קיה ספורטז' דיזל - מבחן רכב

עיצוב

מתיחת הפנים לא הביאה שינויים דרמטיים בעיצוב.  למעשה, אנחנו מעריכים שמרבית הנהגים על הכביש לא יבחינו בשינוי כלשהו (למעט אולי חישוקי ה-"17 הנאים של גרסאות ה-2.0 ליטרים). בחזית של הספורטז' ניתן למצוא עיצוב חדש לפנסי הערפל, פס רוחב שחור מבריק הממוקם מתחת לגריל ורדאר שכעת מתחבא מאחורי הפגוש.

גם מאחור ישנם פנסי ערפל חדשים, אשר פס כרום מחבר ביניהם. עיצוב החלק הפנימי של יחידות התאורה השתנה גם הוא.

בתוך תא הנוסעים השינויים בעיצוב מינוריים אפילו יותר. יש גוונים חדשים לריפוד, עיצוב חדש לגלגל ההגה ולכפתורים שעליו, מסך המידע בלוח המחוונים השתנה מעט וכך גם כפתורי יחידת המיזוג.

תא הנוסעים

אותה יחידת מיזוג הפכה גם ממזגן מכאני לבקרת אקלים מפוצלת. מסך המולטימדיה גדל מ-7 ל-8 אינץ', והוא מציע כעת קישוריות אפל קארפליי ואנדרואיד אוטו. זהו מסך מקורי דובר עברית, שכולל אפליקציית וייז ומציע תפעול נוח מאוד. חיבור האינטרנט לא כלול - יש לרכוש דונגל עם כרטיס סים בנפרד או לחלופין לפתוח "נקודה חמה" מהסלולארי האישי.

עוד ברשימת האבזור, ניתן לפגוש כבר בגרסת האורבן הבסיסית מערכת בקרת שיוט (לא אדפטיבית - אך חדשה), חיישני חניה מקוריים מאחור ומצלמת רוורס. הגג הפנוראמי כבר לא כלול במפרט הבסיסי. ניתן לפגוש בו בגרסת ה"אורבן טופ", עם מנוע 2.0 ליטרים.

אביזרי נוחות נוספים שמקובל לפגוש כיום, כמו כניסה והנעה ללא מפתח, ריפודי עור או בקרת שיוט אדפטיבית - יוצעו רק בגרסת הטורבו-בנזין היקרה. זה קצת חבל, כי אצל סקודה או פיג'ו ניתן לקבל גם את גרסאות הדיזל ברמת אבזור גבוהה יחסית.

בתחום הבטיחות, כרגיל, הספורטז' לא חוסך. כמו בעבר יש לו בלימת חירום אוטונומית, מערכת לתיקון סטיה מנתיב שעובדת מעולה - וכעת גם מערכת להתראת עייפות.

בתחומי השימושיות והמרווח אין חדש. המושבים הקדמיים מרווחים ונוחים למדי. גם מאחור יש מרווח נדיב. שני מבוגרים יתמקמו בנוחות, אפילו שלושה יסתדרו בעת הצורך. משענת הגב מתכווננת והנוסעים נהנים מפתחי מיזוג ושקעי טעינה. תא המטען מציע נפח טוב ומבנה נגיש.

נוחות נסיעה

גם פה השינויים לא גדולים. הספורטז' מצליח להיות נוח למדי במרבית תנאי הדרך. הוא אמנם נוקשה יחסית על שיבושים קטנים בעיר, אך רוב הזמן מצליח לשמור על רמת ריסון טובה. מחוץ לעיר הופכת הנוחות לטובה הרבה יותר: הספורטז' מרגיש שלו, יציב, נינוח ומאוד שקט. 

נדמה שבידוד הרעשים עבר שיפור ניכר במתיחת הפנים. למעט רעשי רוח קלים מכיוון המראות, נשמר השקט בתא הנוסעים בצורה מופתית. מי שמחפש רכב דיזל לטובת נסיעות רבות וארוכות, ימצא כאן שותף נעים מאוד.

מנוע ותיבת הילוכים

כאן נמצא השינוי הגדול. מנוע הדיזל החדש הוא גרסה מתקדמת של המנוע מהפורטה והסיד היוצאות - אחרי שעבר שיפור בכל מה שנוגע לפליטת המזהמים. ביחס למנוע ה-1.6 ליטר בנזין, הנתונים מצביעים על שיפור בולט בכל המדדים: ההספק של הדיזל הוא 136 כ"ס (לעומת 132 ב-1.6 בנזין), המומנט עלה מ-16.4 ל-32.6 קג"מ וגם בזמינות הכוח חל שיפור משמעותי: שיא ההספק בדיזל מגיע ב-4,000 סל"ד (לעומת 6,300 בבנזין), שיא המומנט מגיע כבר ב-2,000 סל"ד (לעומת 4,850).

מניעים. זהו מנוע דיזל שקט מאוד. אמנם מחוץ לרכב שומעים טרטור קל, אבל בתוך הרכב - דממה כמעט מוחלטת. על פי הזכור לנו, ועוד לפני מבחן השוואתי, זהו מנוע דיזל שקט יותר מזה של פיג'ו 3008 וסקודה קארוק. גם בהמשך הנסיעה נשמר השקט.

היציאה מהמקום לא נחושה במיוחד. לוקח לכוח זמן להיבנות, אך עם צבירת המהירות מגיע הכוח במלואו. הספורטז' דיזל אמנם לא מאיץ במהירות יוצאת דופן - נתון התאוצה ל-100 קמ"ש עומד על 11.8 שניות - אך בהאצות הביניים, בעקיפות ובעליות הוא מספק כוח רב. צריך כמובן לומר שבתחום הביצועים, מרבית מנועי הטורבו-בנזין יעניקו תמורה טובה יותר - אך ביחס למנועי בנזין אטמוספריים הוא בהחלט חזק.

תיבת ההילוכים, רובוטית כפולת מצמדים עם 7 יחסי העברה, פועלת כאן היטב. גם בדגמים אחרים של יונדאי-קיה כמעט לא היו לנו תלונות כלפיה; במקרה הזה, עם מנוע עתיר מומנט, היא פועלת אפילו טוב יותר.

צריכת הדלק, בנסיעה בין עירונית מתונה של קרוב ל-400 קילומטרים, עמדה על 15.3 ק"מ לליטר. מבדיקה עם קולגות שנסעו במסלול דומה, אף אחד כמעט לא השיג תוצאה טובה יותר. הספורטז' דיזל חסכוני משמעותית ביחס לגרסאות הבנזין שלו, אבל יש ג'יפוני דיזל שיהיו חסכוניים יותר.

התנהגות כביש

כמו תמיד, הספורטז' עושה את העבודה בשקט ובבטחון, בלי דרמות ובלי קמצוץ של אופי ספורטיבי. בגרסת הדיזל, עם המשקל הכבד של המנוע מלפנים ועם השדרוג המשמעותי למומנט, מתקבל יותר תת היגוי מאשר בגרסאות האחרות. זה לא נורא: העברת משקל קלה לפנים מסייעת לפרונט להשיג את האחיזה ולשמור על הספורטז' בנתיב המתוכנן. זה בטוח, אבל זה לא מהנה במיוחד.

סיכום

קיה ספורטז' עבר שיפור משמעותי בנקודה הבעייתית שלו. בגרסת הדיזל הוא כבר לא בזבזן בדלק, אלא להיפך. גם פער המחיר בינו לבין גרסת ה-2.0 ליטרים יצטמצם תוך זמן קצר הודות לצריכת הדלק המצוינת. ביתר הסעיפים הוא שמר על יתרונותיו: מדובר ברכב פנאי נוח יחסית, שימושי, נעים לנסיעה ולא יקר במיוחד. נכון שיש דיזלים חסכוניים ממנו, אך נתח השוק של גרסאות הדיזל מהווה בסך הכל 15% מסגמנט רכבי הפנאי הקומקפטיים - כך שלא על זה יקום ויפול דבר.

אנחנו מניחים שהיום, מול מגוון רב של מתחרים מוצלחים - שחלקם גם זולים ממנו - יהיה לו קשה יותר לשמור על קצב המכירות האדיר. בחודש אפריל זה כנראה יהפוך להיות קשה אפילו יותר, כאשר גרסת הדיזל תזנק מקבוצת הזיהום הרביעית אל הקבוצה ה-11. המשמעות היא תוספת של 7,000 שקלים במיסוי, שעלולים להיגרע מכיסו של הצרכן (או מההנחה לחברות הליסינג).

עד שזה יקרה, וסביר להניח שגם לאחר מכן, לקיה יש שוב מוצר תחרותי ומצוין ביד.

לדגמי קיה בישראל - קיה

למאמר זה התפרסמו 5 תגובות