לונדון מחכה להם: הסינים כובשים את בריטניה

ב-7 באפריל 2026 נפל דבר בתעשיית הרכב הבריטית: לראשונה בהיסטוריה של אחת האחראיות לתרבות המוטורית העולמית, עמד בראש טבלת המכירות רכב מתוצרת סין. ג'אקו 7, מבית היוצר של קונצרן הענק צ'רי, עקף דגמים ותיקים ופופולריים כמו פורד פומה, ניסן קשקאי וקיה ספורטאז', ומעבר לזה קבע ציון דרך בתופעה רחבה בהרבה: הרומן הלוהט בין הרכב הסיני לציבור הבריטי הפך לרותח.

בחודשים האחרונים נדמה שלא ניתן להימלט מהן: ג'אקו ואומודה מתוצרת צ'רי; ההתפוצצות של BYD, שנכנסה לבריטניה לפני שלוש שנים ובחצי הראשון של 2026 רשמה זינוק של 95 אחוז ביחס למחצית הראשונה של 2025; והרכבים של MG, שנולדה בערך בעידן הקרח בבריטניה ונמצאת כיום בבעלות סינית. אם בעבר היה נדמה שהבריטים מסתכלים על רכב סיני בעין עקומה (והם הסתכלו על רכב סיני בעין עקומה) והסינים מסתכלים על בריטניה - ודאי אחרי הפרידה מהאיחוד האירופי - כשוק יחסית מוגבל (וכך הם בדיוק הסתכלו), עכשיו היוצרות התהפכו: הרכבים הסיניים מצאו סביבה כלכלית נוחה בבריטניה (לאור הטלת המכסים בארה"ב ובאירופה), עם קהל פחות קשה לשכנוע. הבריטים מצדם מצאו ברכב הסיני מחיר נוח יחסית ותחושה של ואליו פור מאני. בטווח יותר קצר, עליית מחירי הדלק בעקבות המלחמה באיראן הולידה ביקוש גדול יותר לרכבים חשמליים והיברידיים. ונחשו מי הם הדומיננטים בשוק עם הטכנולוגיות האלה.

הנתונים מראים שאלו לא סתם תחושות בטן או תעתועי עיניים: נתח השוק של מכוניות חדשות מתוצרת הרפובליקה העממית עומד כבר על כ-15 אחוז. כלומר רכב אחד מכל שבעה רכבים חדשים שנרכש בממלכה הוא מתוצרת חברה סינית. לפני כחמש שנים הנתון היה 1.3 אחוז, כך שמדובר בזינוק של פי 10 תוך חצי עשור. נכון לעכשיו, רק החברות הגרמניות עדיין מוכרות יותר. "מותגים סיניים הם כבר לא משהו שקורה ברקע של תעשיית הרכב החדש בבריטניה", כתב סטיוארט מייסון, עורך האתר Car Expert, "הם הופכים במהירות לחלק מהמיינסטרים".

נדמה כי אחת הסיבות למהפך נעוצה בשינוי התפיסה בציבור לגבי כלי רכב מתוצרת סין, שבעבר נחשבו ל"העתקים זולים ובנויים רע של רכבים אירופים", כפי שניסח זאת סטיוארט. אולם לאחר שביקר בחודש מאי האחרון בתערוכת הרכב בבייג'ינג, המסר שלו לקוראים ולקוראות היה שאפשר להיפרד לשלום מהדימוי הזה. סטיוארט גם הזכיר שמה שמעניין חולי הגה לא מטריד את הקונה הממוצע, שגם הפסיק מזמן להתחבט בשאלה מה אומרת רכישת הרכב שלו על מצב האומה.

"לצרכן הבריטי הממוצע לא באמת אכפת", מסביר לי מייסון, "וחברות שבונות את הרכבים בבריטניה יודעות את זה. קבוצת יגואר לנד רובר למשל, מייצרת יותר מכוניות בסלובקיה מאשר באנגליה. לבריטים לא אכפת שהדיפנדרים שלהם מיוצרים שם, לרוב הם לא יודעים את זה ואם הם יודעים - זה לא משנה להם. ואם לבריטים זה לא משנה, זה לא משנה גם לאמריקאים, ליפנים, לסינים ולישראלים. ב.מ.וו העבירו את הייצור של המיני החשמלית מהממלכה המאוחדת לסין. ללקוחות לא אכפת אם יש על זה את סמל היוניון ג'ק, אכפת להם שזה רכב מסוג מיני. אלא אם יש ערך יוצא דופן ברכב שנבנה בבריטניה, מותגים כמו בנטלי, אסטון מרטין, רולס רויס ואולי מקלארן, אז חברות יבנו את הרכבים איפה שמתאים להן".

להתאושש מהברקזיט

כוחו של הגלובליזם בשוק הרכב לא נפגע למרות המהלך הכי אנטי גלובליסטי שאפשר לדמיין, הברקזיט: יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. אבל תעשיית הרכב המקומית, כמו הרוב המוחלט של השווקים שבהם בריטניה הייתה גורם מרכזי כחלק מהאיחוד עד 2021, גילתה שלא קל להיות גם מדינת אי, וגם גרושה טרייה: תעשיית ייצוא הרכבים, למשל, נפגעה קשות מהברקזיט כיוון שמדינות האיחוד הבינו את הרמז ולא אפשרו לבריטניה לסחור עם כל היתר באותם תנאים. ועכשיו, כשהאיחוד מנסה להילחם בפלישה הסינית באמצעות מהלך לעידוד רכישת רכבים מתוצרת אירופה, חברות ענק כמעט מתחננות שההסכם יאפשר להכליל את בריטניה כדי לא ליצור, ובכן, תאונת שרשרת.

אולם במקביל, בריטניה ממשיכה להיות מדינה נוחה מאוד עבור הסינים, בעקבות ההחלטה שלא להטיל עליהם מכסי מגן. כצפוי, הדבר מעורר ביקורת נוקבת באגף הפופוליסטי-בדלני של הפוליטיקה הבריטית, שהולך ומתחזק נוכח חוסר היציבות של העשור האחרון, מאז משאל העם על עזיבת האיחוד. מפלגת "רפורמה", שדוגלת בקו נוקשה (בלשון המעטה) בתחום ההגירה וזוכה לנתונים גבוהים בסקרים, משמיעה קול ניצי גם בהיבט הזה, תוך טענה ל"תחרות לא הוגנת" מול הסינים: "אם בייג'ינג תמשיך לרמות", אמר חבר הפרלמנט רוברט ג'נריק בחודש אפריל, "המפלגה תטיל מכסים ומכסות כדי להגן על מקומות עבודה לאורכה ולרוחבה של המדינה".

את מייסון ההצהרות האלה פחות מרשימות. "כמו שראינו אצל טראמפ, אחרי שנבחרת אתה מגלה שאי אפשר לעשות מה שאתה רוצה", הוא אומר. "זה קל להגיד 'אני אעשה ככה וככה', אבל זה לא כזה קל לבצע זאת. כרגע, תעשיית הרכב הסינית מייצרת אחת מכל שלוש מכוניות בעולם. אי אפשר להתחרות בזה, לא מייצרים כל כך הרבה רכבים בבריטניה והמספרים ממשיכים לרדת. לכן, שוב, לרוב המוחלט מבין הצרכנים באמת לא משנה איפה מיוצר הרכב שלהם: ספרד, סלובקיה או שנגחאי".

מישהו עוקב אחרי?

זאת לא כתבה על טכנולוגיה סינית מבלי להתייחס לרוח הרפאים שבחדר, או בעצם לתהות על קיומה: האם הרכבים הסינים נתונים בסכנת ריגול, בעקבות המידע הרב שהם מסוגלים לאסוף והאחיזה העוצמתית של הממשל הסיני בגרונה של תעשיית הרכב שם, שבאה לידי ביטוי בשני אמצעים - אחוזי בעלות בחברות או החוק הדרקוני שמורה להן לשתף פעולה בכל נושא עם מערכת הביטחון הסינית.

ככל שהכבישים בבריטניה נכבשים על ידי הרכבים הסיניים, כך מטפסת גם מידת הדריכות: בנובמבר האחרון פרסם ה"טלגרף" ידיעה על סטיקרים שהודבקו במכוניות השייכות למשרד ההגנה, עם אזהרה שלא לחבר מכשירים שמספק המשרד למחשב של הרכב, וגם לא לשוחח בטלפון על נושאים שהסיווג שלהם עולה על "רשמי". למרות זאת, ביוני פורסם כי משרד ההגנה מחזיק בצי של 1,700 רכבים סיניים חשמליים. בתחילת יולי פורסם כי נאסרה הכנסת רכבים סיניים למטה היחידות המיוחדות של הצי הימי, שפעולותיו סודיות במיוחד, מחשש לריגול ודליפת מידע.

כל אלה מעידים על טנגו סוער בין נוחות לפרנויה, אך הגישה כרגע היא שזה ממילא המצב בכל תחומי החיים ומול כל סוגי התעשיות והמדינות. "בפועל, אנחנו חולקים את המידע שלנו עם חברות טק כל יום", אומר סטיוארט, "טסלה הייתה תחת אש לאחר שהתברר שעובדי החברה יכולים להשתמש ברכבים כדי לראות מה קורה בתור החניות הפרטיות של בעלי המכוניות. חברות אמריקאיות הפגינו ביצועים מאוד רעים בכל הנוגע לשמירה על פרטיות. לכן אנחנו מדברים על נושא רחב יותר של פרטיות, ומכוניות בכלליות הן זירה אחת שלא חשבנו עליה בעבר בהקשר הזה. ומה שאנחנו מגלים שוב ושוב, זה שהאדם הממוצע מעדיף נוחות על פרטיות. רואים את זה בסמארטפונים ורשתות חברתיות, לדוגמה.

"אני לא יודע אם מוצדק לדאוג יותר בגלל שזה מגיע מסין ולא מסן פרנסיסקו", הוא מוסיף, "אבל נניח שנשיא סין רוצה לפרוץ לך למכונית ולהשבית אותה. אני אומר שאם הגענו למצב הזה - כנראה שיש לנו בעיות חמורות יותר. אם זה מה שהם מחליטים לעשות, כנראה שאנחנו כבר במלחמה איתם. וגם את זה אפשר לעשות פעם אחת, כי אחר כך אף אחד לא יקנה את המוצר שלהם. זה אמצעי השמדה עצמית".

הצרכנים ירוויחו

אם, בתקווה, מכוניות מתוצרת סין לא יהפכו לכלי נשק במסגרת מלחמת העולם הבאה, מייסון צופה כי התפשטות הרכבים הסיניים בבריטניה רק תתחזק, וייתכן אף שפולקסווגן הגרמנית תאבד את הבכורה לתאגיד סיני. "תוך חמש שנים, הלחץ שהמותגים הסיניים מפעילים על כל המותגים האירופים יהיה עצום ויהיו חברות אירופיות שלא ישרדו. גם חברות סיניות ייפלו, כי התחרות ביניהן תהיה קשה מדי. זה ישפיע על המחיר ויהיה מצוין לצרכנים בטווח הקצר, אבל זה בלתי נמנע שמותגים מפורסמים בכל העולם לא יגיעו לעשור הבא. חברות יפניות, למשל, תוהות אם הן יכולות להישאר בבריטניה וגם חברות אירופאיות".

 - בחזרה למוסף הרכב ycar, ספטמבר 2026