מבחן השוואתי: יונדאי טוסון, פיג'ו 3008 וטויוטה ראב 4

לפיג'ו סביבת נהג בעלת מראה מתוחכם עם קריצות לעולמות הגיימינג: לוח המחוונים הדיגיטלי כולל תצוגות עשירות וממוקם מעל גלגל ההגה הקטנטן, הקונסולה המרכזית גבוהה ומעליה ישנה ידית הילוכים אלקטרונית ומסך המולטימדיה צף אבל מרגיש קטן יחסית. המסך הגדול שנוסף במתיחת הפנים לא הגיע ארצה, וחבל.

לעומת המראה המוחצן מבחוץ, תא הנוסעים של הטוסון מציג סגנון קלאסי יותר עם גוונים בהירים וחומרים איכותיים, כפתורי החלפת הילוכים, לוח מחוונים דיגיטלי נאה, גלגל הגה בעיצוב מקורי ומסך מולטימדיה שמשובץ בתוך משטח שחור ומבריק – נראה טוב באולם התצוגה, אבל צובר אבק וסימני אצבעות בחיים עצמם.

אבזור ותפעול

מפרט האבזור של טויוטה ראב 4 מצומצם מזה של מתחריו; את ההשלמות המתבקשות הוא מציע בגרסאות יקרות יותר. אך למרות זאת, גם בגרסה הנבחנת ("אקספיריינס") ניתן למצוא מסך 8 אינץ' עם תפעול ידידותי קישוריות סלולאר, בקרת אקלים עם יציאות מאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, בלם יד חשמליף תאורת לד מלאה ודלת תא מטען חשמלית.

תא המטען של הטוסון אמנם נפתח ידנית, אך הוא כולל בנוסף גם מושבי עור עם כוונון חשמלי וחימום, גג שמש פנוראמי, טעינה אלחוטית לסלולארי ותאורת אווירה. המפרט של הפיג'ו דומה מאוד לזה של היונדאי, אך כאן הריפוד עשוי בד משולב עור, מצלמת החניה כוללת תצוגת "מבט על" ויש דלת תא מטען חשמלית עם פתיחה בהושטת רגל. נציין כי תפעול המערכות ב-3008 מסורבל בשל שימוש נרחב מדי במסך המגע. ביונדאי ובטויוטה המצב טוב בהרבה.

בתחום הבטיחות מציגים כולם מפרט נדיב, אך גם כאן הטויוטה מעט מאחור. לשלושתם בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי דו גלגלי, תיקון סטיה מנתיב, אורות גבוהים אוטומטיים וזיהוי תמרורים. הפיג'ו והיונדאי מציעים גם ניטור שטחים מתים במראות הצד, בעוד לטוסון יש גם זיהוי תנועה חוצה בצמתים, התרעת רכב חולף בפתיחת דלת והתרעה חשובה על שכחת ילד במושב האחורי. במבחן הריסוק האירופאי עדיין לא הספיקו לבחון את הטוסון. השניים האחרים זכו לציון מירבי של 5 כוכבים.

 

שימושיות ומרווח

טויוטה ראב 4 הוא הרכב הארוך והגבוה ביותר במבחן הזה, ובהתאם הוא מציע לא רק תחושה של נהיגה ברכב גדול ומאסיבי, אלא גם את המרווח הטוב ביותר כאן, לפחות לארבעה נוסעים. במפתיע, לשלושה נוסעים מאחור יהיה צפוף.

פיג'ו 3008, עם המימדים הקטנים ביותר, מפתיע ומציע את המרווח הטוב מכולם לשלישיית נוסעים מאחור. גם לשניים יש מרווח מספק כמובן, אם כי פחות נדיב משל האחרים. גם בפיג'ו וגם בטויוטה יש מושב קצר ונמוך יחסית מאחור, שיהיה פחות נוח לאורך זמן.

תנוחת הנהיגה בטוסון פחות גבוהה, אך מרגישה טבעית ונעימה מאוד. לשלושה נוסעים מאחור לא יהיה מרווח במיוחד, אך שני נוסעים שיחלקו את הספסל האחורי יהנו ממרווח מצוין לרגליים ולראש, וגם ממושב נוח מאוד ומשליטה נפרדת על הטמפרטורה. ברכבים האחרים יאלצו הילדים להסתדר עם הטמפרטורה שקבעו ההורים, ובכולם יהנו הנוסעים מאחור מצמד שקעי USB לטעינה.

תאי המטען של הטוסון והפיג'ו דומים מאוד במידותיהם, בעוד זה של הטויוטה גדול מהם משמעותית. 

נוחות נסיעה

טויוטה ראב 4 מיועד בעיקר לשוק האמריקאי, מציג כיול מתלים רך בהתאם. זה אומר שאת שיבושי הכביש הקטנים הוא עוד מצליח לספוג בצורה טובה, אך על רצף שיבושים או על פגמים גדולים ופסי האטה הוא נוטה לקפץ ולהתנדנד. גם מחוץ לעיר הוא ממשיך להתנועע על מתליו ולמעשה היה הרכב הכי פחות נוח במבחן.

לטוסון ולפיג'ו סגנון אירופאי-מהודק יותר, כאשר שניהם מעט מתקשים בטיפול בפגמי הכביש הקטנים, אך שומרים על ריסון גוף מוצלח רוב הזמן ולא מטלטלים את הנוסעים. ל-3008 יתרון קל בספיגת השיבושים במהירות נמוכה, והוא גם מרוסן ובוגר יותר על כבישים גליים במהירות בין עירונית. 

בכל הנוגע לבידוד הרעשים, היתרון הברור הוא של הפיג'ו, שמנטרל באופן כמעט מוחלט את רעשי הסביבה. בטוסון ישנם מעט רעשי כביש במהירות גבוהה ורעשי מתלים במהירות נמוכה, בעוד הראב 4 מבודד היטב את רעשי הכביש – אך רעשי המנוע חודרים באופן מוגזם בהאצה.

מנוע וביצועים

הטוסון וה-3008 מצוידים שניהם במנועי טורבו-בנזין בנפח 1,600 סמ"ק, עם הספק של 180 כ"ס. לטוסון יתרון קל במומנט והוא מצויד בתיבת 7 הילוכים כפולת מצמדים, לעומת תיבה אוטומטית-פלנטרית עם 8 הילוכים בפיג'ו. טויוטה ראב 4 מציע מתכון שונה בתכלית: הנעה היברידית שמבוססת על מנוע בנזין בנפח 2.5 ליטרים ולצידו מנוע חשמלי. ההספק המשולב עומד על 218 כ"ס, ואילו הכוח יורד לגלגלים הקדמיים דרך תיבת הילוכים רציפה.

המספרים שבקטלוג לא משקרים: הראב 4 הוא הרכב המהיר ביותר בחבורה, עם יתרון מעשי של חצי שניה בתאוצה ל-100 קמ"ש על פני הטוסון ופער של כמעט שניה מול הפיג'ו. אבל החיים הם לא אפס למאה, ובתנאי שגרה יחידת ההנעה של הטויוטה מתגלה כפחות מוצלחת. המעברים בין החשמל לבנזין מתבצעים בצורה מחוספסת וקולנית, התאוצות מלוות ברעש מתכתי והתחושה מתמאצת ולא בשרנית כמו במנועי הטורבו של שני המתחרים.

חטיבת הכוח של הפיג'ו מתנהלת בצורה נעימה, חלקה ושקטה בהרבה, כאשר רק תחת עומס הורגשו החלפות הילוכים גסות. גם ליונדאי יחידת הנעה מוצלחת מאוד, מעודנת יותר מזו של הדור הקודם וגם זריזה מאוד בהאצות ובעיקפות. תיבת ההילוכים כפולת המצמדים מתפקדת ללא דופי.

למרות שההנעה ההיברידית של הטויוטה לא מעניקה את חוויית החשמל השקטה והרגועה, בתחנת הדלק היא בהחלט באה לידי ביטוי. בשיוט בין עירוני מתון הראב 4 היה החסכוני מכולם בפער ברור, עם צריכה של 17.8 ק"מ לליטר. הפיג'ו השיג בתנאים דומים 13.5 ק"מ לליטר, בעוד הטוסון היה בזבזני יותר ורשם רק 12 ק"מ לליטר. בסוף המבחן המאומץ הצטמצמו הפערים: הטויוטה ירד ל-11.3 ק"מ לליטר, הפיג'ו נותר שני עם 9 ק"מ לליטר ואילו היונדאי הסתפק ב-8.1 ק"מ לליטר. 

אגב, לכל הרכבים במבחן יש פוטנציאל לחסכון משופר: לראב 4 יש גרסת פלאג-אין הייבריד יקרה, הפיג'ו מציע גם הוא גרסה כזו לצד גרסת דיזל זולה יותר, ואילו הטוסון אמור לקבל גרסה היברידית לקראת סוף השנה. יש תקווה.

התנהגות כביש

ג'יפונים הם לא מתכון מוצלח לחובבי נהיגה? את הכלל הזה לא סיפרו כנראה לפיג'ו 3008, שמציע יכולת דינאמית מפתיעה עם אחיזת כביש גבוהה ורכינה מינימאלית בעיקולים, שלדה מצוינת והיגוי חד ומהיר.

גם לטוסון יכולת גבוהה בין העיקולים, עם רכינה מורגשת יותר ומגבלות אחיזה ברורות, אך גם עם כניסה מהירה לפניות ותחושה נשלטת מאוד.

הטויוטה רחוק מהם כרחוק מיאמי ממינכן. אמנם, אחיזת הכביש שלו סבירה, אך הוא רוכן על מתליו הרכים, ההיגוי שלו מנותק, הבלמים ספוגיים ויש לו נטיה  ברורה לתת היגוי שנחתך באגרסיביות על ידי בקרת היציבות.

סיכום

אפשר להבין את מי שיבחר בטויוטה ראב 4: הוא הרכב החסכוני ביותר במבחן הזה, הוא מציע מרווח מצוין (לפחות לארבעה נוסעים) ויש לו גם תא מטען גדול. כבונוס, הוא נהנה עד היום משמירת הערך הטובה ביותר ולא נופתע אם כך יהיה המצב גם בעתיד. מנגד, התאכזבנו לגלות רמת נוחות בינונית לכל היותר, התנהגות כביש לא רהוטה, יחידת הנעה מחוספסת ואבזור מצומצם באופן משמעותי. בחישוב הכלכלי הטויוטה אולי משתלם, אבל התמורה כאן נמוכה יותר.

יונדאי טוסון החדש עדיף משמעותית בפרמטרים רבים. זה בא לידי ביטוי בכל מה שנוגע לעיצוב החיצוני ולתחושות בתא הנוסעים, שמרגיש מודרני ומרשים במיוחד, אבל לא רק. הטוסון גם מציע אבזור עשיר, רמת בטיחות גבוהה מאוד, מרווח פנימי טוב ויחידת הנעה נמרצת (שיכלה להיות חסכונית יותר). למרות נוחות לא מושלמת בעיר, הוא מתנהג ומרגיש כרכב אירופי לכל דבר ועניין. שאפו.

עיצוב מודרני הוא קלף חזק גם אצל המתחרה הצרפתי, וההחלטה בשאלת העיצוב היא עניין של טעם אישי. בהשוואה לצמד מתחריו, הפיג'ו מעט פחות זריז וגם הנדסת האנוש שלו לא מושלמת, אבל הוא מציג יתרונות ברורים בצריכת הדלק (בהשוואה ליונדאי) בבידוד הרעשים ובהתנהגות הכביש, והוא גם מעט יותר נוח ממתחריו ומעט יותר מרווח לשלושה נוסעים מאחור. כדאי גם לציין את העובדה המפתיעה, שאת הרושם המוצלח שלו הוא ממשיך להותיר גם 4 שנים לאחר השקתו, כשבמהלך התקופה הוא כמעט ולא השתנה. לא מובן מאליו.

שומר הגחלת / סובארו פורסטר

כדי להזכיר מאיפה כל הסיפור התחיל, צירפנו למבחן גם את סובארו פורסטר ששומר בקנאות על ההנעה הכפולה ויכולות השטח. מי בכלל זוכר שפעם אלה היו תנאים הכרחיים לכל SUV. הסובארו, בגרסת ה-X שנבחנה, עולה 190,000 שקלים – כמו יתר המתחרים כאן – אך מציע תמורה שונה בתכלית. מי שמחפש את חוויית העיצוב, המסכים הצבעוניים והביצועים המלוטשים עלול להתאכזב: האווירה בפורסטר תכליתית ועניינית, עם חומרים פשוטים יחסית, מחוגים כמו של פעם ומסך מולטימדיה קטן. המנוע הגדול משפיע יותר על צריכת הדלק מאשר על הביצועים, ואפילו פתחי מיזוג מאחור הם פינוק שנשמר כאן לגרסאות יקרות יותר.

אבל מי שמתמקד בתכל'ס, ימצא כאן תמורה יוצאת מהכלל: הפורסטר מציע מרווח מעולה למשפחה, אולי הטוב במבחן הזה, תא מטען גדול, נוחות נסיעה משובחת וגם בונוס לא מבוטל בדמותה של יכולת שטח מצוינת. בעולם שבו טיולים בחו"ל נראים כמו היסטוריה רחוקה וחופשה באילת עולה כמו משכורת ממוצעת, אפשר פשוט להכניס לתא המטען של הפורסטר אוהל מתקפל וכמה עצים למדורה, ולצאת עם המשפחה לטיול באחד מהמסלולים הרבים שיש בדרום או בצפון. קליטת סלולאר אמנם לא מובטחת, אבל החוויה לילדים עשויה להיות חזקה יותר דווקא באופליין.

למאמר זה התפרסמו 7 תגובות