האם תא הדלק עוד בפיתוח? מתי יסתיימו ההצהרות ונראה מכוניות חשמליות רבות על הכביש? האם הגז הטבעי שמצאנו ימצא את דרכו למכוניתנו הפרטית ומה יהיה בסוף עם הבנזין והדיזל?
במשפט: מנוע חשמלי או שניים (או שלושה-ארבעה), ערכת סוללות גדולה ומחשב שמנהל את האנרגיה.
היתרונות: יעילות אנרגטית מצוינת ועלויות שימוש נמוכות, ידידותיות לסביבה, אפשרות למלא אנרגיה בבית.
החסרונות: נדרשת סוללה גדולה, כבדה ויקרה (אם כי הבעיה הזו הולכת ומצטמצמת), חרדת טווח הנסיעה וחוסר אפשרות למלא אנרגיה בדקות בודדות.
החשמל לתחבורה כבר כאן, ואנחנו אפילו לא מדברים על השימוש בחשמל כתמיכה במערכות בנזין, במערכות ההיברידיות. צניחה של עלויות הסוללה לכדי חמישית מאז ראשית העשור ושיפורים מהותיים ביכולת אחסון החשמל בסוללה הפכו את הטכנולוגיה הזו לנגישה. על כן ישנו כיום מרוץ לפיתוח מכוניות חשמליות לגמרי, זולות ויקרות, לכביש ולשטח, משפחתיות וספורטיביות.
יחסי ציבור מורכבים שנוצרו בעידן בטר פלייס וחרדת הטווח עדיין מונעת מחלקים רבים בציבור את הרצון לרכוש מכונית כזו, אולם כך נראית טכנולוגיה חדשה, מתחילים בחלוצים שמוכנים לשלם ולסבול קצת וממשיכים לאט לאט לכיוון המיינסטרים. זו לא באמת טכנולוגיה חדשה, כמובן, אלא כזו שהיתה עמנו במאה ה-19 ונכחדה, עד לקאמבק של השנים האחרונות.
בדרך לישראל מספר כלי רכב חשמליים לגמרי, שצפויים להיכנס לאט לאט לשימוש ולהצטרף לב.מ.וו i3 שכבר נמכר כאן: ניסאן ליף ורנו זואי, שנמכרו כאן מדי פעם וצפויות לחזור, יגואר iPace שכבר יש לה מחיר ישראלי, ובעתיד הלא רחוק גם רכבי פנאי חשמליים של מרצדס, אאודי, ב.מ.וו וולוו ואחרים וייתכן שנפגוש גם בגרסאות חשמליות של כמה דגמים לבית קונצרן יונדאי-קיה.
במשפט: שילוב מערכת חשמלית במנוע בעירה פנימית, בנזין או דיזל.
יתרונות: שיפור מהותי ביעילות המערכת בדיוק במקומות הכי לא יעילים שלה, חסכון באנרגיה.
חסרונות: מערכת מורכבת, כבדה ויקרה יותר ממנוע בעירה פנימית לבדו, ולכן גם המכונית יקרה יותר.
לא רק שהמערכת ההיברידית צפויה להישאר אתנו בזמן הקרוב, אלא שחלק מאוד משמעותי מכלי הרכב שניסע בהם בעשרות השנים הקרובות ישאו מערכת היברידית. הסיבה היא כי הוספה של רכיב חשמלי לצד מנוע בעירה פנימית משפר מאוד את היעילות שלו, וזאת מבלי להכביד יותר מדי בפיתוח. שיפור נוסף בהטמעה הניכרת של המערכות האלה במכוניות נולד מהעובדה שישנן רמות שונות של מעורבות חשמלית, ולכל דגם אפשר להתאים את המערכת שלו.
אפשר, לדוגמא, להסתפק במערכת מיקרו-היברידית, 48V, שמאפשרת התנעה מהירה וגם זחילה של קמ"שים בודדים בלי להתניע. אפשר ללכת על מערכת היברידית מקבילה מהסוג הידוע לנו כיום, שפועלת לצידו של המנוע וגם יודעת לטעון אותו לפי הצורך ואפשר גם ללכת על מערכת היברידית-נטענת, צעד נוסף לכיוון של מכונית חשמלית לגמרי, שמאפשרת טעינה מחשמל חיצוני ומצניחה את כמות הבנזין או הדיזל בנסיעות היומיומיות הקצרות.
בשנים הקרובות נפגוש מעט מאוד יצרני רכב שלא יציעו מערכות היברידיות ברמות אלה או אחרות, לפחות בחלק מהדגמים שלהם. מספר רב של יצרנים אף מתכוון להפסיק בקרוב מכירה של מכוניות שאין בהן מעורבות, לפחות בסיסית, של מנוע חשמלי לצד מנוע הבעירה הפנימית.
במשפט: רכב חשמלי שהחשמל מיוצר בו תוך כדי תנועה, באמצעות פירוק מימן וללא זיהום.
היתרונות: פתרון בעיית אחסון החשמל בסוללות הרכב החשמלי.
החסרונות: היעדר תשתית, חוסר יעילות בתהליך הפקת המימן וקושי לאחסן אותו במכונית.
צריך לשמוע את אלון מאסק האגדי מסביר בפרוטרוט מדוע תא הדלק אינו רלוונטי לעתיד. בתמצית: זו מערכת טיפשית, לדבריו. המימן אינו מקור אנרגיה אלא רק נשא, וצריך למצוא מקור. אם המקור הוא מים - תהליך הפירוק מאוד לא יעיל, מולקולות המימן הרסניות ואפילו לא מרגישים אם יש דליפה ואז החומר דליק במיוחד והלהבה בלתי נראית, מאוד קשה לאחסן אותו ומצב האחסון הפוטנציאלי הטוב ביותר שלו אינו עומד ברמה של הסוללות של היום. לדבריו גם לא צריך להכביר מלים, כיוון שהמציאות תוכיח זאת.
במציאות, נכון לתקופה זו, מעטים היצרנים שמשקיעים בטכנולוגיית תא הדלק להנעת מכוניות, אבל מדובר בגורמים משמעותיים: טויוטה, יונדאי והונדה, שלכל אחד מהם יש פרויקטים של מכוניות תא דלק סדרתיות. טויוטה, שהטכנולוגיה המרכזית שלו היא ההיברידית, אינו פוסל את החשמלית ונשיא החברה אף הודה שיש אמת בדברי מאסק, אם כי בסיטואציות מסוימות תא הדלק עשוי להצדיק את עצמו בכל זאת והיצרן הגדול מתכנן להרחיב את היצע דגמי תא הדלק. ביונדאי מסבירים את הפיתוח בצורך בכוח חישוב גדול יותר ברכב אוטונומי (טיעון לא כל כך משכנע, אם תשאלו אותי) ובהונדה, שהשיגו את מערכת ההנעה היעילה ביותר, ככל הנראה, ממשיכים בינתיים להריץ את ה"קלאריטי" שלהם.
GM, אגב, הציג קונספט שבו תא הדלק מפגין יכולות כרכב צבאי שמסוגל להתקרב בשקט ליעד וגם לספק חשמל שקט בשטח. קבוצת דיימלר, אחת השגרירות הגדולות של תא הדלק, שהשקיעה בו מיליארדים במהלך השנים, בחרה לחתום את המסלול הזה. גם בישראל, לפחות בשלב זה, אנחנו לא צפויים לפגוש רכבי תא דלק בזמן הקרוב.
במשפט: מסבים מנוע בנזין לשימוש בגז המעובה-נוזלי, המשמש גם לבישול, ועוברים לדלק זול מהותית.
יתרונות: דלק זול (לפחות בישראל), אפשר להסב רכב רגיל והוא מזהם פחות מבנזין או דיזל.
חסרונות: לא בכל תחנת דלק יש משאבת גפ"מ, התקנה יקרה שגובה חלק ניכר מהבגאז' ולעתים - איסור כניסה לחניונים מקורים, ביצועי המנוע עשויים להיפגע מעט, נדרשת תחזוקה למערכת ויש טענות על פגיעה באמינות המנוע.
אם גז הבישול כל כך יותר זול מבנזין, מדוע כל כך מעט מכוניות (ואפילו כל כך מעט מוניות) הוסבו לשימוש בו? אין כנראה תשובה אחת, אלא מכלול של תשובות חלקיות: נדרשת הסבה לא זולה, נדרש אכלוס תא המטען במיכל גז גדול, נדרשים טיפולי תחזוקה נוספים, ביצועי המנוע עשויים להיפגע מעט, ישנן שמועות על אמינות מופחתת של המנוע ולעתים קשה יותר למכור מכונית משומשת עם מערכת הנעה בגז, בשל החשש לבריאותה.
ובכל זאת, מי שמוכן לשרוד את כל ההערות האלה עשוי לנסוע מרחקים גדולים בעלויות קטנות. מדינת ישראל גובה מיסוי נמוך במיוחד (בלו) על הגפ"מ, בלי הבטחה שהמצב יישאר כך לנצח. ובכל זאת, בשל מיעוט המסבים לגפ"מ, המס אינו עולה כבר שנים רבות.
היות שמקור האנרגיה הזה "לא תפס", ואנחנו צפויים לכניסה של מקורות אנרגיה נוספים (חשמל, גז טבעי), לא נראה שיהיה שינוי מהותי במצב הגפ"מ בשנים הקרובות.
במשפט: מנוע בעירה פנימית שבקרבו, במקום דיזל או בנזין, נשרף גז טבעי דחוס.
יתרונות: מזהם פחות, זול יחסית, יש לנו בישראל, אפשר למלא בכמה דקות כמו בנזין או דיזל, אפשר להסב מכוניות קיימות.
חסרונות: היעדר תשתית מילוי, אחסון ושינוע מורכבים.
גז טבעי אינו סתם מקור אנרגיה. זהו מקור אנרגיה שיש לנו, בישראל. ככזה, כדאי לנו כמדינה להשתמש בו יותר ממקורות אנרגיה אחרים. הוסיפו לכך את העובדה שגז טבעי גם נתפש כאחד הדלקים הנוזליים הנקיים והידידותיים ביותר לסביבה וכי הוא שוחק פחות את המנוע ותקבלו מערכת הנעה מומלצת בהחלט, לפחות לעומת בנזין ודיזל.
ישנם, בכל זאת, כמה מוקשים. אחסון הגז והשינוע שלו מורכבים יחסית ונדרשת פרישה של תחנות גז טבעי. נוסף על כך, המערכות החשמליות יעילות עוד יותר ומזהמות עוד פחות, כך שהחשיבות המרכזית של הגז הטבעי נמצאת בגיוון מקורות האנרגיה ולאו דווקא ביכולות שלו לעצמו.
בכמה מדינות בעולם כבר ישנה תפוצה רחבה של כלי רכב על גז טבעי ובהן סין, הודו וגם אירן. בישראל יצא לדרך תהליך בין משרדי שנועד להביא לכבישינו מכוניות שיצרכו את הדלק הכחול-לבן. התהליך הזה צפוי להימשך כמה שנים ואז, מן הסתם, נתחיל לראות רכבי גז טבעי פרטיים גם בישראל.
במשפט: דלק גס יחסית נשרף בתא הבעירה ומניע את הגלגלים.
יתרונות: חסכוני, לא יקר, זמין, מנוע מספק כוח רב בתנועה (מומנט גבוה).
חסרונות: מנוע יקר יותר, נתפש כמזהם יותר מבנזין, רועש ומטרטר.
מי שחי בשנים האחרונות בסביבה של עולם הרכב מכיר היטב את המונח "דיזל גייט", אותה פרשייה שבה הוצגו בהערמה מנועי דיזל (של קבוצת פולקסווגן, אבל ממש לא רק פולקסווגן והאמת שלא רק דיזל) כנקיים וידידותיים יותר לסביבה מכפי שהיו באמת. בעת כתיבת שורות אלו עדיין יושב מנכ"ל אאודי מאחורי סורג ובריח בשל הפרשייה הזו (תוך כדי המעצר הודח מתפקידו) ונגד בכירים רבים בתעשיית הרכב מתקיימות חקירות.
מנועי הדיזל נהדרים משתי בחינות: הם חסכוניים מאוד והטכנולוגיה הזו מספקת כוח זמין רב למנועיה. למרבה הצער, לצד היתרונות נמצא זיהום אוויר שמסכן ככל הנראה את בריאות בני האדם הקרובים. ישנה אפילו אפשרות ולפיה מנועי הדיזל אחראיים למאות אלפי מתים בשנה ברחבי העולם כתוצאה מהזיהום.
למרות מירוץ פיתוח, לפחות עד לאחרונה, של טכנולוגיית דיזל ידידותית יותר, צריכת הטכנולוגיה הזו באירופה דועכת בקצב מעורר רחמים. זאת הן בשל החששות מהזיהום והן בשל הצהרות ערים רבות באירופה כי לא ייאפשר כניסת מכוניות מונעות דיזל לשטחן, בתוך שנים לא רבות. הייתם רוצים להחזיק מכונית שאי אפשר יהיה להיכנס איתה לעיר בקרוב?
במשפט: דלק נשרף באופן מבוקר בתא בעירה, מניע בוכנות שהופכות לתנועה סיבובית שמניעה גלגלים.
יתרונות: שתי דקות של הזרמת דלק נוזלי מאפשרת לשני טון לנוע למרחק של מאות רבות של קילומטרים ובמחיר שפוי. המערכת גם מספקת לעתים צלילים אלוקיים.
חסרונות: שריפת אנרגיה לא יעילה במיוחד, זיהום, רעש, מנוע לא אמין.
למשרד האנרגיה הישראלי יש חזון: עד 2030 יפסיקו למכור בישראל מכוניות בנזין (או דיזל). אין ספק שתוכנית כזו תוכל להפחית משמעותית מזיהום האוויר, אולם לא ברור אם הציבור ערוך לכך, אם פרישת עמדות הטעינה ברחבי הארץ תהיה ערוכה לכך ואם יהיו מספיק דגמי מכוניות חשמליות שייתרו את הצורך במכוניות עם מנועי בעירה פנימית.
לבנזין ישנם כמה יתרונות משמעותיים מאוד, והם הסיבה שהדלק הזה הוא הנפוץ והמקובל בתחבורה הפרטית בישראל וברוב העולם, מזה יותר ממאה שנה. הסיבות העיקריות הן הקלות ומחיר הפקת הבנזין, הזמינות שלו והעובדה שאפשר להעמיס על מכונית כמות עצומה של אנרגיה בשתיים-שלוש דקות. על האפשרות להדיח את שיטת ההנעה הזו ישנו נטל הוכחה רציני.
ובכל זאת, בשל זיהום האוויר הגבוה שנובע ממנועי בנזין ודיזל, ערים רבות ברחבי העולם מתכוננות לאסור כניסה או מכירה של מכוניות כאלה כבר בתוך מספר שנים, ממש כחזונו של משרד האנרגיה. אפשר להעריך כי למרות ההצהרות האגרסיביות, אפשר יהיה להמשיך לרכוש מכוניות כאלה בעולם וגם בישראל בחמש עשרה או עשרים השנה הקרובות לפחות.
074-799-1900 
מתעניין ברכישת רכב ?
קבל ייעוץ מומחה
