכי טוב בגלל גג השמש ובגלל המבנה הכללי של הרכב. כדי שהשורה הזאת (שניצבת מעל הגלגלים האחוריים) לא תהיה נמוכה מדי, הגביהו אותה מהרצפה וזה חלק מהעניין. מצד שני, היא באמת הרבה יותר מוצלחת לילדים ומתבגרים ביחס לכל רכב פנאי שפגשנו. גם בה יש פתחי מיזוג בגג, יציאות USB, וילונות נגללים (יש גם בשורה השניה) ומחזיקי כוסות. פינוק. 

תא המטען נפתח חשמלית, עם פיצ'ר שסוגר אותו אוטומטית אחרי כמה דקות. מעבר לזה הוא עצום, באמת בגודל אדיר. הוא בנוי לעומק ולא למרחק אך קל מאוד יהיה להכניס את כל הציוד של כל 7 בני המשפחה. ניתן גם לקפל בקלות את שני המושבים האחוריים ואז גם מקרר או מכונה+ מייבש כביסה ימצאו את מקומם כנראה.

נוחות נסיעה

בגדול, הקיה הענקי די רך. זה נובע כמובן מהאופי האמריקאי שלו. בתוך העיר הרכות מאפשרת לרכב הגדול להתמודד עם מהמורות באופן סביר ומעלה. למרות זאת, כשיש רצף שיבושים או מהמורות ממש גדולות יש תחושה שהקרניבל קצת עסוק ולא מספיק מרוסן. 

בתוך העיר לקרניבל יש עוד כמה אתגרים. עם אורך של 515 ס"מ, כל ניסיון להיכנס לחניה, חניון תת קרקעי או מעבר בסמטה הופך לחתיכת אתגר. לרכב יש מצלמות 360 מעולות שמסייעות בניסיונות לנווט את הליווייתן בתוך הכרך הצפוף. המצלמה המציגה את השטח המת על מסך לוח המחוונים תציל בוודאי המוני רוכבי קורקינט. רדיוס הסיבוב, באופן מפתיע למדי, לא רע בכלל. 

מחוץ לעיר הנוחות טובה מאוד. כן, המכונית הגדולה יכולה להתנדנד מעט, אך בסך הכל היא מרגישה מפנקת ומנותקת מהבלאגן שבחוץ. לאלו מסייע גם בידוד רעשים טוב מאוד. צריך מהירויות מאוד גבוהות כדי להפיק רעשי רוח משמעותיים וגם רעשי כביש מבודדים היטב כל עוד לא עליתם על משטח אספלט ממש נוראי. בגרסאות הדיזל תוכלו לשמוע את המנוע מטרטר במהירויות נמוכות. לא נורא.

מנוע ותיבת הילוכים

רגע, מה? מנוע דיזל? במיניוואן אמריקאי?

ובכן, הקרניבל מגיע לישראל עם שני מנועים. הראשון הוא מנוע טורבו-דיזל בנפח 2.2 ליטרים בעל 201 כוחות סוס (מוכר מהסורנטו) והשני הוא מנוע בנזין בנפח 3.5 ליטרים (ללא טורבו) עם 272 כוחות סוס. 

מנוע הדיזל עליו נהגנו התגלה כמעולה. יש לו המון מומנט מסל"ד נמוך, מה שמסייע לרכב הכבד לצאת מהמקום בקלות ובלי למשוך לסל"ד גבוה כדי להוציא ממנו את הכוח. 

יותר מזה, המומנט כל כך נדיב שהוא קורע בקלילות את אחיזת הצמיגים הקדמיים. אנחנו רק רצינו לבדוק את פעולתו של מצב ה-"ספורט" ברכב והוא מצידו פצח בשלל זעקות צמיגים בגינן חטפנו שלל מבטים ו"ברכות" מיושבי הרכבים שמסביב. בניגוד לטיפ המפורסם ממבצע סבתא, כאן צריך להתחיל חלש ולאט לאט להגביר. 

זה לא מנוע שאוהב לטפס בסל"ד, אבל הוא בהחלט מספיק גמיש כדי להתקדם בקצב מהיר והחלטי. עקיפות מהירות צריכות להיעשות בתכנון מוקדם. קודם כל, הוא לא מחבב סל"ד גבוה, הוא רכב ארוך מאוד ובנוסף – תיבת ההילוכים לא הכי מהירה. 

אבל למרות האיטיות המסוימת של תיבת ההילוכים (אוטומטית, 8 יחסי העברה) היא חלקה מאוד ומתאימה כמו כפפה לאופי של הרכב. התפעול בגרסת הפרימיום נעשה מכפתור רוטורי במרכז הקונסולה.

מנוע הדיזל מציע יתרון גם בצריכת הדלק. במבחן שלנו שכלל בעיקר נסיעה פקוקה, עירונית ונסיעה בין עירונית צריכת הדלק עמדה על כ-10.5 ק"מ לליטר. נתון יפה מאוד בהתחשב בגודלו של הרכב.

התנהגות כביש

הדינוזאור הנוסע של קיה שוקל, ברוך השם, לא מעט. קצת מעל 2 טון לפני הילדים והמטענים לטאבלטים שלהם. בכל מה שקשור בנהיגה דינמית, הקרניבל הוא רכב בטוח עם אחיזה טובה (אך לא מעולה) שיקח אתכם ממקום למקום בלי בעיה. אל תנסו שום הרפתקאות מעבר לכך. הרכב נוטה לרכון, יש לו תת היגוי די בולט והגה יותר מנותק מכמה שרים בממשלה.

סיכום

קיה קרניבל מציע חבילה מרשימה במיוחד. הוא מצליח לסמן V גדול כמעט בכל סעיף בו הוא אמור להצטיין. הוא נוח, יש לו יחידת הנעה שתיקח משפחה בכיף מנקודה לנקודה, הוא מאובזר, חסכוני יחסית, שם דגש על פינוק של כל אחד מהנוסעים ובסך הכל הוא גם מאוד מרווח. בסעיף האחרון יש כוכבית קטנה – נוסעים מבוגרים בשורה האחורית. 4 מבוגרים + 3 ילדים? מושלם. 7 מבוגרים או 6 + ילד – קצת פחות.

ליתרונות האלו יש מחיר והמשמעותי שבהם הוא המימדים. כן, הרכב עצום, מאתגר לחניה ולא מעודד נהיגה דינמית. 

בסופו של מבחן, כשמשקללים את כלל המשתנים, אין ספק שמדובר ברכב שיבצע את משימתו – הובלת 7 נוסעים – טוב בהרבה מרכבי פנאי גדולים מתחרים. המחיר נמוך יותר ביחס לאותן מתחרות מעולמות הפנאי, ואפילו מחיר בתחום העיצוב לא ממש תשלמו. מה כן? אנחנו מקווים שדאגתם לחניה גדולה מספיק בבית.

לצפייה בכל דגמי קיה בישראל

למאמר זה התפרסמו 7 תגובות