השוק הסיני במשבר – אבל את המחיר אנחנו נשלם

לכאורה, הירידה בנתוני המכירות בשוק הרכב הסיני – סממן הצמיחה הגדול של המדינה בשנים האחרונות – היה צריך להדאיג לא רק כלכלנים בסין, אלא את הכלכלה העולמית כולה. אחרי שנים של צמיחה מטאורית, נרשמת השנה ירידה עקבית במכירות, כולל צניחה של 25% במכירות ביולי האחרון, חודש שביעי ברצף של ירידות. זוהי ירידה מעט חזקה יותר אף מהקצב השנתי, שעומד על 24% בחודשים ינואר-יולי.

לכאורה, ההתפתחות הדי מפתיעה הזו אמורה הייתה ללגרום לפתיחת בקבוקי שמפניה בישיבות הנהלת יצרניות הרכב במערב, שכן היא מבטאת לכאורה חולשה ביצרניות הסיניות, התמונה הפוכה. בעוד יצרניות מערביות שסומכות חלק ניכר מהרווחים והצמיחה על השוק הסיני, ובהתאם ספגו מכה כלכלית כואבת ולא מצליחות לקזז אותה בשוק הבית באירופה או ארה"ב, שווקים שלא רושמים צמיחה ברמות הסיניות מאז הקורונה, היצרניות הסיניות נערכו למצב באופן הרבה יותר משכנע.

במקום לסגור מפעלים ולפטר עובדים, לחפש שותפות ייצור מסין או לבטל דגמים, היצרניות הסיניות זיהו את מגמת הירידה במהירות, התאימו מכוניות לתקינה מחוץ לסין והסיטו מלאי עתק לכל עבר – כולל לאירופה. התוצאה: זינוק של 73% בייצוא מכוניות מסין בשבעת החודשים הראשונים בהשוואה ל-2025, ל-5.35 מיליון מכוניות. ולא, זה לא כולל אוטובוסים (חשמליים במיוחד) או משאיות, שם הסינים כובשים לעיתים שווקים שלמים בזמן שיא.

הירידה בביקוש למכוניות בסין, החלה בנובמבר. אנליסטים מעריכים שהסיבה העיקרית לכך נבעה מהפסקת שורת תמריצים לגריטת מכוניות ישנות בתמורה לרכישת חדשות בהנחה, אמצעי בו משתמשות ממשלות כדי להוריד מהכביש כלי רכב מזהמים והחלפתם במכוניות מודרניות – לרוב חשמליות או היברידיות.

גם מלחמת ארה"ב וישראל באיראן גורמת למשבר המכירות בסין: מחירי הבנזין במדינה, שנסמכת על נפט שמיובא בחלקו הניכר מאזור המפרץ, ושנתקע במצר הורמוז בעקבות הסגר הימי שהטילה איראן, ואחריו סגר שהטילה גם ארה"ב, זינקו מכירות מכוניות מתודלקות בבנזין או דיזל קרסו ביולי ב-47% ל-429 אלף יחידות בלבד, וחיזקו את הירידה השנתית ל-34% – 4.1 מיליון יחידות בשבעה חודשים.

גם הביקוש למכוניות מחושמלות נחלש בסין. בניגוד ל-2025, נתח השוק הזה התכווץ ביותר מ-6% ל-916 אלף מכוניות ביולי, בעוד מתחילת השנה נרשמה ירידה של 15% ל-5.5 מיליון יחידות. פלח זה כולל חשמליות מלאות, אך גם היברידיות-נטענות וחשמליות עם מאריך טווח (אך לא היברידיות רגילות, שנכללות בקטגוריית הבנזין הרגילה).

כעת, בהתאחדות מכוניות הנוסעים הסינית, צופים שהשוק במדינה יתכווץ ב-14% אל מתחת ל-21 מיליון מכוניות בשנה, הירידה החדה ביותר מזה שנים: הקרובה ביותר הייתה ב-2018, אז ירדו המכירות ב-8% בהשוואה לשנה הקודמת.

נקודת אור: סילוק המותגים הקטנים יגבר?

בעוד קריסת יצרנית סינית גדולה לא נראית באופק, בתעשיית הרכב יש מי שסבור שהחלשות השוק המקומי צפויה להחיש את המיזוגים בתחום, וגם את היעלמותן של שחקניות קטנות. כיום בשוק הסיני קיימים 130 מותגים, שהשיקו לא פחות מ-500 דגמים חדשים השנה – מספרים שלכשעצמם יוצרים בעיית שיווק, עם קושי משמעותי להשיג תשומת לב מצד לקוחות, אפילו בשוק עצום עם למעלה מ-1.4 מיליארד בני אדם.

לפי נתונים שמפרסמת ההתאחדות, הרווח התפעולי של יצרנית סינית ממוצעת צנח השנה ל-3.4%, ירידה מ-4.1% אשתקד ופחות ממחצית מהנתון הממוצע ב-2017, שעמד על 7.8%. זאת, למרות שרמת המכירות השנתית הייתה דומה לזו הצפויה ל-2026, 24 מיליון יחידות.

בתעשייה מזהירים גם ממצג שווא של הצלחה מצד חלק מהיצרניות הגדולות וממוסדות יותר: ג'ילי למשל, רשמה ירידה של 2% ברווח הנקי במחצית הראשונה של השנה, בהשוואה לשנה שעברה, ל-9.1 מיליארד יואן, למרות שהיקף הייצוא שלה זינק ב-158%. קבוצת BAIC הודיעה על הפסד נקי של 1.65 מיליארד יואן במחצית הראשונה, לעומת רווח של 360 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד, GAC הודיעה כי היא צופה הפסד של 4.6 מיליארד יואן (גדול ב-83% מאשתקד), צ'אנגאן מעריכה כי הרווח הנקי קרס השנה ב-68% ל-740 מיליון יואן, וגרייט וול רשמה ירידה של 63% ברווח הנקי ל-2.35 מיליארד.