נהיגה ראשונה - קיה נירו החדש

גם מבפנים השדרוג ניכר עם צמד מסכי "10.25 מחוברים (לעומת מסך "8 בדור היוצא), פאנל מואר עם תצוגה מתחלפת לשליטה במערכת המיזוג או במולטימדיה, גלגל הגה שמוכר מה-EV6 החשמלית וחומרים עדיפים משמעותית על אלו של הדור היוצא - לפחות בחלק העליון של הדשבורד ובדלתות. במקומות אחרים מצאנו בקלות גם פלסטיקה באיכות נמוכה יותר.

אבזור ותפעול

האבזור עשיר מבעבר וכולל קישוריות אלחוטית לממשקי אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, טעינה אלחוטית, ריפוד משולב עור עם כיוון חשמלי למושב נהג, חלון שמש קטן בגג ובלם יד חשמלי עם פונקציית Auto Hold. נציין כי לגרסה החשמלית אמנם אין חלון שמש, אך היא נהנית מלוח מחוונים מתקדם יותר. כרגיל אצל קיה, הנדסת האנוש מצוינת ותפעול המערכות קל וידידותי.

מערך הבטיחות שודרג עם תוספת בלימה אוטונומית גם בנסיעה לאחור והתרעת שטח מת אקטיבית, כולל על פתיחת דלת כשהשטח לא פנוי. עוד נוספה כרית אוויר מרכזית בין הנהג לנוסע להפחתת פגיעות ראש במקרה של תאונה צדית, בנוסף לשמירת נתיב ובקרת שיוט אדפטיבית שהוצעו בעבר.

שימושיות ומרווח

למרות שמימד הגובה הכללי של הנירו נותר דומה לזה של הדור היוצא, תנוחת הישיבה מרגישה גבוהה יותר, מה שגם תורם לשדה ראיה משופר - לפחות לפנים. הראות אחורנית פחות מוצלחת עקב שמשה אחורית קטנה וקורות C גדולות. מושב הנהג נוח ותומך היטב בגוף.

תוספת של 2 ס"מ לבסיס הגלגלים שיפרה במעט את המרווח לרגלי הנוסעים מאחור, שהיה מוצלח גם בדור היוצא. המושב עצמו מעט קצר, מרווח הראש מצוין. הנוסעים מאחור יהנו מפתחי מיזוג נפרדים ומשני שקעי USB בצידי המושבים הקדמיים, זאת בנוסף לצמד השקעים מלפנים.

בדגם ההיברידי-נטען של הנירו היוצא, הסוללה התמקמה בתחתית תא המטען וגזלה לא מעט מנפח האחסון. בדור החדש היא מוצבת בתחתית המרכב, בין צמד הסרנים, אך הפעם מיכל הדלק ממוקם באופן שמצמצם את נפח ההטענה ל-348 ליטרים בלבד - אמנם 24 ליטרים יותר מהדור היוצא, אך בגרסה החשמלית ישנו נפח אחסון גדול יותר באופן משמעותי, 475 ליטרים. מתחת לרצפת תא המטען אין גלגל חלופי, אך ישנו מקום יעודי לאחסון כבל הטעינה.

נוחות נסיעה

כיול המתלים של הנירו החדש מרגיש רך מבעבר, מה שמאפשר לו לספוג טוב יותר שיבושים עירוניים מהסוג הנפוץ - אך גם יוצר נדנוד קל אחרי פסי האטה גדולים. על כבישים מהירים הרגיש הנירו יציב ומרוסן.

בידוד הרעשים השתפר משמעותית, בעיקר בכל הנוגע לרעשי הרוח אך גם רעשי הכביש התמתנו. הבחירה במדף בד דקיק לכיסוי תא המטען, במקום מדף קשיח או לכל הפחות כיסוי עבה נגלל, פגעה ביכולת הבידוד.

מנוע וביצועים

יחידת ההנעה של הנירו PHEV כוללת מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטרים עם יחס דחיסה גבוה מבעבר, אך בהספק זהה של 105 כ"ס. לצידו ישנו מנוע חשמלי חזק יותר (84 כ"ס, 14+), עם הספק משולב של 183 כ"ס (42+ כ"ס). החיבור הוא כבעבר לתיבת שישה הילוכים כפולת מצמד והנעה קדמית, אבל תוספת הכוח מאפשרת לקצץ שניה שלמה בזינוק ל-100 קמ"ש (9.8 שניות).

הביצועים עדיפים לא רק על הנייר אלא גם בתחושות עצמן. במיוחד כאשר מעבירים את בורר מצבי הנהיגה, שממוקם על גלגל ההגה (כן, כמו ב-EV6) אל מצב הפעולה הספורטיבי. הנירו מרגיש נחוש מאי פעם, בעיקר הודות לכוח הזמין של המנוע החשמלי שמספק תגובה מצוינת ביציאה מהמקום.

הסוללה גדלה ב-24% ומציעה כיום קיבולת של 11.1 קוט"ש, מה שמאפשר ליצרנית להבטיח טווח נקי מזיהום של 61 ק"מ. בנסיעת המבחן נכנס מנוע הבנזין לפעולה לאחר 49 ק"מ, כאשר נותרו עוד 22% בצג הסוללה. מאותו הרגע עבדו המנועים יחד ולא התאפשרה נסיעה חשמלית טהורה. לאחר כ-200 ק"מ נוספים של נהיגה, מדדנו צריכת דלק של 21.5 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

הנירו החדש מבוסס על פלטפורמה עדכנית (K3), עם מערך מיתלים דומה לעבר (מקפרסון מלפנים, רב-חיבורי מאחור) אבל עם מפסקי סרנים מורחבים (ב-2 ס"מ מלפנים, ב-1.7 ס"מ מאחור), ובעיקר עם מיקום שונה של הסוללה, כאמור, כיחידה אחת, מתחת למרכב ובין הסרנים. 

על הכביש המתפתל הנירו מרגיש בטוח וצפוי, על אף רכינה מסוימת בעיקולים שנוצרת בשל המתלים הרכים. המיקום החדש של הסוללה משפר את היציבות הכיוונית, ואילו צמיגי קונטיננטל אקו-קונקט 6 מספקים אחיזת כביש מצוינת, עדיפה על זו של צמיגי המישלן אנרג'י-סייבר של הדור הקודם. מנגד, ההיגוי והבלמים חסרי תחושה, כך שיומרות ספורטיביות אין כאן.

סיכום

קיה נירו השתפר במקומות הנכונים עם עיצוב נאה מבעבר, אבזור עשיר יותר ויחידת הנעה חזקה יותר באופן משמעותי. גם בידוד הרעשים, נקודת תורפה בולטת של הדור היוצא, השתפר באופן ניכר. עם זאת, את השיפור המובטח בטווח הנסיעה החשמלי לא הצלחנו להשיג בנסיעת המבחן, וגם תא המטען נותר קטן יחסית. 

אך הבעיה העיקרית של הנירו היא תג המחיר. אמנם, ב-185 אלף שקל הוא הרכב ההיברידי-נטען הזול בישראל, אך בגזרת המחיר שלו ניתן לרכוש את MG EHS שמציע מימדים גדולים יותר, ביצועים עדיפים - לפחות על הנייר - וגם מפרט אבזור עשיר בהרבה. את הפערים באיכות הביצוע נצטרך לבדוק במבחן השוואתי.

ומי שיבקש לרכוש את הנירו וממילא יציב עמדת טעינה בחניה הביתית, יהנה מביצועים עדיפים ובעיקר מחסכון גדול יותר בעלויות אם יבחר בגרסה החשמלית, שיקרה יותר ב-15 אלף שקל בלבד ומציעה טווח נסיעה נקי מזיהום של 460 ק"מ, די והותר עבור הנהג הישראלי הממוצע.

לצפיה בדגמי קיה בישראל

למאמר זה התפרסמו 6 תגובות