אודי Q7 (מתיחת פנים) - מבחן רכב

עיצוב

העיצוב של ה-Q7 מלפני מתיחת הפנים, לדעתם של רבים, לא היה מי יודע מה. חובבי הרכב התייחסו אליו כאל סטיישן עצום מימדים ופחות כאל רכב פנאי. הוא פשוט חסר את הנקודות הקלאסיות שמאפיינות SUV. הדגם המעודכן זכה למספר שינויים קלילים שמעניקים לו בדיוק את האקסטרא הזה. חצאיות הצד מעט יותר אגרסיביות, מתחת לגחון ניצב "מגן גחון" – או ליתר דיוק פלסטיק בזווית הנכונה, החזית כוללת כונסים גדולים יותר והפנסים מתוחכמים למראה. מאחור יש פס כרום רוחבי ופנסים צרים שמדגישים את הרוחב של המפלצת. גם כאן יש "מגן גחון" וגם כאן הוא מוסיף לאווירה.

לרכב המבחן נוספה חבילת עיצוב שחורה שמחליפה את כל הניקלים באלמנטים מושחרים. זה נראה קשוח ומאיים יותר, אך התוספת למחיר גבוהה.

תא נוסעים

אם השינוי מבחוץ מינורית יחסית, השינוי בפנים הוא לא פחות מדרמטי. כמעט הכל הוחלף פה. את מקום המסך הניצב והמיושן למראה ואת הגלגלת למטה החליף מערך המולטימדיה החדש של היצרן הגרמני. המערך כולל שני מסכים ענקיים שנמצאים אחד מעל השני. העליון מאפשר לשלוט בכל הפונקציות ברכב דרך מסך עם אייקונים שאפשר להזיז ולשנות את מיקומם. המסך התחתון שולט במערכת בקרת האקלים ובכל תפריטי קיצורי הדרך.

המערך החדש מאפשר הרבה יותר פרסונליזציה של הרכב לנהג, שכן כמעט כל אפשרות יכולה להיכנס לתפריט קיצורי הדרך או המועדפים. החסרון של זה הוא בתפעול לא אינטואיטיבי. כל הכפתורים לצד המסך הם כפתורי מגע וכך גם כמובן הכפתורים בתוך המסך (למרות פידבק ברעידה וקליק בלחיצה). זה יוצר מצב שהרבה פעמים צריך להוריד את המבט מהכביש כדי לתפעל דברים.

המסכים החדשים משפיעים על העיצוב הכללי. כל רוחב הרכב הוא פס שחור מבריק שמרגיש יוקרתי מאוד. מעליו יש פס רוחבי של פתחי המיזוג. איכות החומרים מעולה וכך גם איכות ההרכבה.

האבזור שופע: רמת הגימור היחידה מציעה בין היתר מושבי עור חשמליים עם זכרונות ואוורור, בקרת אקלים עם 4 איזורי טמפרטורה, מצלמות היקפיות, תאורת מטריקס-לד, הגה עם כוונון חשמלי, גג פנוראמי עצום, תאורת אווירה נפלאה, מערכת שמע של Bose ועוד ועוד.

גם רשימת מערכות הבטיחות רחבה כצפוי, וכוללת בין היתר בלימת חירום אוטונומית הפעילה גם בנסיעה לאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטיה מנתיב, ניטור שטחים מתים במראות ומערכת המסייעת לכניסה בצמתים. זה אולי ישמע מוזר, אבל לא כל המתחרות מציעות מפרט בטיחות כזה כסטנדרט - אפילו לא ברמת המחיר הזו.

תנוחת הישיבה מעולה. המושב מתכוונן לכל הכיוונים וטווח התנועה שלו גדול מאוד. כך, אפשר לשבת "בתוך הרכב" או "על הרכב" - לשיקול דעתכם. שדה הראיה על פניו טוב אבל המימדים הענקיים פשוט נותנים תמיד תחושה שצריך עוד רוורס ועוד תיקון קל, כי הקצה של הרכב פשוט נמצא מאוד רחוק.

המושבים נוחים ומפנקים אך חייבים לציין שהקונסולה האדירה שעוברת בין המושבים יוצרת תחושה קצת צפופה במושבים הקדמיים וקרובה מדי לברך ימין של הנהג.

שלושת המושבים בשורה השנייה מפוצלים. הם קצת קטנים ויכול להיות שספסל אחד היה יותר מתאים למבוגרים גדולים, כי במצב הזה אנשים גבוהים ירגישו קצת קרובים לקורות הצד גם אם יושבים רק שניים. מהעבר השני, עדיין מדובר ברכב עם מרווח רגליים ענק ומרווח ראש טוב. יש מאחור שליטה מלאה על המיזוג, שקעים ומה לא.

השורה השלישית מתופעלת באופן חשמלי, וזה נוח מאוד למרות שצריך המון סבלנות כדי לחכות שהמושבים יפתחו ויסגרו. לא היינו ממליצים להושיב שם אנשים שצמחו לגובה, אבל באופן מפתיע בסיס המושב לא נמוך כמו שמקובל ברכבי פנאי עם שורה שלישית כך שהברך לא מדגדגת את האוזניים. מרווח הראש סביר ו-2 ילדים ישבו בכיף גם בנסיעות ארוכות.

תא המטען קטן כשכל המושבים פתוחים, אך הוא לא לגמרי חסר תועלת וניתן לדחוס שם עגלה קטנה או מזוודה שעולה למטוס. קיפול של המושבים הללו יהפוך את התא למשהו שיתחרה בבטן של  בואינג 737. קיפול המושבים בשורה השנייה כבר יאפשר להוציא את מטוסי התובלה של צה"ל לגמלאות. פיצ'ר נחמד שנמצא ב-Q7  עם מתלי האוויר שלה מאפשר שניתן ולהרים את גובה תא המטען כדי להוציא או להכניס ציוד כבד לדוגמא.

נוחות נסיעה

טוב, כבר אמרנו שיש פה מתלי אוויר, אבל התחושה היא שהם ככל הנראה כוילו מחדש במסגרת העדכון. טרם מתיחת הפנים האודי הרגישה נוקשה בכבישים עירוניים שבורים, ויותר מדי חבטות עברו את המתלה והגיעו לנוסעים. זה לא שהיא היתה לא נוחה, פשוט המתחרות היו באמת טובות מאוד. מתיחת הפנים שינתה משהו ועכשיו בכל מצב שהוא לא "דינאמי" המערכת מספקת נוחות נסיעה מרשימה. גם בתוך העיר ובמקומות שמכוניות אחרות, אפילו מכוניות נוחות, קצת חושפות מגבלות - האודי מסתדרת יפה ומבודדת את הנוסעים מתלאות הדרך.

במצב "נוחות" היא מרגישה קצת יותר ספינתית ורכה ועל כבישים גליים היא תזוז באופן פחות נינוח. מצב "נורמאל" מציע שילוב טוב של ריסון עם נוחות, למרות שגם כאן המשקל הגבוה גורם לרכב לעיתים לזוז מעט יותר מהרצוי על המתלה, אבל רק במקרים מאוד נדירים. מצב   Off-Road מכתיב נוחות נסיעה פחות מוצלחת בגלל צמצום של טווח התנועה של המתלה, אך בכל מקרה כשתגבירו מהירות המכונית תנמיך את גובה המתלה.

כיאה למכונית יוקרה, בידוד הרעשים מרשים מאוד. ברוב המקרים שני מבוגרים יכלו לשוחח ללא כל קושי ובלי להרים קול. אותו הדבר נכון גם לשיח עם הנוסעים מאחור. על כבישים ממש רעים עלתה תהודה, ובמקרים ממש בעייתיים הורגש שאפילו המדף האחורי לא מצליח להשתלט על השטח הענק בתא המטען ושומעים רעשי כביש נוכחים מדי.

מנוע ותיבת הילוכים

האודי המפלצתית שוקלת לא פחות מ-2165 ק"ג. זה כ-200 ק"ג פחות מבדור הקודם (טרם 2015) אך עדיין מדובר בחתיכת מאסה שצריך להניע ממקום למקום. על פניו 286 כוחות סוס הם לא הרבה כוח, אבל כשהסוסים שותים סולר מהשוקת אז הסיפור קצת שונה. הנתון החשוב ב-Q7 הוא נתון המומנט וכאן הוא עומד על 61 קג"מ. לצורך ההשוואה, מנוע ה-1,500 טורבו-בנזין המעולה של קונצרן פולקסווגן מספק כ-25.5 קג"מ. במנוע ה-2.0 ליטרים המצוין של הקודיאק תקבלו 32.6 קג"מ. כאן יש כמעט כפול.

רצועת הכוח, כנהוג במנועי דיזל גדולים, לא רחבה מאוד. היא מתחילה ב-2,250 סל"ד ומטפסת עד שיא ההספק בכ-4,000 סל"ד. מחוץ לגבולות הגזרה של רצועת הכוח המנוע מתפקד בסדר אבל בתוך רצועת הכוח מדובר בסיפור אחר לגמרי. להגיד שהמנוע שואב אחריו את הרכב בקלילות מפתיעה, יהיה אנדרסטייטמנט. קשה להאמין באיזו קלילות ה-Q7 זזה לה.

פגשנו לא מזמן את המנוע ברכב נוסף של המותג ושם השהיית הטורבו הייתה מוחשית יותר. באופן מפתיע דווקא ברכב הגדול ביותר של אודי היא אינה קיימת - הסיבה היא ככל הנראה מערכת Mild-Hybrid, שהפכה לסטנדרט בכל המנועים ב-Q7. המערכת היא יחידה היברידית קטנה (48 וולט ועד 8 קילו-וואט) שמכבה את המנוע בהאטה או בשיוט לזמנים קצרים וגם מסייעת קצת ביציאה מהמקום.

תיבת ההילוכים היא תיבת הילוכים אוטומטית במלואה, לא כפולת מצמדים, ולאור המומנט הנדיב זה מתבקש. התיבה עושה עבודה טובה מאוד. היא חלקה, לא מהירה אבל בהחלט לא עצלה. יש לה שמונה הילוכים שיודעים לוודא שהרכב תמיד בתוך רצועת הכוח.

צריכת הדלק בסוף המבחן עמדה על כ-9 ק"מ לליטר. לאור הנסיעה עמוסת הפקקים והעליות, מדובר בנתון לא רע בכלל.

התנהגות כביש

אתה לא מצפה מלווייתן לשחות באקווריום בדיוק כמו שאתה לא מצפה מרכב פנאי עם 7 מושבים להתנהג כמכונית ספורט. בגבולות הטעם הטוב, של נהיגה ברכב במחיר של דירה בפריפריה, אין שום תלונות כלפי האודי. האחיזה מרשימה מאוד והצמיגים הרחבים יעזבו את הכביש רק במצבים שספק אם תגיעו אליהם. הנטיה לתת היגוי קיימת והיא קלה יחסית, יש רכינת מרכב וגם היא סבירה ביחס לגודל.

נקודה לחובת הרכב היא התנהגות דוושת הבלם – אולי כתוצאה ממערכת ה-Mild Hybrid. הדוושה מאוד רכה בתחילת הפעולה והתחושה היא שהרכב הכבד פשוט לא עוצר – אך בנקודה מסויימת במהלך הדוושה היא "נושכת" לפתע ומעניקה תחושה לא קוהרנטית.

סיכום

אודי Q7 מציג שיפור ניכר במסגרת מתיחת הפנים. בראש ובראשונה הוא מרגיש מאוד טכנולוגי. אם עד היום וולוו XC90 ומרצדס GLE היו הסמנים הקיצוניים של טכנולוגייה מתניידת בקטגוריה הזאת, האודי המגודל מיישר קו ובחלקים מסויימים מרגיש אף יותר מתקדם מיריביו.

נקודה אחרת שעמדה לו לרועץ הייתה הנוחות העירונית. עד שלא נבחן אותו מול המתחרים לא נוכל להגיד בוודאות, אך לדעתנו יש גם פה שיפור ניכר.

בשאר המדדים הוא נותר פחות או יותר אותו הדבר וזה סימן טוב. הוא מרווח, חזק, מאובזר היטב ומציע איכויות נסיעה גבוהות. התחרות הקשה בקטגוריה, שגם ככה פונה לקהל יעד די מצומצם, הפכה עם מתיחת הפנים הזאת לתחרות הרבה יותר מעניינת.

לדגמי אודי בישראל - אודי

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות