לפני כ-4 שנים יצאה DS לדרך חדשה כמותג יוקרה עצמאי, תחת כנפיה של קבוצת פיג'ו-סיטרואן הצרפתית. בדרך להתמודדות עם מותגי היוקרה מגרמניה, יפן וארה"ב, היה על DS לנפץ מחסומים רבים - חלקם טכנולוגיים, אחרים פסיכולוגיים. זה לא תהליך פשוט, בטח לא בשוק מסורתי ושמרן כל כך.
לפני כשנה הגיע לישראל הרכב העצמאי הראשון של DS - רכב פנאי קומפקטי שזכה לשם DS7 קרוסבק. המכונית עצמה גרפה אצלנו לא מעט שבחים, הן במבחן הראשון שערכנו לה והן במבחן השוואתי, מול 7 מתחרים נחשבים ומוערכים. זו באמת מכונית מרשימה, מכל מבחינה שהיא. אבל מעבר לכל המחסומים שעומדים בפני הרכב הזה בעולם, היה לו בישראל אתגר אחד נוסף: הוא שווק כאן עם מנוע דיזל בלבד, לא עניין מקובל ברכב יוקרתי.
חצי שנה מאוחר יותר, הצטרפה הגרסה שאמורה להקל במשהו על מאמצי השיווק. מדובר בגרסה עם מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.6 ליטרים, שנהנית מהספק דומה לזה של גרסת הדיזל - 180 כ"ס - אך נפרדת מ-17 קג"מ של מומנט. האם זו הגרסה הנכונה יותר, או שהשמרנים צורכי הבנזין דווקא מפסידים?
בתחום הזה DS לא מאכזבת. אין כמו מדד סיבוב הראשים כדי להבין עד כמה הרכב מסקרן, והפעם פגשנו בלא מעט נהגים של רכבי יוקרה במחיר כפול משל ה-DS7, שכמעט ואיבדו את הריכוז למראה החזית האגרסיבית של ה-DS והאחוריים המפוסלים.
החישוקים במפרט המקומי מגיעים במידה של 19 אינץ'. בצביעה השחורה-מבריקה הם נראים קטנים, אם כי בהחלט נאים. יחידות התאורה מאחור נראות מצוין ומציעות איתות דינאמי ותאורת לד תלת-מימדית בצורת מעויינים.
מוטיב המעויינים והמשולשים ממשיך בגריל הקדמי המהמם ומגיע גם אל פנים הרכב. עיצוב הפנים סולידי יותר מהחוץ, אך בהחלט נראה טוב עם קווים ארוכים, קונסולה רחבה בין המושבים עם מתגים בעלי עיצוב זוויתי, דיפוני אלקנטרה יפהפיים ואינספור מעוינים.
תא הנוסעים
גרסת הבנזין משווקת ברמת הכניסה בלבד, Performance Line. כניסה לתא הנוסעים מפגישה אותנו עם הרבה שחור, אבל שחור טוב. לגרסה זו תג שונה בקצה מכסה המנוע שממשיך אל ספי דלתות בגימור כרום עם סמל הגרסה ומסתיים לצד שם הדגם על תא המטען.
שלושת צבעי הסמל נמצאים גם בתוך תא הנוסעים בתפירה עדינה בדלתות, בדשבורד וכמובן במושבים, כאשר כל צבע מקבל פס תפירה עדין משלו. מתי בפעם האחרונה ראיתם תפירה בשלושה צבעים?!
המושבים הקדמיים מרופדים בבד אלקנטרה משולב עור. מושב הנהג נוח להפליא עם תמיכת גב תחתון מהטובות שפגשנו. משענת הגב אמנם לא עמוקה במיוחד, אך התמיכה לירכיים טובה. המושבים הקדמיים מתכווננים חשמלית ומציעים כוונון לאורך המושב (ידני), כאשר למושב הנהג יש גם זכרונות. מרווח הראש טוב למרות הגג הפנוראמי.
לעומת המושבים הקדמיים המצויינים, המושב האחורי פחות מבריק. המושב אינו תומך במיוחד ליושבים בצדדים ובנוסף הוא גם נמוך וקצר, מה שיוצר תנוחת ישיבה שלא תמיד תהייה נוחה לאורך זמן. מצד שני הוא רחב ודי שטוח, כך שיתאים לשלישיית נוסעים. הרצפה שטוחה ויש מקום מכובד לברכיים. גם מרווח הראש מאחור טוב למרות אותו גג פנוראמי.
הנוסעים מאחור יהנו ממשענת יד בין המושבים (עם מחזיקי כוסות לא עמוקים במיוחד, אז תיזהרו על כוס הקפוצ'ינו שלכם), ידיות אחיזה עם ווי תלייה, פתחי מיזוג, רשתות בגב המושבים הקדמיים ושני שקעי USB. אבל זה לא הכל - יש גם תאורת תקרה אישית בתפעול טאצ' וזווית משענת מושב שמתכווננת חשמלית, פריט שגם ברכבי יוקרה מקטגוריות בכירות יותר קשה למצוא.
שדה הראיה לפנים טוב הודות לתנוחת נהיגה גבוהה יחסית, אך שדה הראיה לאחור מעט מוגבל. מצד שני, מצלמת הרוורס עם מבט העל עושה עבודה טובה.
מלבד מה שכבר פירטנו, רשימת האבזור כוללת גם כניסה והנעה ללא מפתח (כולל פתיחה וסגירה גם מידיות הדלתות האחוריות), תא מטען חשמלי, מראה נגד סנוור, משטח טעינה אלחוטי ותאורת אווירה. והשוס - מצלמה הסורקת את תנאי הדרך ומתאימה את בולמי הזעזועים האדפטיביים. נציין כי וילון הגג הפנוראמי לא אטום, מה שכנראה יפריע בימי הקיץ הישראלי.
בתחום הבטיחות כולל המפרט בלימה אוטונומית, התרעת רכב בשטח מת כולל התערבות אקטיבית בהיגוי ובקרת סטייה מנתיב (המאפשרת לקבוע האם להישאר במרכז הנתיב או באחד מהצדדים) ובקרת שיוט חכמה המתאימה בלחיצת כפתור את המהירות ממערכת זיהוי התמרורים (המזהה גם שלטי עצור).
בקרת השיוט עובדת בצורה טובה וכאשר נכנס רכב לנתיב הנסיעה הבלימה אינה אגרסיבית מדי וגם כאשר מתקרבים לרכב עומד הבלימה נעשית בצורה הדרגתית.
הנדסת האנוש אינה מצטיינת. היא לא נכשלת ממש, אבל בהחלט צריך להתרגל אליה וללמוד כמה טריקים שיהפכו את החיים לקלים יותר. פסנתר כפתורי התפריטים מפיג'ו 3008 הופך כאן לכפתורי מגע, ללא פידבק ללחיצה בצליל או ברטט. צריך גם להתרגל לסידור כפתורי החלונות שבקונסולה בין המושבים, המזכיר את הסידור מה-DS5 ההיא...
מערכת המולטימדיה איטית יחסית. אם אתם במסך המוזיקה ותרצו לשנות את עוצמת המיזוג, תאלצו למצוא את כפתור תפריט המיזוג הקטן ולעבור למסך המיזוג. לפחות גלגלת עוצמת השמע פיזית ובולטת.
אם אתם מסתבכים עם כפתורי המגע הקטנים, תוכלו באמצעות לחיצה על המסך עם שלוש אצבעות להגיע למסך תפריטים ראשי. או שפשוט תישארו במסך מיזוג האוויר, כי את תפעול הרדיו והטלפון אפשר לבצע בצורה נוחה מגלגל ההגה.
ה-DS7 קרוסבק הוא גם רכב פנאי שימושי. יש תאים גדולים בדלתות הקדמיות בהם אפשר להכניס בקבוק 1.5 ליטר. התאים גם מרופדים בבד כדי שחפצים מסויימים לא ירעישו.
תא המטען שימושי ומאובזר אך הוא לא מושלם עקב רף העמסה גבוה מאוד. לתא נפח של 555 ליטר, פתחו רחב והוא שטוח. יש מדף חלוקה עם תפס שיכול להחזיק את המדף פתוח, שני תאים קטנים בצדדים, שתי תאורות לד, שקע 12 וולט, אפשרות לקיפול המושבים ותא ייעודי בדלת עצמה למשולש האזהרה.
נוחות נסיעה
אחד הפיצ'רים של ה-DS7 קרוסבק הוא המצלמה הסורקת את הדרך ומתאימה את הבולמים האדפטיבים. התוצאה מדהימה. ה-DS7 היא אחד מרכבי הפנאי הנוחים שיש, שאינם עושים שימוש במתלי אוויר. מפגעי כביש שזכרתי היטב במסלול הנסיעה מהבית לעבודה נעלמו כלא היו. שאפו.
לרכות המתלים יש מס, הוא לא נורא אך הוא קיים. ה-DS7 משככת מהמורות שונות בצורה טובה, אך הריסון לא מושלם ויש מן נדנוד נוסף. משהו רך ונעים שכזה. לא כולם אוהבים את זה, אבל כאמור זה לא נורא.
בנסיעה בין עירונית הנוחות הגבוהה נשמרת וה-DS קרוסבק עושה עבודה טובה מאוד ומעניקה תחושה כמעט מרחפת. הוסיפו לכך בידוד רעשים טוב מאוד ומנוע שקט יותר מגרסת הדיזל, ומתקבל רכב נעים מאוד. כמה בידוד הרעשים טוב? ישנם רעשי צמיגים אך גם אפשר לשמוע את מגע היד על ההגה. רק במהירות כביש 6 מצטרפים רעשי רוח מאיזור מראות הצד.
מנוע ותיבת הילוכים
העילה למבחן הפעם היא מנוע טורבו-בנזין חדש בנפח 1.6 ליטרים, המצטרף אל מנוע הדיזל בנפח 2.0 ליטרים. לשני המנועים תיבה אוטומטית פלנטרית בעלת 8 הילוכים. מנוע הבנזין מפיק 180 כ"ס ומומנט של 25.5 קג"מ הזמינים מ-1,650 סל"ד. למנוע זה 3 כ"ס יותר מגרסת הדיזל והוא מאיץ ל-100 קמ"ש חצי שניה מהר יותר. מצד שני יש לו 17.2 קג"מ פחות. אז איך המנוע החדש מסתדר עם רכב הפנאי היוקרתי?
כצפוי, פערי המומנט לא מפריעים לו לשנע את ה-7 קרוסבק בכל מצב ומכל מצב - מעמידה, בעליה, בעקיפה. ישנה השהיית טורבו קצרה שמהר מאוד הופכת ליציאה מהירה מהמקום, מהירה יותר מזו של גרסת הדיזל. המנוע אולי פחות גמיש מהדיזל, אבל לא חסר לו אפילו גרם אחד של גמישות - שכן בכל מצב נתון הוא מספק כמות ראויה של כוח ומצליח לייצר קצב נסיעה מצוין. כבונוס, הוא גם שקט יותר מהדיזל. עם זאת, קחו בחשבון שלא מדובר במנוע עם אופי ספורטיבי, בשונה ממנועי הטורבו-בנזין של דגמי ב.מ.וו, אודי או יגואר.
התיבה מספקת החלפות הילוכים חלקות, אך לעיתים היא איטית ומעדיפה להשאיר את המנוע בסל"ד נמוך יחסית, מה שמתאים יותר דווקא לאופי הפעולה של מנוע הדיזל.
ישנם 4 מצבי נהיגה: חסכון, נורמלי, נוחות וספורט. מצב החסכון מאלחש את תגובות דוושת הגז ומזדרז להעלות הילוכים לטובת חסכון בדלק. המצב הנורמלי שומר על תגובות ניטרליות, כצפוי. מצב נוחות דומה בתגובות יחידת ההנעה למצב הנורמלי אך מרכך עוד יותר את המתלים ויוצר תנודתיות יתר על מרבית הכבישים. מצב ספורט מעביר את התיבה למצב ספורטיבי ומקשיח במעט את המתלים.
צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על 11 ק"מ לליטר, נתון סביר ביחס לתנאי המבחן ואף בהשוואה לרכבי פנאי יוקרתיים אחרים בעלי מנוע טורבו-בנזין.
התנהגות כביש
DS7 קרוסבק נהנית מאחיזה טובה ומתחושה בטוחה. מצד שני, היא לא דינאמית כמו פיג'ו 3008 החולקת עימה פלטפורמה משותפת (וגם מנוע ותיבת הילוכים). למרבית הרוכשים הפוטנציאלים זה לא יפריע כמובן, והם יעדיפו את תחושת הניתוק והבידוד מן החוץ.
בנסיעה מהירה בעיקולים יש ל-DS7 זווית גלגול מוחשית עם נטיה קלה לתת-היגוי. מצב ספורט המקשיח את המתלים משפר זאת במעט.
סיכום
בדרך אל שבירת הסטיגמות של הצרכן, ב-DS נוקטים בגישה של אבזור עשיר מאוד במחיר נמוך יחסית. DS7 קרוסבק מביאה לקטגוריית הפנאי-יוקרה חבילה שלא קל למצוא אצל המתחרים: האבזור עשיר, העיצוב חדשני ומרשים, הנוחות נהדרת ומערכות הבטיחות המתקדמות מצטיינות.
גרסת הבנזין אמנם לא נהנית מהמומנט הגבוה של גרסת הדיזל, אבל היא מפצה עם ביצועים טובים יותר ופעולה שקטה יותר. היא אמנם קצת פחות חסכונית בדלק, אבל להערכתנו היא תתאים יותר לרוב הצרכנים וכבונוס היא גם קולעת טוב יותר לטעמו השמרני של השוק הישראלי.
לצפייה בכל דגמי DS בישראל
למאמר זה התפרסמו 5 תגובות