השקה מקומית ל-Maverick R XRC - סלע המחלוקת

• על מה נהגנו: Maverick R XRC
• מי המתחרים: Polaris RZR Pro R
• מה אהבנו: עבירות פנומנלית, נוחות
• מה לא: מחיר, מחיר, מחיר

1. את חברת קאן-אם אין ממש  צורך להציג, וכל חובב אקסטרים בשטח, בשלג או בים, מכיר את חטיבת הפנאי-פאן של קונצרן BRP הקנדי האחראית על כלי עבירות, אקסטרים ועבודה בתחומי אופנועי שלג, אופנועי ים, טרקטורוני טיולים ומשא וכמובן רכבי SBS - ר"ת של Side-by-Side (נהג ליד נוסע) שהשתלטו על השטח והשוק. וכמו בכל קונצרן גדול וחברה מקצועית, ההצלחה היא בעיקר תמריץ להמשיך ולשפר. וה-Maverick R XRC הוא דוגמה מצוינת לכך, גם כשלצדו שאר דגמי ה-X3 וה-R המוכרים עם שינויים ושדרוגים משלהם.

2. Maverick XRC הוא דגם ייחודי מסדרת ה-R כשצמד האותיות RC מתייחס לזחילת סלעים, Rock Crawling. עם מתלים, הילוכים, צמיגים והעברת כוח שתוכננו במיוחד לצורך התמודדות עם סלעים ומכשולי אבן מאתגרים. מבט אל הנתונים היבשים - מנוע טורבו בנפח ליטר מתוצרת רוטקס עם שלוש בוכנות ו-240 כ"ס. על העברת הכוח אחראית תיבת שבעה הילוכים אוטומטית עם מצמד כפול כולל מצב Low. עם מתלים מיוחדים בעלי מהלך לא הגיוני של 63.5 ס”מ מלפנים ו-66 ס”מ מאחור, חישוקי "16 עם צמיגי "35. חתיכת מכונה.

3. לנו אין את מדבר מואב או את הרוביקון כדי להתמודד עם סלעים בגודל של מצוקים בינונים ולא ערוצי נחלים בעומקים מפחידים כדי שנוכל לנסות ולמצות את סט היכולות של מפלצת הסלעים הזו, או לאתגר את המגבלות הטכניות של הכלי הקנדי. אבל המסלול הפופולרי של סביבות נחלי הערבה ובראשם נחל צין, המרזבה, נחל חווה, ונקרות, כולל מעלה זיק הרשע, בהחלט יכולים לתת מושג על מה מדובר.

4. ציר תנועה אתגרי, מהקשים שיש בישראל, בהמשכו של ציר הנפט של קצא"א - תגידו יפה שלום למעלה זיק שאורכו כמה מאות מטרים תלולים מאוד, עם מדרגות אבן וסלע חבויות מתחת לשכבת פודרה עמוקה. עד להיתקלות, אין סיכוי לדעת מה ממתין מתחת לאבקה, וכל מעבר מדרגה הוא ניצחון בפני עצמו, וגם אובדן כוח ומומנט במקרה הטוב, גלגול וסלטה לאחור במקרה הפחות נעים. המעלה הזה שמור לנהגים וכלי רכב מצוינים ומדוגמים וללא ניסיון בנהיגת שטח אתגרית והצטיידות ברכב בעל יכולת עבירות מעולה כולל נעילות ומתלים וצמיגים מתאימים, הסיכוי להגיע לפסגה קלוש עד בלתי אפשרי.

מצד שני אתה יכול להיות נהג מאוד ממוצע בלי ניסיון, שמחזיק בהגה של המאבריק  R XRC. עם המתלים החכמים ושבעה יחסי העברה בהילוך כוח (LOW), הכל אפשרי. כולל עצירה באמצע לקפה. קשה לתאר עד כמה בזלזול טורף המאבריק את המעלה הזה, באמת מביך.

5. הכניסה לנחלי הערבה משדה בוקר מתחילה בציר הנפט (המכונה גם ציר הגז), שביל כבוש ונוח יחסית אבל זרוע לכל אורכו "מוקשים" בצורת חריצים, דיצ'ים וגבשושיות. שתיים-שלוש ירידות ארוכות ותלולות מאוד ואז מתחילים הנחלים עם תמהיל נפלא ומאתגר של קרקע לא יציבה עשויה בולדרים, סלעים, דשדש, חול ואדמת סחף. אני מכיר את האזור הזה היטב, ועברתי בו פעמים רבות על שניים ועל ארבע בכל הצורות האפשריות. לא עם SBS.

בכל הפעמים הקודמות נדרשתי לזהירות וחשדנות. עם המאבריק זה היה פחות או יותר "תן גז, הכל בסדר". הכלי הזה פשוט משטח ומגהץ כל קפל קרקע, מהמורה, סלע או מכשול אחר, טס על פני הדשדש כאילו מדובר בשביל קק"ל מהודק. וגם אם טעית, וטעיתי לא פעם, הוא שם כדי למנוע פאדיחות ולהמשיך לעסות את האגו כאילו הפכת בעזרת הבחירה בכלי הנסיעה לאלוף מירוצי דקאר.

6. המאבריק הוא כלי מורכב מאוד מבחינה הנדסית, ומתקדם מבחינת מערכות אלקטרוניות שאחראיות על המון מכלולים מכאניים. כשזה עובד טוב וביחד, תענוג. אבל לא לעולם חוסן ושילמנו גם את מחיר הקידמה. באג אלקטרוני שנבע, כך הוסבר לנו לפחות, משיבושי GPS באזור כדי לבלבל את האויב, פגע במערכת אנטי גניבה והשבית את פעולת תיבת ההילוכים. לא תענוג גדול כשאתה באמצע שום מקום, בשטח קשה כשהשמש עוד רגע שוקעת והציוויליזציה מרוחקת. שלא להזכיר את הקנס וכתב האישום הצפוי מרשות שמורות הטבע שמחייבים (ובצדק רב) יציאה מהשטח לפני רדת החשיכה, כדי לאפשר לחיות הבר חופש תנועה והגעה בטוחה אל מקורות מזון ומים.

כן, הגיעה עזרה טכנית אבל כיול ואיפוס מערכות כדי להחזיר את הכלי לחיים לקח זמן. השמש שוקעת ואת הדרך בחזרה עושים בחושך עד למחסום רשות הטבע והגנים ופקחים עם עיניים נוזפות. לא נעים.

7. אז מה היה לנו? מתלים, בולמים, צמיגים ואלקטרוניקה מהטופ שיש לענף ה-SBS להציע. עד כדי כך שאם אתה מכוון את הגלגלים למקום הנכון, אין שום דבר שימנע מהכלי להמשיך ולהתקדם. האמת, גם אם תפשלו בעניין ההיגוי, הכל בסדר. נשאלת בהחלט השאלה האם זה מוציא את הכיף מההתמודדות עם אתגרים טכניים, והתשובה בהחלט יכולה להיות כאן חיובית. אבל מצד שני, מה שנתפס בעבר כמכשול בלתי עביר, הופך פתאום לחלק בלתי נפרד מציר ההתקדמות.

8. ועכשיו לנקודה כואבת. היא אמנם די בודדה, אבל היא ממש מכאיבה. מחיר הכלים בהם נהגנו מתחיל (מתחיל, כן?) ב-205 אלף שקלים. זו הגרסה הזולה. עבור הגרסה הכי קיצונית עם תוספות, תשלמו 400 אלף שקל. אז כן, זה כיף. אבל לא, זה לא זול. ממש לא.

הכתב היה אורח חברת עופר אבניר