מבחן השוואתי: פיג'ו 2008 מול טויוטה C-HR

עיצוב וסגנון

הנראות היא ללא ספק הצד החזק של שני הרכבים האלו. ה-C-HR כבר מוכר ולא מסובב ראשים ברחוב, אך המראה שלו עדיין דרמטי ונועז, ודאי שביחס למקובל אצל טויוטה. עם זאת, קשה עד בלתי אפשרי לזהות את השינויים שחלו במסגרת מתיחת הפנים.

גם הפיג'ו נראה מצוין, מפגין סגנון קשוח יותר עם חזית אנכית, צמד ניבי לד מלפנים, יחידות תאורה מחוברות מאחור ופסי גגון להשלמת ההופעה.

מבפנים נרשם נוק-אאוט לטובת הצרפתי. בעוד הטויוטה מציג סגנון שמרני עם צבעים כהים, מחוונים אנלוגיים וידית הילוכים קלאסית, הפיג'ו מפתיע עם סביבת נהג שנלקחה מעולמות הגיימינג: לוח מחוונים דיגיטלי בעל תצוגות תלת מימד, מולטימדיה שפונה לכיוון הנהג, גוונים ירקרקים בדלתות, גלגל הגה קטנטן וידית הילוכים אלקטרונית זעירה. איכות החומרים לא רעה בשני הרכבים.

שניהם נראים מצוין מבחוץ, אבל הפיג'ו לוקח את הסעיף הזה בזכות תא הנוסעים הייחודי.

אבזור ותפעול

גרסת הפרימיום המצוידת של הפיג'ו עדיין זולה במעט מגרסת הבסיס של הטויוטה, ה-C-LUB, והיא גם מאובזרת ממנה: אצל שני הרכבים מצאנו מולטימדיות יעילות עם קישוריות סלולאר, בקרת אקלים דיגיטלית, תאורת לד, הנעה בכפתור ובלם יד חשמלי (בטויוטה גם עם פונקציית Auto Hold). אבל ב-2008 תקבלו בנוסף גם כניסה ללא מפתח, מראות צד עם קיפול חשמלי, חיישני חניה מלפנים ומאחור, מצלמת חניה עם תצוגת "מבט-על", טעינה אלחוטית לסלולארי, מראה מתכהה וריפוד משולב עור. חתיכת פער.

בתחום הבטיחות השניים קרובים יותר: אצל שניהם תקבלו בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטיה מנתיב, התרעת עייפות וזיהוי תמרורים. הטויוטה מציע גם אורות גבוהים אוטומטיים, אך מפסיד במניין כריות האוויר עם 7 לעומת 8 בפיג'ו.

אבל למרות יתרון האבזור של הפיג'ו, בהנדסת האנוש נרשם יתרון ברור לטויוטה. את המולטימדיה שלו קל לתפעל בזכות שימוש בכפתורים פיזיים, למיזוג יש יחידת בקרה נפרדת ולוח המחוונים המסורתי יהיה פשוט לקריאה גם עבור נהגים מבוגרים. בפיג'ו הסתבכנו עם תפעול המערכות מתוך מסך המגע בזמן נהיגה, ולוח המחוונים הדיגיטלי עלול להיות מתוחכם מדי עבור חלק מהלקוחות.

הניקוד אמנם מתחלק הפעם שווה בשווה, אך הפערים גדולים: לפיג'ו יתרון משמעותי באבזור, לטויוטה עדיפות בתפעול.

שימושיות ומרווח

באופן רשמי, השניים משתייכים לקטגוריות שונות: ה-C-HR הוא רכב פנאי קומפקטי שחולק פלטפורמה עם הקורולה המשפחתית, בעוד ה-2008 הוא רכב פנאי קטן שמבוסס על ה-208. בפועל, הטויוטה נהנה מיתרון של 9 ס"מ באורך ו-2.5 ס"מ בלבד לרוחב, אבל בחיים האמיתיים היתרון הזה כמעט ולא מורגש.

תנוחת הישיבה של הטויוטה גבוהה מעט יותר, אך המושב האחורי שלו לא מזמין במיוחד. ידית הכניסה המעוצבת ממוקמת גבוה ותקשה על ילדים להיכנס באופן עצמאי, ואילו החלונות הקטנטנים מאחור יוצרים אווירה חשוכה וצפופה. עם זאת, המרווח לשני נוסעים בהחלט סביר, עם יתרון קל במרווח הברכיים על פני הפיג'ו וגם מרווח הראש סביר בהחלט.

המושב האחורי בפיג'ו נמוך וקצר יותר, ולכן יהיה פחות נוח לאורך זמן. המרווח עצמו סביר לשני נוסעים; לא היינו ממליצים להסיע שלישיה באף אחד מהרכבים האלו באופן קבוע. פתחי מיזוג לא תמצאו באף אחד מהמושבים האחוריים כאן, אבל בפיג'ו יש שני שקעי USB לרווחת הילדים ולטובת השקט להורים.

סעיף תאי המטען משתנה בהתאם לגרסה: בגרסת הבסיס של הטויוטה יש גלגל חלופי שמקטין את נפח ההעמסה ל-297 ליטרים בלבד, לעומת יותר מ-400 בפיג'ו (מבלי לוותר על גלגל ספייר). בגרסאות יקרות יותר של היפני הגלגל נעדר והנפח גדל משמעותית.

בסופו של יום, למרות התחושה החשוכה משהו, טויוטה C-HR הוא הרכב המרווח יותר מבין השניים וגם תנוחת הישיבה שלו עדיפה.

נוחות נסיעה

בתוך העיר הפיג'ו מעט יותר רכה ונוחה, סופגת טוב יותר את השיבושים הקטנים וגם נהנית מפעולת מתלים שקטה יותר - אך אותה רכות גורמת גם לנדנוד קל נוסף לאחר מעבר על פס האטה. גם ה-C-HR נוח יחסית, יותר מרוסן ונוקשה ולכן מרשים יותר בעיקר על הפגמים הגדולים.

הפערים בין השניים נשמרים גם בנסיעה בין עירונית. הפיג'ו נהנה ממהלך מתלה ארוך יותר ולכן יהיה נוח מעט יותר על כבישים גליים, וגם בידוד הרעשים שלו עדיף. ה-C-HR סובל מחדירה בולטת של רעשי כביש לתא הנוסעים.

כאן אין התלבטויות: הפיג'ו נוח יותר ושקט יותר כמעט בכל תוואי דרך.

מנוע וביצועים

יחידת ההנעה של טויוטה C-HR, כאמור, מוכרת לנו היטב. מדובר על שילוב בין מנוע בנזין בנפח 1.8 ליטרים ובין מנוע חשמלי, שיחד מניבים הספק של 122 כ"ס ומשודכים לתיבת הילוכים רציפה. בפיג'ו ישנו מנוע דיזל בנפח 1.5 ליטרים, עם הספק של 130 כ"ס ותיבת 8 הילוכים אוטומטית.

עוד לפני פרק הביצועים, נציין כי בתנועה עירונית יש יתרון מובהק ליחידת ההנעה של הטויוטה, שפועלת באופן חלק, שקט ונעים מאוד. אצל הפיג'ו התחושה הרבה פחות נינוחה בשל צליל נוכח של מנוע הדיזל, פעולה גסה של המערכת לדימום מנוע בעמידה ובשל החלפות הילוכים לא חלקות, בעיקר בהילוכים הנמוכים. 



ברגע שדורשים מהשניים להפגין ביצועים, בין אם בהאצה מרמזור ובין אם בעקיפה או בעליה, תמונת המצב מתהפכת. מנוע הדיזל של הפיג'ו מתגלה כגמיש ויעיל מאוד, ומצליח להשיג ביצועים עדיפים כמעט ללא מאמץ. בטויוטה, לעומת זאת, הדרישה לכוח מאלצת את המנוע לפעול בסל"ד גבוה, שמלווה ברעש מכיוונה של התיבה הרציפה.

באופן מפתיע ובניגוד לנתוני היצרן, הפיג'ו היה החסכוני מבין השניים. בשיוט מתון שכלל נסיעה עירונית לצד מקטע בין עירוני ארוך יותר, רשם הצרפתי נתון של 21.7 ק"מ לליטר, לעומת 20.4 ביפני. אחרי הקטע הדינאמי המאומץ הצטמצמו הפערים והצריכה עמדה על 16.3 ק"מ לליטר בפיג'ו לעומת 16.1 בטויוטה.

גם כאן השוויון לא מייצג: אם אתם נוסעים בעיקר בעיר, תעדיפו כנראה את יחידת ההנעה החלקה יותר של הטויוטה. אם אתם מחפשים את העדיפות בביצועים, תמצאו אותה בפיג'ו.

התנהגות כביש

הטויוטה נהנה מאחיזת כביש טובה ומרכינת מרכב מצומצמת, מה שיספק כנראה את מרבית הרוכשים. עם זאת, חובבי ההגה ודאי יתלוננו על תקשורת שלא מגיעה מהשלדה או מההיגוי, על בלמים סבירים בלבד ועל תחושה כללית של ניתוק בין הנהג לכביש.

הפיג'ו, לעומתו, מפגין ניצוצות ספורטיביים של ממש. יש לו שלדה מעולה שמאפשרת לו לצלול במהירות לתוך עיקולים, ההגה הקטנטן מתגלה כמהיר ומדויק מאוד וגם הבלמים יעילים. כל אלה לא באים על חשבון אחיזת הכביש ותחושת הבטחון. הפער ברור.

סיכום

מי שיוותר על מרווח פנימי נדיב - נקודת החולשה של שני הג'יפונים האלו - יוכל לקבל רכבי פנאי מעוצבים, מאובזרים וחסכוניים להפליא, במחיר שגבוה רק במעט מזה של מכונית משפחתית סטנדרטית.

טויוטה C-HR נהנה מיחידת הנעה שפועלת מצוין בתנאים עירוניים, יש לו גם תנוחת ישיבה גבוהה יותר, הנדסת אנוש עדיפה ומושב אחורי שיהיה נוח יותר למבוגרים. עבור מי שנוסע בעיקר בעיר, או עבור מי שנרתע מסביבת נהג טכנולוגית מדי, הוא יהיה הבחירה העדיפה.

אבל במרבית הסעיפים האחרים נהנה הפיג'ו מיתרון ברור: הוא נוח יותר לנסיעה, מהנה יותר לנהיגה, רשימת האבזור שלו ארוכה יותר והמנוע שלו נהנה מעדיפות הן בביצועים והן בצריכת הדלק. אנחנו סבורים כי ישנם לקוחות לא מעטים שיבחרו בפיג'ו בשל היתרונות האלו.

למאמר זה התפרסמו 7 תגובות