זו אולי הקלישאה השחוקה ביותר בעיתונות הרכב בעשור האחרון. "רכבי השטח של היום", מצקצקים הכתבים בארשת פנים רצינית, "כבר לא יודעים לרדת לשטח". העובדות, אגב, תומכות לחלוטין בטענה זו: רכבי הפנאי של ימינו מיועדים בעיקר לכביש, אבל זו לא תקלה בתכנון ובייצור. יכולת הכביש המצוינת, בין היתר, היא הסיבה שכיום נמכרים רכבי הפנאי בכמויות גדולות יותר מאי פעם. גם בתחום היוקרה עולה כוחם של רכבי הפנאי על חשבונן של מכוניות הסאלון, זאת במקביל לירידה העקבית שלהם ביכולת השטח.
בסביבה העירונית המלוקקת של רכבי הפנאי היוקרתיים, ג'יפ גרנד צ'ירוקי מהווה משב רוח מרענן. אחרי כל השינויים והגלגולים במהלך השנים, רכב הפנאי האמריקאי נותר נאמן למסורת של המותג הנחשב, ומתייצב למבחן כשהוא מצויד בנתוני שטח מעוררי הערכה. למעשה, שילוב של יוקרה עם יכולת שטח ניתן למצוא כיום רק בג'יפ גרנד צ'ירוקי וברכבי לנדרובר - אך אלה האחרונים יקרים בהרבה.
בזירה הזו מנסה להשתלב כבר כמה שנים טויוטה לנדקרוזר. אמנם, אין לו את הסמל של מותגי היוקרה וגם לא את הפאסון הנדרש, אך יכולת שטח בלבד תתקשה להצדיק מחיר של למעלה מ-300,000 שקל - ואת זה מבינים המוכרים והקונים כאחד. מתיחת הפנים האחרונה של הטויוטה מתמקדת בשיפור הנוחות, האבזור והאיכות הכוללת, במטרה להיות קצת יותר מעודן ואפילו יוקרתי. גם הגרנד צ'ירוקי עבר לאחרונה מתיחת פנים מקיפה, ומבחינתנו זו הזדמנות מצוינת לעמת בין האסכולות: רכב שטח קלאסי עם קריצה ללקוחות היוקרה בטויוטה לנדקרוזר, לעומת התבססות בשוק היוקרה עם נטיה לחובבי השטח בג'יפ גרנד צ'ירוקי. מי מתפשר פחות בשילוב בין התפיסות?
ג'יפ גרנד צ'ירוקיבחניהמכל כיוון שלא תסתכלו, הגרנד צ'ירוקי נראה קטן יותר מהלנדקרוזר. הנתונים מוכיחים אחרת: האמריקאי ארוך ב-7 ס"מ מהיפני, רחב ממנו ב-6 ס"מ ורק במימד הגובה יש יתרון לטויוטה. הגרנד צ'ירוקי גם נראה יוקרתי יותר בזכות פנסי הלד המרשימים, גימורי הכרום והצדודית הנמוכה-ספורטיבית. תא הנוסעים של הג'יפ ממשיך במגמה הזו, ומציע איכות חומרים גבוהה, שפע של אבזור ותחושת היי-טק. בלוח המחוונים ישנן עשרות אופציות של תצוגות שונות, במרכז הקונסולה שוכן מסך מגע גדול וברחבי הרכב ספרנו לא פחות מ-3 חיבורי USB ועוד כניסות ל-AUX וכרטיס SD. לעומת מתחרים מתחום היוקרה, הג'יפ מרגיש מוצק ומאסיבי, ואולי לא מספיק מפנק בהשוואה לחלקם; אבל לעומת הלנדקרוזר הכמעט-חקלאי, יש כאן נוק אאוט בתחושת הפרימיום.
המרווח לנוסעים מלפנים טוב, וגם מאחור ישנו מרווח מספק לשני מבוגרים, אם כי שלושה יתרווחו יותר בטויוטה. לחובתו של הג'יפ נרשם ספסל אחורי נמוך וקצר, שלא יהיה נוח לנסיעות ארוכות, וכן קו חלונות גבוה שפוגע בראות החוצה. תא המטען עמוק מאוד, בזכות הויתור על 7 המושבים. עם זאת, סף הטעינה גבוה ופחות שימושי.
בכביש הגרנד צ'ירוקי התייצב למבחן עם מערכת מתלי אוויר, שאמורה בין היתר לשפר את נוחות הנסיעה. זו אמנם טובה, אך השיכוך בעיר לא מושלם. מתחרים מתחום היוקרה, ואפילו הלנדקרוזר, מציעים ספיגה עדיפה. מחוץ לעיר הנוחות משתפרת משמעותית, והג'יפ שומר על ריסון מצוין. העיצוב הקרבי מכתיב שדה ראיה מצומצם, מה שמקשה מאוד על התמרון בעיר. תחושת ה"כל יכול" של הג'יפ החסון לא עולה בקנה אחד עם משנה הזהירות שיש לנקוט בכל פניה וחניה בעיר.
מנוע הדיזל של הגרנד צ'ירוקי מתגלה כמוצלח במיוחד. מנפח של 3.0 ליטר הוא מייצר 247 כ"ס ובעיקר מומנט נהדר של 56 קג"מ, מה שמאפשר לו להיות חזק מהלנדקרוזר בכל מצב באופן חד משמעי; עקיפות ביניים, תאוצות ושיוט במהירויות שלילה מתבצעים אצל הג'יפ בקלילות רבה. במתיחת הפנים האחרונה קיבל הג'יפ תיבת 8 הילוכים אוטומטית, שמתפקדת ללא דופי: החלפות ההילוכים בלתי מורגשות, מה שהופך את חווית הנהיגה לנעימה בהרבה וגם למהירה יותר.
בשטחהמפרט מספר על הנעה כפולה, הילוך כוח ומערכת מתלי אוויר שמאפשרת הגבהה של מרווח הגחון עד ל-27.4 ס"מ. בורר מצבי נהיגה מאפשר לבחור בין מצב "סלעי", "חול", "בוץ" ו"רגיל" - ובעצם משנה את גובה המרכב ונועל אלקטרונית את הדיפרנציאל המרכזי. את המפרט הזה מתרגם הגרנד צ'ירוקי ליכולת שטח אמביוולנטית: מצד אחד, המנוע מספק כוח התקדמות טוב, והילוך הכוח אמור להקל על הטיפוס. מצד שני, צמיגי הכביש הרכרוכיים לא מעניקים אחיזה מספקת. מצד אחד, מרווח הגחון הנפלא מאפשר נסיעה בשטחים מסולעים. מצד שני, במצב של פתיחת מתלה מקסימלית מצטמצם מהלך המתלה בצורה קיצונית, והרכב לא מצליח להתמודד עם בורות והצלבות. מהלך המתלה ממילא איננו נדיב, ואם מוסיפים לכך את הפלסטיקה העדינה שעוטפת את הרכב - מגיעים למסקנה שכדאי לנסוע כאן בזהירות, ולבחור בקפידה את מסלולי הטיול.
שלא תטעו: הגרנד צ'ירוקי מסוגל לטייל בעומק השטח ולעבור מכשולים לא פשוטים. אבל הדרך שבה הוא עושה את זה מלווה במאמצים רבים ובחוסר נינוחות, מה שפחות משפיע על העבירות אבל בהחלט יוצר חששות ופוגם בחוויה.
טויוטה לנדקרוזרבחניהמתיחת הפנים של הלנדקרוזר, שהגיעה לישראל בתחילת 2014, לא שינתה הרבה. פנסי החזית גדלו, הגריל התעטר בגימורי כרום והפנסים האחוריים השתנו מעט. הלנדקרוזר עדיין נראה גדול, אגרסיבי ומאוד מוכוון שטח - בזכות המראה הקובייתי והפשוט יחסית. מבפנים חלו גם כן שינויים, בעיקר בקונסולה המרכזית שכעת נראית כאילו שתלו אותה באופן מלאכותי לאחר הרכבת המכונית. כך או אחרת, איכות החומרים בהחלט טובה - לא יוקרתית בצורה יוצאת דופן, אך בהחלט נראית עמידה לאורך זמן. רשימת האבזור טובה כבר בגרסאות הבסיס, בעיקר בזכות מערכת המולטימדיה השימושית.
המרווח לנוסעים מצוין, אך גם כאן יתקשו לשבת 3 מבוגרים מאחור לאורך זמן. ללנדקרוזר יש יתרון חשוב לעומת הגרנד צ'ירוקי: זוג מושבים נוסף נפתח מרצפת תא המטען, ומציע מקום סביר בהחלט לשני נערים לא קטנים. כששני אלו לא נמצאים, תא המטען עצום בגודלו (אם כי דלת שנפתחת הצידה מפריעה בחניות צפופות).
בכבישלמרות המימדים הגדולים, טויוטה לנדקרוזר דווקא מסתדר לא רע בעיר. שדה הראיה מצוין ויכולת התמרון לא רעה, ולכך מצטרפת גם מצלמת רוורס יעילה שמקלה על החניות. נוחות הנסיעה מצוינת בעיר, וכאן ניכר שיפור משמעותי לעומת הדגם שלפני מתיחת הפנים. מחוץ לעיר הטויוטה קצת יותר רך ולעיתים מתנדנד קלות על מתליו, אם כי גם בהיבט זה חל שיפור. המנוע, בנפח זהה לזה של הגרנד צ'ירוקי, חלש ממנו משמעותית. רק 190 סוסים אמונים על סחיבתם של כשני טונות ורבע, ובשילוב עם תיבה אוטומטית בעלת 5 הילוכים בלבד - הקצב הוא איטי מהמצופה. אמנם, גם פה לא תתקשו לנוע במהירויות גבוהות, אך מי שקונה מכונית ב-300,000 שקל ומעלה מעוניין לא פעם לקבל קצת יותר מהשתלבות סבירה בקצב התנועה. כאשר המנוע קר או פועל תחת עומס, נשמע גם גרגור דיזלי אופייני. התנהגות הכביש של הלנדקרוזר הרגישה מעט גמלונית; בכבישים מפותלים נדרשנו להוריד קצב על מנת למנוע רכינה מוגזמת (אם כי האחיזה היתה מצוינת), וכאן בהחלט מורגש החסרון שבגובה וברכות של הטויוטה.
בשטחאבל כאשר יורדים מן האספלט, מבינים מיד כיצד הגיע הלנדקרוזר למעמד של אגדה. כבר שנים רבות שהוא שומר באדיקות על המתכון המסורתי, הכולל שלדת סולם, הילוכי כוח ומהלך מתלה אינסופי. היכולת הזו מאפשרת לו פשוט לרחף מעל המכשולים והמהמורות בשטח, ולדרוש מהנהג כמעט אפס מאמץ בהתמודדות עם אתגרי השבילים שבנגב. רק שים את הגלגלים במקום הנכון - וסע. למבחן התייצב הטויוטה עם צמיגים מעט יותר קשוחים מאלו של הגרנד צ'ירוקי, ואלו סייעו באחיזה בעליות עם עפר ודרדרת. מהלך המתלה אפשר לשמור על אחיזה ולהימנע כמעט לחלוטין מהצלבות, ושלדת הסולם פשוט יוצרת מצב בו המתלה עובד ונע בחופשיות מתחת למכלולי הרכב, ללא סכנה של ממש לגחון. איזה כיף.
אמנם, גם עם טויוטה לנדקרוזר תצטרכו לבחור מראש את המסלול בשטח ולהתכונן בהתאם. עם איזה רכב לא, בעצם? אבל מהרגע בו ירדתם מהכביש, הלנדקרוזר ינסוך בטחון, יעשה שרירים וידלג מעל כל אתגר מבלי להתרגש או לגרום לבעליו לחשוש מפגיעות אפשריות. קלאסה של ממש.
סיכוםלמבחן נפגשו שני כלי רכב שמלכתחילה מגיעים ממקום שונה. אלו לא מתחרים ישירים של ממש מבחינת המוצר, אך עבור הלקוחות מדובר בשתי מכוניות שיכולות להיות בחירה מתאימה עבור צרכים דומים. לא ניסינו לחפש במבחן הזה את המכונית היוקרתית יותר, או את זו שטובה יותר בשטח; כאן המסקנות ברורות יחסית. השאלה היא בעצם מי המכונית שיודעת לבצע את שתי המשימות בצורה השלמה יותר, מבלי לדרוש פשרות מוגזמות באחד מהתחומים.
.jpg)
ג'יפ גרנד צ'ירוקימבחינת היוקרה, אין לגרנד צ'ירוקי את הניתוק המוחלט מהכביש, כפי שקיים בלקסוס RX למשל. אין לו גם את הפאסון של ב.מ.וו X5, אבל גם אין לו את המחיר שלהם: את הגרנד צ'ירוקי אפשר לקנות כבר ב-290,000 שקל בגרסאות הבנזין, ואילו את גרסת הדיזל אפשר לקנות ב-100,000 שקלים נוספים. ברמות המחיר האלה, היכולת שלו כרכב יוקרה מרשימה בהחלט - ואם מוסיפים לרשימת היתרונות את האבזור העשיר והמנוע החזק מקבלים מכונית שהיא בהחלט תחרותית בתחום היוקרה. ומה באשר ליכולת השטח? ובכן, כאן ישנו פער משמעותי בינו לבין הלנדקרוזר. אך יותר משהפער התבטא בעבירות, הוא הורגש בחששות ובקושי של הגרנד צ'ירוקי לבצע את המטלות. אנו מאמינים שעם הזמן הנהג יתרגל ליכולות, יכיר היטב את המגבלות ויבטח ברכב שלו, ואז הוא גם יוכל להתאים עבורו את מסלולי השטח הנכונים, ליהנות מטיולי שטח אמיתיים וגם ממכונית יוקרתית ביתר הזמן.
טויוטה לנדקרוזרהלנדקרוזר, וזה לא השתנה גם אחרי מתיחת הפנים, הוא חיית שטח מובהקת. אין לו פחד, אין לו כמעט קשיים, אין הרבה מסלולי שטח שגדולים עליו. הוא פשוט סוס עבודה אגרסיבי, שלועס סלעים ונושם אבק לארוחת הבוקר. ליכולות המצוינות האלו צריך להוסיף יתרון משמעותי: השימושיות. ללנדקרוזר 7 מקומות ישיבה ותא מטען גדול, יכולת תמרון גבוהה בעיר וגם ספיגת שיבושים מצוינת. גם בתחום הזה אין לו מתחרים, למעט אולי לנדרובר דיסקברי היקר. אבל למרות היתרונות הללו, יוקרה היא תכונה שלא נמדדת בפרמטרים כמותיים. בתחומי האיכות וההידור הלנדקרוזר לא מצטיין, ואפילו מרגיש עממי. בעוד הגרנד צ'ירוקי מצליח להיות גם רכב שטח וגם רכב יוקרתי, בדרכו שלו, על הסקאלה שבין היוקרה לשטח טויוטה לנדקרוזר הוא בעיקר רכב שטח. אמנם רכב שטח מוצלח מאוד, אבל רכב שטח.
למאמר זה התפרסמו 7 תגובות
