סאנגיונג רקסטון (מנוע 2.2 ליטר) - מבחן רכב

תאורת יום של פנסי לד, גריל כרום נוצץ, מדרגות צד נאות, חלונות מושחרים ופסי גגון מוכספים אמורים להעניק לרקסטון הוותיק מראה מעט יותר מודרני מזה של דגמי העבר. במידה מסוימת, ניתן לומר שהם מצליחים.

תא הנוסעים

בשורה טובה ראשונה: סאנגיונג החליפו את גלגל ההגה הענק עם לוחות הכפתורים, זה שעדיין קיים ברודיוס, ושתלו במקומו הגה נעים למגע, מצופה עור, עם סידור כפתורים הגיוני הרבה יותר. אמרנו הגיוני? ובכן, זה נכון במונחי סאנגיונג. מצאנו כפתור אחד על ההגה שאין לו תפקיד, למעט השמעת צליל קצר.

תא הנוסעים של הרודיוס הוא לא הסביבה המודרנית ביותר בה פגשנו. איכות החומרים לא אחידה, ונמוכה בדרך כלל, אך ניכר שההרכבה מוצלחת ושהמשטחים לא ימהרו להיפרד גם בתום טיולי שטח רבים. בסביבת הנהג ניתן למצוא לא מעט תאי אחסון, כולל שני מחזיקי כוסות, תא גדול עם משענת יד בין המושבים, תא לסלולרי עם מעין "מעמד", תא למשקפי שמש בתקרה ועוד. 3 שקעי 12 וולט יאפשרו לכם להטעין כל מכשיר שתצטרכו.

רשימת האבזור כוללת פריטים מתבקשים, כמו בקרת שיוט, קיפול מראות חשמלי, בקרת אקלים (לא מפוצלת) עם פתחי מיזוג מאחור, מערכת שמע בסיסית עם חיבורי USB, אבל מנגד ישנם גם כמה חוסרים תמוהים: מערכת המולטימדיה מוצעת כאופציה בלבד (והיא מהסוג המקומי והלא מוצלח), אין ברכב מחשב דרך (!!) ועל אביזרים "מתקדמים" כמו כפתור התנעה וגג שמש פנוראמי אין מה לדבר. 4 כריות אוויר בלבד יגנו על הנוסעים ברכב.



בשורת המושבים השניה ישנו מרחב נדיב לנוסעים, ומדרגות הצד מקלות על הכניסה והיציאה מהרכב. מנגד, המושבים עצמם מעט נמוכים והמושב האמצעי אמנם מרווח דיו - אך הכסא לנוסע השלישי קשיח ומציע זווית משונה ולא מספיק נוחה. שורת המושבים השלישית מפתיעה עם מרווח לא רע בכלל (ביחס לשורת מושבים שלישית, כמובן). נערים מתבגרים יסתדרו שם, אולי גם מבוגרים לא גבוהים במיוחד אך הכסא ממוקם נמוך מאוד, כמעט על הרצפה.

תא המטען של הרקסטון עצום, במידה וקיפלתם את צמד המושבים מאחור. ניתן להעמיס בו ללא כל קושי כמויות אדירות של ציוד, ושקע 12 וולט נוסף יאפשר גם לחבר שם מקרר, למשל. עם זאת, כמו בפאג'רו - שני המושבים האחוריים מתקפלים כיחידה אחת, ואם הם בשימוש - נותר תא מטען קטן מאוד. בעוד בלנדקרוזר ניתן להסיע 6 נוסעים ולקפל את אחד המושבים מאחור לטובת העמסת מטען, ברקסטון הדבר לא אפשרי.

נוחות נסיעה

שלדת סולם בדרך כלל לא מאפשרת לקבל נוחות ועידון ברמה של מכונית נוסעים פרטית. זהו אחד מהפרמטרים שתיאלצו להקריב במידה ורציתם רכב שטח קשוח. במקרה של הרקסטון, מורגש שיפור ביחס לדגמי עבר - אך הנוחות עדיין רחוקה משלמות. שיבושים בגודל בינוני ומעלה עוברים בצורה ברורה לתא הנוסעים, ומעבר על פס האטה מנדנד את המרכב הגדול בצורה שמחייבת האטה משמעותית.

גם מחוץ לעיר הרקסטון רוכן, מתנדנד לעיתים, ועל שברים חדים מעביר זעזוע בולט ליושבי הרכב. בידוד הרעשים לא מוצלח, ובעיקר רעשי רוח חודרים מעל 110 קמ"ש. לא בטוח בכלל שרכבי שטח מתחרים יהיו נוחים או שקטים ממנו, אבל אם אתם לא אנשי שטח תוכלו לקבל איכות חיים גבוהה בהרבה מאחורי ההגה של קיה סורנטו, למשל.

ועוד עניין אחד: הרקסטון הוא חתיכת רכב גדול, עם אורך של 475 ס"מ מפגוש לפגוש ורוחב של 190 ס"מ. זה אומר שלא פשוט לתמרן איתו בשטח עירוני, למרות שרכב המבחן הגיע עם מצלמת רוורס. ההגה אמנם ארוך מאוד, אך רדיוס הסיבוב גדול ולא קל לראות את קצות הרכב.

מנוע ותיבת הילוכים

זו הסיבה הרשמית לשמה התכנסנו כאן. את מנוע ה-2.0 ליטר הותיק, שנמצא גם בטנדר אקטיון ספורט, מחליף מנוע טורבו-דיזל חדש בנפח 2.2 ליטר. ההספק עלה מ-155 ל-178 כ"ס, המומנט השתדרג מ-36.7 ל-40.7 קג"מ וגם רצועת הכוח התרחבה - עם שיא מומנט שמגיע ב-1,400 סל"ד ושיא הספק שמושג ב-4,000, נתונים לא רעים בכלל עבור מנוע דיזל.

המנוע הזה הוא גולת הכותרת של הרקסטון. יש לו שפע של כוח זמין מסל"ד אפסי, יכולת נשימה טובה גם בסל"ד גבוה וביצועים שיביישו לא מעט מכוניות חזקות שמסתובבות על הכביש. הוא מאיץ, עוקף ומטפס בעליות בלי בעיה מיוחדת, מאפשר נסיעה בקצב גבוה ומוריד את הכוח לגלגלים בהחלטיות ובעוצמה - מה שמסייע בנהיגת שטח אגרסיבית. כל מה שטוב בדיזלים, תפגשו במנוע הזה.
את האחריות לשיפור בביצועים צריך לזקוף גם לזכותה של תיבת ההילוכים החדשה, עם 7 הילוכים במקום 5 עד כה. היא ממקמת את המנוע בתחום היעיל בכל שלב, מגיבה מהר לפקודות דוושה, ורק הפריע לנו המצב הידני עם כפתור שליטה קטנטן, תגובה איטית ויכולת מוגבלת לביצוע בלימת מנוע בירידות.

צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על 9.1 ק"מ לליטר, נתון לא רע בהתחשב במימדי הרכב.

התנהגות כביש

לאט ובזהירות: סאנגיונג רקסטון מצריך משנה זהירות בנהיגה בכבישים מפותלים. אחיזת הכביש שלו לא גבוהה, הרכינה בעיקולים בולטת, וחזרה מוקדמת מדי לגז עלולה לייצר החלקה של הציר האחורי והתערבות ברוטאלית של בקרת היציבות. כל זה נכון בתנאי שגרה. במקרים של נהיגה בגשם או בבוץ, נמליץ על הורדת קצב משמעותית.

יכולת שטח

סאנגיונג רקסטון, כאמור, משתייך לאותו זן נכחד של רכבי שטח אמיתיים. כאלו שלא משפילים מבט מול עליות עמוסות דרדרת ואבק, לא ממצמצים מול בולדרים ולא מפחדים מבוץ. יש לו שלדת סולם שמרחיקה אותו מפגעי הדרך השונים, מהלך מתלה נדיב שמבטל את הצורך בהתמודדות עם הצלבות רבות, צמיגים גבוהי חתך שמאפשרים טיפוס סלעים ומנוע שרירי שידאג שכל זה יתבצע בקלות.
ברשימת החסרונות ניתן למנות זווית בטן גדולה, תוצאה של בסיס הגלגלים הארוך (283.5 ס"מ) - מה שעלול להקשות במעבר מכשולים. גם על מדרגות הצד, שרגישות לפגיעות בשטח, היינו מוותרים בשמחה. וכמובן, האלקטרוניקה, שאף רכב שטח מודרני כבר לא יורד בלעדיה מהאספלט. הרקסטון מסתמך על המכאניקה ופחות על העזרים המכאניים שיחלצו אותו ממצבים של אובדן אחיזה חלקי. אם היתה לו נעילת דיפרנציאל, עוד היינו משלימים עם זה; בלעדיה, הוא עלול לגמגם במקומות בהם הלנדקרוזר יעבור בקלות יחסית.

סיכום

סאנגיונג רקסטון הולך ומשתפר. המנוע החדש הוא פנינה אמיתית, יחידת דיזל משובחת שמבליטה את כל היתרונות שיכולים להיות למנוע כזה וגם מציגה צריכת דלק סבירה לחלוטין. העובדה שהרקסטון שומר על יכולת השטח הגבוהה, ולא נכנע לטרנדים העכשויים, הופכת אותו לקניה ייחודית עבור מי שאוהב לטייל עם הרכב ולא מסוגל לשלם 350 אלף שקל עבור טויוטה לנדקרוזר.
ומה אם אתם לא יורדים לשטח? במקרה כזה, לא תוכלו ליהנות מהיתרונות היחודיים של הרקסטון, וסביר להניח שגם תתאכזבו מהיכולות הפושרות שלו בכל תחום אחר. את הרקסטון תקנו רק אם אתם מתכוונים לטייל.


לדגמי סאנגיונג בישראל - סאנגיונג

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות