אתם מכירים את אסטון מרטין, כנראה כשחקנית משנה לצד ג'יימס בונד לאורך השנים. אבל אם סוכן חשאי היה מעוניין לבצע פעולה מסוימת, כנראה שה-DBX שבה אני נוהג כרגע תהיה הבחירה האחרונה שלו. כי ביקום המקביל של עולם הריגול המתנהל בצללים ובחשאיות, מותג מכוניות הספורט הבריטי המוחצן מתאים לסודיות כמו שענבל אור מתאימה למנהל תקין.
כי עם כל הכבוד להיסטוריה המנוערת אבל הלא מעורבבת של הוודקה מרטיני, הקשר הישיר בחיים הכאילו אמיתיים בין 007 לאסטון מרטין מתבטא בספרה 7 - מספר הפעמים שיצרנית הרכב פשטה רגל לאורך 111 שנות קיומה.
כשהוצג ה-DBX בסוף 2019 כרכב פנאי ראשון של המותג הבריטי, הוא היה אמור להבטיח שלא תהיה פעם שמינית. על פניו, היו לו גם את כל הסיכויים לעמוד במשימה. יצרניות מכוניות ספורט ופאר כפורשה, למבורגיני, רולס רויס ובנטלי רשמו זינוק מדהים בנתוני המכירות לאחר השקת דגם פנאי. בפורשה הקאיין אפילו הציל את היצרנית - מהמצליחות כיום בתעשייה - מפשיטת רגל.
באסטון זה לא קרה. גם כי הוא הושק ממש עם פתיחת חגיגות משבר השבבים והקורונה, גם בשל עליית מחירי הדלק, ולא פחות מכך - בעקבות ניהול לא מוצלח וצרות פנימיות מלוא החופן שהיו בחברה.
ואז הגיע המיליארדר היהודי קנדי לורנס סטרול, הפך לבעל הבית וביצע ברכישה החדשה שלו סדרת שינויים כואבת והכרחית. אסטון שינתה כיוון, ומאז היא נמצאת במגמת צמיחה. שיתוף הפעולה עם מרצדס מתרחב, ויש משקיעים נוספים עם כיסים עמוקים - קרן השקעות סעודית וג'ילי הסינית. האסטרטגיה שאותה מוביל סטרול נועדה למצב את אסטון כיצרנית ספורט אולטרה יוקרתית, בין פרארי לרולס רויס. ונראה שבינתיים זה מצליח לו.
בחזרה ל-DBX שעליו אנחנו מניחים ידיים ראשונים אמנם, אך באיחור ניכר. המראה כולל את כל המוטיבים המוכרים של אסטון, עם הסבכה המפורסמת, יחידות התאורה, פתחי האוורור הגדולים במכסה המנוע ומאחורי בתי הגלגלים הקדמיים, וצמד מפלטים עם מסיט אוויר ביניהם. ברחובות דובאי אף אחד לא מסובב אחריך את הראש כשאתה יושב ברכב שכזה. בישראל המצב יהיה שונה לגמרי.
בשונה מהמקובל כיום בתעשייה המקדשת חומרים ממוחזרים וידידותיים לסביבה, תא הנוסעים כאן שופע עור שפעם היה על מיטב הפרות הבריטיות. כולל בתקרה ואפילו בידיות האחיזה. התחושה איכותית ויוקרתית מהמקובל כיום, ואם זה לא מספיק לכם, פנו בבקשה למחלקת Q (כן, רפרנס) שתתאים לכם באופן אישי כל ריפוד, דיפון או גימור ובכל צבע וטקסטורה אפשריים. אגב, בניגוד לדגמי הספורט של אסטון, כאן יש תאי אחסון רבים, ואפילו תא כפפות, לראשונה זה שנים במותג. רכב פנאי, נו.
קצת פחות נהדרת היא הבחירה לשלוט במערכת ההפעלה של מרצדס על מסך "10.25 בעזרת חוגה מסורבלת וארכאית. ריבוי מתגים - כולל לבחירת הילוך - בחלק העליון של הקונסולה גם לא נראה כמו מלאכת מחשבת מדהימה, והוא גם לא נוח בתמרוני חניה. לוח המחוונים אמנם דיגיטלי ("12.3) אבל התצוגה שלו קבועה עם מד סל"ד הפוך מהמקובל בדומה לפיג'ו. תנוחת הנהיגה אינה גבוהה כפי שאפשר היה לצפות, אבל הראות לפנים ולצדדים טובה.
בהשוואה לבנטלי בנטיאגה, ה-DBX קצר ב-8.5 ס"מ (504 ס"מ) אבל עם בסיס גלגלים ארוך ב-6.5 ס"מ (306 ס"מ), ובהתאם, מרחב המחיה שהוא מציע ליושבים מאחור נדיב מאוד. יש גם תא מטען עם כמעט 500 ליטר ואפילו אופציה לצמד מושבים נשלפים חשמלית מהבגאז' לטובת פיקניק - כמו ברולס רויס קולינאן.
מערכת ההנעה מגיעה ממרצדס. V8 כפול-מגדשים בנפח 4.0 ליטר עם 550 כ"ס ותיבת תשעה הילוכים אוטומטית, הנעה כפולה קבועה (לראשונה במותג) שמעדיפה את הגלגלים האחוריים, אבל מעבירה עד 47 אחוז מהכוח קדימה כשנדרש. ויש גם דיפרנציאל מוגבל החלקה אלקטרוני מאחור.
הביצועים? מרשימים, לא יוצאי דופן עם 4.5 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש, אבל עם פס קול נהדר, בריא ודרמטי הודות למערכת פליטה אקטיבית. תיבת ההילוכים לעומת זאת איטית כמעט בכל מצב, כולל בעת שימוש ידני באמצעות מנופי שליטה גדולים מאחורי ההגה.
התחושה הכללית היא שמדובר ברכב שנועד לשיוט מהיר למרחק, ללא מאמץ ועם תחושה קבועה של הרבה מאוד כוח עודף וזמין. 130 קמ"ש בהילוך תשיעי דורשים רק 1,600 סל"ד ועם בידוד מרשים של רעשי רוח ודרך (ותודה לזכוכית כפולה) ניתן בקלות להיסחף למהירות שתביא להבזק מאינספור מצלמות מהירות ערניות באיחוד האמירויות.
ה-DBX שמבוסס על פלטפורמה ייעודית לו, משתמש באלומיניום לרוב במטרה לשמור על נתון משקל צנוע יחסית. זה עובד, יחסית. כי הוא שוקל 2,245 ק"ג, שזה 170 ק"ג פחות מבנטיאגה למשל. מערך המתלים משלב לראשונה באסטון כריות אוויר שמסייעות למרווח גחון משתנה עם מוטות מייצבים אקטיביים-חשמליים שמטרתם לצמצם זוויות גלגול במהירות גבוהה ולשפר את הנוחות במהירות נמוכה.
בפועל הוא מרגיש מוצק יחסית, לא שטיח מעופף א-לה ריינג' רובר. אבל יכולת שיכוך המהמורות דווקא מפתיעה לטובה, וזאת למרות שהוא נועל גומי עצום ממדים - חישוקי "23 מפלצתיים ופירלי P-זירו 285/35 מלפנים ו-325/30 מאחור.
על כביש מזדמן ומאתגר ה-DBX חושף את ה-DNA של אסטון, והוא יודע לשנות כיוון בחדות ובמיידיות של רכב קטן וקל ממנו בהרבה. גם בגלל חלוקת משקל מצוינת ונדירה בקטגוריה (46-54 לפנים-אחור), וגם הודות לקשיחות מרכב גבוהה שנעזרת במוט גישור בין הבולמים מלפנים כמקובל במכוניות ספורט רציניות, ופחות ברכב פנאי. ההגה מהיר (2.5 סיבובים מקצה לקצה) ומדויק, ולבלמים (390-410 מ"מ לפנים-אחור) יש יכולת האטה מצוינת ועמידות מרשימה כנגד דעיכה.
מה לגבי יכולת שטח? אסטון מבטיחה שהיא קיימת, ואפילו מפרסמת נתוני מרווח גחון (23.5 ס"מ) וזוויות גישה-נטישה (27.1-25.7 מעלות בהתאמה). המספרים מרשימים, ויש גם בורר נהיגה שכולל צמד מצבי שטח ייעודיים. עם צמיגים אחרים היינו מנסים לברר כמה מהיכולת התיאורטית הזו באמת מעשית, אבל עם גומי אקזוטי על החישוקים האלו זו תהיה התעללות בחסר ישע.
אז מה היה לנו כאן? רכב פנאי ממותג ספורט בריטי מיוחס שמצליח לשמר אופי ייחודי בעיצוב, באיכות תא הנוסעים וביכולת הדינמית. משהו שלא כל מותגי העל המתחרים הצליחו בו. אבל לצד המחמאות, יש כאן גם כמה גליצ'ים פחות מהנים. למשל ממשק המשתמש המיושן מאוד, לא הולך טוב עם תג מחיר שמגרד את ה-2 מיליון.
אולי פשוט צריך להעביר אותו את העדכון שבוצע ב-DB12 וזהו? במקרה כזה הוא עוד עשוי להפתיע וכן להיות המושיע של אסטון ושל בעל הבית החדש שלה. אנחנו ממתינים.
074-799-1900 
מתעניין ברכישת רכב ?
קבל ייעוץ מומחה
