דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

היו לי פעם חברים: האופוריה סביב קונצרן סטלנטיס מתפוגגת

Getting your Trinity Audio player ready...

בקצרה:

  • סטלנטיס שהוקמה ב-2021 מורכבת מלא פחות מ-14 מותגים
  • גרעין השליטה נמצא בחלוקה כמעט שווה בין איטליה לצרפת
  • באיטליה טוענים לאפליה לרעה ולהשתלטות צרפתית
קרלוס טאוורס

מסתבר שלא קל לנהל ערב-רב של מותגים עם קשרים משפחתים היסטוריים כמו אלה שבבסיס קבוצת סטלנטיס. קונצרן האוחז במספר עצום של 14 מותגים שונים הכוללים בין היתר את פיג'ו, סיטרואן, DS, אופל, פיאט, אלפא רומיאו, ג'יפ, קרייזלר, ראם, והרשימה ממשיכה.

אבל את האידיליה של תחילת הפעילות וההבטחה לטלטל את תעשיית הרכב עם גישה מקורית והתבססות על מוניטין והיטוריה, החליפה בשבועות האחרונים מיני-מהומה בין פיאט - שרתמה גם את ממשלת איטליה למאבק - לגרעין השליטה הצרפתי.

כדי להסביר את הפלונטר, ראוי להזכיר איך הכל התחיל. קונצרן הרכב הצרפתי PSA (פיג'ו סיטרואן ו-DS) שרכש את אופל הגרמנית (מידי GM האמריקאית), יחד עם קבוצת FCA האיטלקית (פיאט, אלפא רומיאו, לנצ'יה) שרכשה את קבוצת קרייזלר, ג'יפ וראם (האמריקאית), חברו יחד ב-2021 להקמת סטלנטיס.

כדי ליצור חלוקה שוויונית במועצת המנהלים יש 11 מושבים, חמישה ל-FCA, חמישה ל-PSA, ומושב אחרון ונוסף לקרלוס טאוורס, מנכ"ל סטלנטיס שהגיע מ-PSA הצרפתית והוכיח בפעילותו כי הוא אחד המוחות המבריקים בתעשיית הרכב, אם לא המבריק ביותר כיום.

לכאורה, הפעילות בשנים הראשונות הייתה למופת. תכנית שיתוף הפלטפורמות ויחידות ההנעה שהצליח יפה ב-PSA עבד מצוין גם עם המותגים החדשים. במטרה לקצץ באופן ניכר עלויות ייצור ולהגדיל רווחים. תכניות העבודה של המותגים הבעייתיים יותר (אלפא, לנצ'יה, DS) הסתדרה היטב והכל נראה מעולה.

עד לאחרונה. קבוצת FCA בראשות פיאט ומשפחת אנייאלי (Agnelli), בעלת השליטה באימפריה האיטלקית, החלה להתלונן באופן פומבי על חוסר הוגנות בחלוקה המשאבים, הייצור והשיווק שבין דגמי סטלנטיס המגיעים מצרפת, לעומת אלה המגיעים מאיטליה. הטענה הייתה כי הצרפתים משתלטים למעשה על תעשיית הרכב האיטלקית.

לטענת פיאט, מנכ"ל סטלנטיס, קרלוס טאוורס, לא רק שלא מצליח לשפר את מכירות פיאט, הוא אפילו מחליש את המותג והקבוצה בכך שהחל לייצר חלק מדגמי פיאט מחוץ לאיטליה, כמו פיאט 600 שמיוצרת בפולין.

הם מזכירים כי עם הקמת סטלנטיס, לפי הערכות אמור היה הייצור באיטליה להתייצב על יותר ממיליון מכוניות בשנה. אלא שיעדים אלה לא הושגו, ובשנה האחרונה עמד הייצור באיטליה על כ-750 אלף כלי רכב, פחות או יותר בדומה לצרפת. עד כדי כך נסוגה השליטה האיטלקית ההיסטורית בשוק המקומי, שבדצמבר האחרון הפך פולקסווגן למותג הנמכר ביותר באיטליה. תואר בו החזיקה פיאט ברציפות בכמעט עשור.

להגנתו טען טווארס שהייצור נחלק בהתאם למדיניות סדורה כשדגמי יוקרה ודגמים יקרים יותר ייוצרו בצרפת ואיטליה, ואילו דגמים פשוטים וזולים יותר ייוצרו במקומות אחרים. נזכיר כי בתוכנית שהציג טאוורס אשתקד חלק מהדגמים הגדולים יותר של DS ואופל אמורים להיות מיוצרים באיטליה. אגב, מהלך שגרר ביקורת מצד איגודי העובדים ופוליטיקאים מצרפת וגרמניה.

עוד ציין טווארס כי סובסידיות הן מפתח עיקרי באמון שבין ממשל לחברה, ובמיוחד בתקופה בה מנסים להעביר את הציבור ממכוניות בעירה פנימית לחשמליות. "איטליה משקיעה הכי פחות כסף בתמיכה ברכב החשמלי ביחס לשאר מדינות אירופה הגדולות", אמר. בכך האשים בעצם את הממשל האיטלקי בבעיות ממנה סובלת פיאט בשוק היקר לה ביותר. ומילים אלה עשו רעש, הרבה ממנו.

מה אנחנו חושבים: טאוורס שהפך את סטלנטיס לאחת מחברות הרכב הרווחיות ביותר, קנה לעצמו שם ומעמד בתעשיית הרכב. אבל כמו תמיד, בדרך למעלה מתגלים גם אויבים שישמחו לראות את ההתרסקות של מי שעומד בראש הפירמידה.

המאבק צפוי להימשך, וכיוון ההתפתחות יקבע בהתאם למדיניותו של טווארס, כמו גם להצלחת הדגמים והמותגים האיטלקים השונים בשווקים. למשל קבלת הקהל הצפויה לפיאט 600 החדש או הקמתה לתחייה של לנצ'יה שמתוכנת לשבועות הקרובים. ההימור שלנו: האחיזה הצרפתית בקונצרן רק תתחזק.

למאמר זה התפרסמו 13 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו

הוספת תגובה

תגובות

תגובות לכתבה

חזור למעלה