מעמק האלה לתל צפית: מסלול טיול לרכבי פנאי

הדרך חזרה למטה ארוכה ותלולה יחסית, אך כבושה היטב. זאת נקודה מצוינת להתנסות במערכת לבקרת ירידה במדרון, שעושה עבודה מצוינת ושומרת את הרקסטון הכבד בקצב נסיעה מתון ובטוח בדרך למטה.



לאחר שעוברים את הכניסה האחורית ליישוב אדרת, הכביש מתפצל לשניים. המשך על הכחול יביא אתכם לכיוון היישוב צפרירים. רוב הדרך כאן סלולה במידה זאת או אחרת ותתאים לרוב רכבי הפנאי הרכים.



אם בחרתם בדרך הזאת תהנו מנוף מקסים. המשיכו באותה דרך עד שתגיעו לצומת T עם שביל מסומן בירוק. כאן פנו ימינה והמשיכו בנסיעה עד לכניסה האחורית לישוב צפרירים. המושב עצמו מציע לא מעט אטרקציות וגם יקב נפלא. כאן ניתן להחנות את הרכב ולעלות רגלית לחרבת מדרס הסמוכה. כדי לסיים את המקטע הזה המשיכו בשביל הירוק עד שתגיעו לכביש 38.

מי שיבחר בשביל האדום בפיצול הסמוך לאדרת, יתחיל בנסיעה על הגבעות בכיוון כללי דרומה. הנסיעה מרהיבה והזכירה לחלק מהנוסעים טיולים ביוון, בזכות הצמחייה הנמוכה והצפופה וכמויות הירוק בעיניים שקיימות אפילו בסוף הקיץ.

השביל פה אמנם מסומן לרכב עם הנעה כפולה, אך בפועל כל נהג זהיר עם רכב מעט מוגבה יוכל לעבור פה ללא חשש. האזור בו אתם נוסעים הוא אחד העשירים ביותר בארץ מבחינה ארכיאולוגית וממצאים רבים פה מתוארכים לתקופה הרומית ואף לימי בית ראשון. ניתן בשלב הזה גם לעזוב את הרכב ולגשת לביקור באחת החורבות הסמוכות לדרך.



המקטע הזה מסתיים בכביש 35. בשבתות ובחגים ניתן להמשיך דרומה על השביל האדום עד לאזור המושבים אליאב ואמציה. בשאר ימי השבוע ישנם מטווחים של הצבא במקום.

בהגיעכם לכביש היזהרו שלא לחצות את קו ההפרדה הרצוף. אם אתם רוצים להמשיך דרומה או מזרחה, סעו כק"מ מערבה - שם יש נקודה נוחה בה ניתן להסתובב מבלי לסכן אף אחד.

מי שמעוניין להמשיך במסלול שלנו ובחר בשביל האדום צריך לחזור מערבה על כביש 35 עד לצומת בית גוברין. שם פנו צפונה על כביש 38 עד שתגיעו לכניסה ליישוב צפרירים (שימו לב למצלמות המהירות).



חלק שני: אל מצפה משואה
בכניסה לדרך הגישה לצפרירים ישנה כיכר. את המסלול מהנקודה הזו ניתן להתחיל בשתי צורות: לעלות לכביש ליישוב שריגים (לי-און) או פשוט לנסוע ישירות למצפה משואה.

אם אתם עוברים מכיוון שריגים ויש לכם נהג תורן, זהו מקום נהדר לעצור בו לבירה צוננת במבשלה המקומית. בסופי שבוע נפתח במקום "ביר-גארדן" עם אוכל מצוין.

משריגים חזרו למצפה משואה דרך הכביש הראשי. מי שמעוניין להאריך את הנסיעה בשבילי האיזור יוכל להמשיך כל הדרך על כביש 353 עד לכניסה ליישוב עגור, לבצע שם פניית פרסה ולאחר מספר קילומטרים לפנות ימינה לפארק בריטניה ומשם דרך השביל הירוק למצפה משואה.



ממש בכניסה למצפה משואה יוצא שביל מערבה המסומן בכחול. סעו עליו והקפידו לשמור על המסלול. בנקודות רבות קל מאוד לטעות, לנטוש את השביל ולפנות למקום בו הדרך נראית טובה יותר. זו טעות שעלולה לעלות לכם בפספוס המקטע שצמוד למערות לוזית.

בצומת כנסו לדרך הגישה ליישוב לוזית ועשו פרסה (הכי בטוח), אז פנו ימינה (מערבה) לכביש 353 ומיד לאחר מספר מטרים רדו לשביל המסומן בשחור. מי שיחפש קיצור דרך מכביש הגישה של לוזית עלול לשקוע בבוץ. אנחנו עברנו שם בסוף הקיץ ואתגרנו היטב את מערכת ההנעה הכפולה של הרקסטון, כשניסינו לעבור בביצה קטנה שחוסמת את שני המעברים לכיוון השביל המסומן בשחור.



חלק שלישי: מעפילים לתל צפית
עם השביל השחור המשיכו צפון מערבה. השביל יפהפה וממוסגר בעונה הזאת בשדות זרועים, במושבים ובעצים בודדים פה ושם. הרקסטון מרגיש פה ממש בבית עם איכות נסיעה טובה שמאפשרת קצב מהיר בביטחון ניכר. עם רכבים רכים יותר מומלץ לא למהר יתר על המידה.

המשיכו עם השביל השחור עד לעליה לתל צפית. בתקופה האחרונה התמקמו באיזור כמה מאהלים בדואים - שימו לב לשינויים בדרך או לגדרות שצצות פה ושם. גם כאן הדרך קלה, אבל אם תגיעו לתל צפית ממזרח, דרך השביל הכחול המתפצל צפונה כ-2 ק"מ לפניו, נמליץ לכם לשים לב לאבנים העלולות לפגוע במרכב מלמטה.



לתל ניתן לעלות בשלוש דרכים. האחת עוברת במאהל בדואי ותביא אתכם לפאתי התל ממזרח (שביל לא מסומן שיוצא צפונה מהשביל השחור). אם תמשיכו בשביל השחור תוכלו לעלות על התל מדרום מערב או מצפון מערב. מדובר בשני שבילים שנפגשים בשיא הגובה. הדרך מדרום תתאים לכל רכב בעל מרווח גחון טוב, בעדיפות לרכב עם הנעה כפולה.

הדרך השניה נועדה לרכבי 4X4 קשוחים בלבד. מדובר בשביל מחורץ מאוד עם הצלבות, שיפוע צד וסלעים בולטים. אנחנו עלינו מדרום מערב וירדנו בקטע המאתגר יותר, ועל הדרך גילינו כמה עובדות על הרקסטון. ראשית, מצב ה-Low בתיבת ההילוכים הפך את הזחילה למטה לקלילה, וזאת גם תודות למנוע הדיזל המוצלח.



לרכבים כמו הרקסטון יש חרטום ארוך מאוד ובמקומות בהם הירידה מאוד תלולה הוא עלול להסתיר את מה שקורה קרוב מאוד לרכב. מומלץ להוציא מכוון שיהווה זוג עיניים נוספות. זה מועיל גם לאור הגודל העצום של הרכב והרוחב הניכר. הודות לרוחב הנדיב, הושבת שבעה נוסעים היא לא עניין בעייתי ברקסטון, אבל המחיר בשטח הוא אותו רוחב שמצריך זהירות בנקודות טכניות.



מהלך המתלה של הרקסטון קצר יחסית לרכבים כמו הלנד-קרוזר. בשטח זה אומר שהצלבות יקרו מעט יותר מוקדם - למרות שלאורך כל המסלול לא היתה לנו אפילו אחת. מצד שני, בכבישים מהירים ומפותלים זווית הגלגול מתונה יחסית לרכבים מסוגו, מה שמעניק נסיעה נינוחה ונעימה.



ובחזרה למסלול שלנו. בתחתית התל נחבור לשביל המסומן בכחול. אחרי קילומטר אחד נגיע לשביל אדום, איתו נמשיך איתו צפונה למשך קילומטר נוסף עד שנגיע לכביש של יער חרובית. ממנו נמשיך צפונה לכביש 383 שיכול להוציא אותנו לכיוון הכבישים 6 ו-40 בנסיעה מערבה או לכיוון בית שמש בנסיעה מזרחה.

שיהיה טיול מהנה ושנה טובה. 

הכתבה בשיתוף טלקאר

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות