אודי A3 - מבחן דרכים

עיצוב

מצד אחד, מיד רואים שזאת אודי, חברה שהעיצובים שלה משדרים, באופן מסורתי, מסורתיות. מצד שני, ברוח העיצובים שמתחילים לצאת מהשמרנות, ה-A3 היא דוגמא מצוינת לעיצוב שמגשש את הדרך החוצה מהחומה הזו, ועם ההשראה הנכונה, באמת נוצרת מכונית נעימה לעין ואפילו קצת מיוחדת-למראה. השרירים והזוויות אינם קיצוניים כמו דגמי למבורגיני, אבל ההשפעה ניכרת בפגושים עתירי הזוויות, בשרירים שבמותניים ובספוילר הצנוע מעל לחלון האחורי.

כיאה למכונית שמושפעת ממכונית-על, קצת קשה להיכנס לתא הנוסעים של המכונית… הדלת הקדמית אינה נפערת לרווחה ורכיבים זוויתיים ומעוצבים מפריעים מעט להיכנס. אבל כשנמצאים בפנים - החוויה מתחילה. סביבת הנהג, וגם שאר תא הנוסעים, מייצרים הכי הרבה אווירת למבורגיני. רואים זאת, למשל, בצמד פתחי המיזוג ש"קופצים" מלוח המחוונים, בעיצוב ההגה ובזוויות שונות של עיצוב פריטים, שכולם מזכירים את סגנון היהלום מבית למבורגיני - המסגרת שמקיפה את כפתור ההילוכים ותא הטעינה והזוויות החדות של הידיות והפאנלים.

הנדסת האנוש בתא הנוסעים זכתה לטאץ' מרענן: מהנדסי ומעצבי הרכב החזירו לא מעט כפתורים פיזיים שהיו קודם במעבה המסך, דבר שמקל על התפעול, בעיקר תוך כדי נהיגה. בנוסף השתלב מסך גדול ברזולוציה מצוינת, ועם מערכת הפעלה אינטואיטיבית בהחלט. ובכל זאת, שתי תלונות על המולטימדיה הזו: הזווית שבה הותקן המסך מפריעה לעתים לראות את תוכנו, בעיקר כשהשמש בזווית ה(לא)נכונה. דבר שני, נראה שמההגה אי אפשר להעביר שירים. לא חבל?

את הפיצוי מקבלים באיכות החומרים וההרכבה. אין כאן תחושה רכה ומשתפכת, אבל כן חומרים מאסיביים המהודקים היטב למקומם.

תא הנוסעים

את אודי A3 החדשה אפשר לקבל, בשלב זה, בשתי רמות גימור - הבסיסית ו-S ליין, ועם שתי חבילות אבזור בתוספת תשלום - Sharp ו-Luxury. מכונית המבחן היא עם רמת הגימור הבסיסית בתוספת חבילת שארפ. וכשאני כותב "בסיסית", אני מתכוון לבסיסית. למרות שזו מכונית פרימיום, ולמרות שאפשר לקנות מכונית קומפקטית בקצת יותר ממחצית ממחירה, בגרסת הבסיס המזגן פשוט, ללא בקרת אקלים, אין כניסה ללא מפתח, אין בקרת שיוט אדפטיבית ואין מצלמת רוורס. חישמול למושבים אין באף גרסה.

מה מקבלים בכל זאת? בלימה אוטונומית והיגוי אקטיבי, כפתור התנעה וקישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי. בגרסת ה-S ליין נוספים מושבים ספורטיביים, גלגלים גדולים יותר ופריטי עיצוב שונים. בחבילת שארפ מקבלים חלון גדול בגג, בקרת אקלים מפוצלת ובקרת שיוט אדפטיבית. בלקשרי מקבלים גם התרעות לשטח מת ומפתח חכם.

תנוחת הנהיגה ב-A3 מחברת גם היא לרוח הספורטיבית: היא נמוכה יחסית, וקורצת למי שאוהב לנהוג ולהתחבר לכביש. המושבים הקדמיים עצמם נוחים ותומכים, דבר שמתחדד בגרסת ה-S ליין.

שורת המושבים האחורית מאבדת את רוב הייחוד הסופר-ספורטיבי. כאן המושבים נוחים, אבל המרחב לא גדול במיוחד וגם החלונות קטנים יחסית. מבוגרים בממדים מקובלים יסתדרו כאן בסדר גמור, רק לא כדאי לשלב, למשל, נהג גבוה עם נוסע גבוה מאחוריו. בנוסף בסיס המושב נמוך וקצר יחסית, ויהיה פחות נוח למבוגרים לאורך זמן. פתחי המיזוג ושקעי הטעינה - זמינים גם הם רק כחלק מחבילות האבזור ו/או הגרסאות הבכירות.

תא המטען גדול יחסית, 380 ליטר, וגם בנוי באופן נגיש וטוב. את הרצפה אפשר להרים כאן ותופסנים מיוחדים ישמרו אותה בגובה, כדי להנגיש את מה שמתחתיה. בצד יש תאים קטנים וגם ווי תלייה, שזה מצוין. בסיכומו של עניין, הבגאז' טוב ושימושי בהחלט.

נוחות נסיעה

אודי A3 אינו כלי רכב גדול, כך שלמרות היעדרה של מצלמת נסיעה לאחור, הסתדרתי מצוין עם החניה ועם ההשתחלויות בסביבה הצפופה. קוטר סיבוב צנוע מסייע גם הוא לעניין.

מכירים את הקלישאה "נוחות גרמנית" או "מתלים גרמניים"? ובכן, נראה שהמכונית נכתבה לפי ספר הקלישאות הזה: יש כאן שילוב מצוין בין נסיעה מהודקת ולא רכה, ובין ריסון שמנטרל כל התרסקות לתוך בורות או נוקשות יתר. הנסיעה מרוסנת ולא רכה מדי, וזאת למרות שלרכב יש נטייה קלה להרים את האף בהאצה ולהוריד אותו בבלימה. לאחרונה נהגנו גם בגרסת ה-S ליין עם הגלגלים הגדולים יותר, בחתך צמיג נמוך יותר, ושם נוחות הנסיעה נפגמת.

איכות הנסיעה רק משתפרת כשיוצאים אל מחוץ לעיר. כאן המכונית עוד יותר יציבה, בטוחה ומשדרת בצורה כמעט מסוכנת שאפשר להעלות את השלדה הזו לנסיעה קלה ופשוטה גם במהירויות לא הגיוניות. התחושה הזו אינה מובנת מאליה ברכב קומפקטי, אבל יציבות ושלווה במהירויות גבוהות הן יכולות מוכרות אצל היצרן מאינגולשטט. אגב, יש לי בכל זאת הערה אחת על עניין הנוחות: הבידוד מרעשי הרוח מצוין, אבל רעשי הכביש נכנסים בבירור לתא הנוסעים, בעיקר כשאין שם "אספלט שקט".

מנוע ותיבת הילוכים

המנוע כאן אינו גדול במיוחד, 1,500 סמ"ק, אפילו נתון ההספק כבר לא יוצא דופן, 150 כ"ס, אם כי נתון המומנט כן מרים ראש: 25.5 קג"מ כבר מ-1,500 סל"ד. כן, קוראינו ואנו כבר מכירים את טכנולוגיות המיזעור, והמנוע כאן הוא תוצאה של כל הקדמה הזו. לצד ניהול מדויק של תזמון השסתומים והטורבו, מצטרפת מערכת מיקרו-היברידית (48 וולט) והכל ביחד מייצר שני דברים מרכזיים: תגובות חזקות ומהירות של מערכת ההנעה, גם ביציאה מהמקום, ודחף חשמלי שמייעל את פעולת מערכת הבנזין.



הגיר הוא אוטומטי-רובוטי כפול מצמד, שלא תמיד מסתדר עם שינויים פתאומיים בקצב, ובכל זאת את רוב ההעברות מבצע במהירות וביעילות. הוא גם מספק חוויה מהנה: יש תחושה כאילו הוא כל הזמן עסוק, משדר אופי של מכונה רצינית שעובדת בשבילי ללא הפסקה.

המערכת המיקרו-היברידית מעדנת את פעילותה של המערכת לדימום מנוע בעמידה וגם מאפשרת ניתוק רגעי של מנוע הבנזין בקטעי שיוט קצרים. צריכת הדלק במבחן היתה בסביבת 13 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

גרסת הבסיס של אודי A3 לא מאוד ספורטיבית, במיוחד לא בהשוואה לב.מ.וו סדרה 1, למשל. היא רוכנת מעט בסיבובים ולפעמים גם התחושות לא ישירות. מול זה ניצבת שלדה מעולה, שעושה כאן עבודה נהדרת: תגובות מדויקות ומהירות לפעולות הנהג, ביחד עם ריסון מצוין של פני הכביש ואחיזה גבוהה מאוד.

סיכום

אודי A3 לא באמת נותנת לנו מיני-למבורגיני, אבל הניחוח של מותג העל נוכח בכל זאת, וזהו תבלין שבכלל לא רע להוסיף לתבשיל. הייתי שמח לו רמת האבזור היתה גבוהה יותר משמעותית ואם היה קל יותר להיכנס ולצאת ממנה. מעבר לזה, תנוחת הנהיגה כאן מצוינת וכך גם מערכת הכוח החכמה. ובגרסה הנכונה - זהו גם כלי רכב עם איכות נסיעה גבוהה במיוחד.

לדגמי אודי בישראל - אודי

למאמר זה התפרסמו 5 תגובות