פיג'ו 208 עוברת רענון של אמצע החיים. ה-208 לא ממש מבוגרת, רק בת שנתיים וחצי, ורענון שכזה מגיע מוקדם בשביל מכונית סופר מיני מוצלחת עם מראה עדכני וצעיר. במבט רחב יותר על חברת פיג'ו, הרענון הזה היה צריך להגיע שנים קודם. ל-208 החליפו מנוע ותיבת הילוכים, ובחברה הצרפתית הולכים סוף סוף להיפטר מתיבת ההילוכים הנושנה שלהם. האם יחידת הנעה חדשה לגמרי (שכוללת גם מנוע דנדש) תהפוך את ה-208 לסיפור הצלחה בישראל, או שסתם מצאנו לעצמנו סיבה נוספת לטיול ארוך עם צרפתייה מצודדת?
עיצוב
פיג'ו 208 הייתה מכונית יפיפייה עוד בעת השקתה, ומתיחת הפנים לא הייתה ממש נדרשת. אז בפיג'ו הבינו את העניין והשתדלו לא לגעת. ההבדלים? חפשו היטב סביב פנסי הערפל, הגריל ונגיעה קלה בפנס האחורי.
פיג'ו 208. הייתה ונשארה יפייפיה
תא הנוסעים
את תא הנוסעים של פיג'ו 208 הצרפתים אפילו לא ניסו לשנות. השינוי המהותי היחיד הוא החלפת תוכנת הניהול של מערכת המולטימדיה כדי להשוות לנמצא ב-308 המשפחתית. תנוחת הישיבה נותרה מיוחדת ולמי שלא מכיר כדאי פשוט לנסות. ההגה קטנטן, הוא ממוקם נמוך ונע בנפרד לגמרי מלוח המחוונים. הקונסטרוקציה הזאת מאפשרת ישיבה מאוד רחוקה מהדשבורד. תנוחת הישיבה גבוהה יחסית וכל התחושה יכולה להיות מוצלחת מאוד (אם אהבתם את הקונספט) או בלתי נסבלת בעליל (אם לא).
המושבים עצמם רכים, רכים מדי לדעת חלק מהבוחנים, והם לא מספיק אוחזים. מקום לא חסר, לא מקדימה ולא במושב האחורי. לא ברור אם נעשו שם שינויים אבל התחושה יותר מרווחת מהזכור לנו. בכל מקרה הכל תופס כל עוד לא ניסיתם לדחוף למושב האחורי נוסע שלישי. או אז (אם תצליחו) תאבדו חבר אחד, לפחות. צפוף שם. תא המטען מהגדולים בקבוצה והוא נוח לשימוש.
איכות החומרים טובה בדרך כלל, למרות אי אלו פיספוסים וגם איכות ההרכבה לא רעה. האבזור מפתיע לטובה: הצרפתיה מגיעה בגרסה אחת אך היא מאובזרת בהרבה ממקבילתה שלפני מתיחת הפנים. בתפריט מערכת מולטימדיה, חישוקים קלים, כניסות לנגני שמע, בקרת שיוט, מראות מתקפלות ועוד. אבל אם כבר שמתם מסך מולטימדיה מרשים למה לוותר על מצלמת רוורס? במיוחד כששדה הראיה לאחור לא מוצלח. ויש עוד נקודה חשובה: מרכב מודרני אירופאי ציפינו ליותר מערכות בטיחות מתקדמות, אבל לצערנו הן אינן בנמצא.
פיג'ו 208. אל תנסו לדחוס שלושה מאחור / צילום: פיג'ונוחות נסיעה
מכוניות צרפתיות נוטות להיות נוחות לנסיעה, והסופר מיני של פיג'ו לא מאכזבת. בסביבה אורבנית היא תתמודד בהצלחה עם מרבית השיבושים שהכביש העירוני הממוצע משליך לעברה. רק כאשר הוא יעבור מבודד לצרורות היא תפסיק לסנן ותתחיל להעביר את הדיווחים לנוסעים. בכביש בין עירוני היא קצת פחות מוצלחת. היא עדיין סופגת שיבושים היטב אבל היא מרגישה עסוקה ובידוד רעשי הרוח והכביש לא מצטיין. אם כבר נגענו בבידוד רעשים, נציין כי במהירות נמוכה רעש המתלים נוכח יותר מהרצוי.
מנוע ותיבת הילוכים
טוב, סוף סוף הגענו לרגע הזה. לא, לא לרגע הזה במבחן, אלא לרגע שבו פיג'ו נפטרה, בשעה טובה, מתיבת ההילוכים המעצבנת והמיושנת שלה. קראו לה AL4 ותאמינו לי שאף אחד לא קרא לה, ואיש לא יודע למה היא באה. אבל היא הגיעה בכל זאת, ונשארה ברכבי פיג'ו בערך מאז שהם גילו את התיבות האוטומטיות. עכשיו, סוף סוף, יש תיבה אוטומטית מוצלחת, שמיוצרת על ידי חברת "אייסין" היפנית. מה זה אומר? שההילוכים עוברים חלק (כמעט תמיד), שיש לה שישה הילוכים (לעומת ארבעה) ושמדובר בחברת תמסורות יפנית עם מוניטין לא רע.
במקרה דנן, הוחלף גם המנוע. מתחת למכסה מנוע מסתתר משולש צילינדרים קטן בנפח 1,200 סמ"ק, אבל יש לו מגדש טורבו ו-110 סוסים. המנוע הישן היה גדול יותר (1.6 ליטר) ועל הנייר הוא היה חזק יותר, עם 120 כוחות סוס. אותו מנוע לא היה מנוע רע בכלל (הוא רק זכה לשידוך איום ונורא של תיבת הילוכים) אבל המנוע החדש מאפיל עליו בכל פרמטר - בחזקת: "זה הקטן, גדול יהיה". הפיצפון מושך היטב כבר בטורים נמוכים, הוא ליניארי ומרגיש נכון לפרוץ לאורך כל טווח הסל"ד ובהקשר הזה נציין כי שיא המומנט מגיע כבר ב-1,500 סל"ד מאוד נמוכים. הביקורות היחידות שמצאנו נגעו להשהיית טורבו מוחשית מתחת לשיא המומנט ולרעש מתכתי ומבאס בטורים גבוהים.
צריכת הדלק שופרה משמעותית ועמדה במבחן על כ-12.5 ק"מ לליטר במסלול שכלל נסיעה בין עירונית ולא מעט נהיגה דינאמית. למרות השיפור הוא עדיין לא עומד ברף הגבוה של מנועי ה-1.2 ליטר של סקודה ופולקסווגן.
פיג'ו 208. סוף סוף מנוע חדשהתנהגות כביש
מהיום שהיא נחתה בארץ, פיג'ו 208 זכתה להרבה תשבחות על התנהגות הכביש המלוטשת. היא בהחלט עומדת ברף הגבוה שמציבות פורד פיאסטה ורנו קליאו. החרטום מקפיד לאחוז את הכביש ותת היגוי מתקבל רק בהאצה חריפה במהלך הסיבוב. ההגה קיבל משקל מוצלח יותר ויחד עם השלדה הטובה מתקבלת מכונית צעירה, קלילה ומהנה. בכביש המפותל האחיזה הגבוהה מאפשרת קצב מהיר מאוד. לפני מתיחת הפנים הזנב של ה-208 היה יותר משוחרר מישראלים בהודו, והאחוריים בגרסה המעודכנת הרגישה לנו קצת יותר "נטועים". למרות זאת, זה ממש לא פגע בהתנהגות הכביש.
שני דברים נוספים חשוב לציין בהקשר של נהיגה יום יומית. ראשית, ההגה חסר שטח מת ובמהירויות גבוהות הוא מרגיש קצת תזזיתי. העניין השני היא מערכת המולטימדיה. היא נראית ופועלת נפלא, הגרפיקות מצויינות והיא מוסיפה לתחושה הטכנולוגית והצעירה. הבעיה היא התפעול המסורבל שמצריך יותר מדי הסטות מבט והרבה מעברים בין התפריטים השונים.
פיג'ו 208. נגיעה בפנס האחוריסיכום
פיג'ו 208 הייתה מכונית מצויינת עוד לפני מתיחת הפנים, היא באמת עשתה את רוב מטלותיה היטב ורק תיבת הילוכים מיושנת ובעייתית מנעה ממנה להתייצב בפסגות של קטגוריית הסופר מיני. מתיחת הפנים הביאה עימה תיבה מודרנית, מנוע מוצלח ואבזור לא רע במחיר מפתיע. אמנם לא מדובר במכונית מלוטשת כמו בנות קונצרן פולקסווגן, אבל על החסרונות היא מפצה באופי צעיר ועיצוב קורץ. הקרב על ראשות הקטגוריה הולך ונהיה קשה ומסקרן.
לדגמי פיג'ו בישראל -
פיג'ו למאמר זה התפרסמו 10 תגובות