הקביעה כי "מכונית מנהלים מצוידת בדרך כלל במנוע בנפח 2,000 סמ"ק" כבר לא בתוקף מזה כמה שנים. המתמודדות האירופאיות בקטגוריה מוצעות עם מנועי טורבו קטנים - 1.4 ליטר בפולקסווגן פאסאט וסקודה סופרב או 1.6 ליטר בפיג'ו 508 ובגרסה הבסיסית של אופל אינסיגניה, ואלו שמיועדות לשוק האמריקאי מצוידות במנועי 2.5 ליטר כמו סובארו B4 וניסאן אלטימה, או בהנעה היברידית כמו טויוטה קאמרי ויונדאי סונטה. יוצאת דופן היא מאזדה 6, אך גם היא מצוידת בגרסת 2.5 ליטר עבור הלקוחות הפרטיים.
ועכשיו, אחרי המעבר למנוע קטן בהספק ראוי (1.6 ליטר עם 170 כ"ס), אופל אינסיגניה חוזרת לנפח הקלאסי של קטגוריית המנהלים - 2,000 סמ"ק - אך הפעם בגרסת טורבו חזקה במיוחד עם 250 כ"ס, שמצליחה להסתכל מלמטה על רף 200 אלף השקלים. שווה קניה?
אופל אינסיגניה. מצטרפת למירוץ החימוש
עיצוב
אופל אינסיגניה עברה מתיחת פנים מוצלחת לפני כשנתיים, והיא בהחלט מכובדת ונאה למראה - בעיקר מאחור ובעיקר בגרסת ה-5 דלתות. התאכזבנו לגלות שגרסת ה-2.0 ליטרים לא מחצינה את המנוע שבחזית. אין חישוקים נמוכי חתך או סממנים אחרים שמרמזים על ביצועים יוצאי דופן, ובצבע הלבן של מכונית המבחן היא אפילו נראית קצת משעממת. אופל אינסיגניה ליסינג סטייל, פתרון מצוין למי שמחפש "זאב בעור כבש".
אופל אינסיגניה. נראית טוב בעיקר מאחורתא הנוסעים
השחור היום שחור מאוד, אבל גם אלגנטי מאוד. עיצוב הפנים של האינסיגניה נאה, עם דשבורד שעוטף את הנהג ומשתלב עם הקימורים בדלתות ליצירת מעין "קפסולה" מבודדת לנהג ואחת נוספת לנוסע שלצידו. מסך מולטימדיה גדול תופס את העין, ומתחתיו מסודרים פקדי מערכת השמע (לשם מה הם נחוצים, אם קיימת מולטימדיה?) וגם בקרי המיזוג. הכל נעים לעין וגם רך למגע, ותחושת האיכות ניכרת - אם כי רמת ההרכבה לעיתים הפתיעה לרעה. התקנה מקומית של קודנית חשפה פלסטיק שברירי ודק, שזז בחופשיות מוגזמת.
אופל אינסיגניה. תא נוסעים איכותי ונעים, אבל איכות ההרכבה לא אחידה
מסך המגע הגדול נראה נהדר והצבעים שלו עדינים ונעימים, אבל הפונקציות מועטות והתפעול לא אינטואיטיבי. אין בו למשל מצלמת רוורס, ניווט, שליטה על המיזוג או גישה למחשב הדרך, כך שכל מה שהמסך הענק הזה מציע זו למעשה שליטה על מערכת השמע והדיבורית. במהלך 3 ימי מבחן הסתבכנו עם מציאת רשימת התחנות ברדיו פעם אחר פעם, ובסוף העדפנו להשתמש במסך הקטן והמצוין ששוכן במרכז לוח המחוונים.
האינסיגניה מצוידת בתאי אחסון רבים, אך לא כולם שימושיים. התא בין המושבים גדול, אך הוא ממוקם מאחורי הנהג ולא קל להגיע אליו, אפילו לטובת שימוש תוך כדי נסיעה בשקע ה-USB שנמצא בתוכו. מחזיקי הכוסות לא מאוד נגישים, והם היחידים שהצליחו לאכלס את הסמארטפון.
אופל אינסיגניה. מסך המולטימדיה איכותי אך דל בפונקציות
המושבים הקדמיים נוחים מאוד, והם מציעים מגוון רחב של אפשרויות כוונון - חלקן חשמליות (גובה וגב תחתון) וחלקן ידניות (מרחק ומשענת גב). המושב האחורי מעולה, והוא בנוי משני מושבים גדולים, תומכים ומפנקים, שבולעים בתוכם את הגב לישיבה נוחה מאוד, וביניהם מושב שלישי קטן יחסית.
תא המטען בגרסת ה-5 דלתות עצום בגודלו וגם מאפשר העמסה קלה ונוחה, והאבזור הפנימי בתוכו כולל תאים קטנים ו-ווים שימושיים.
אופל אינסיגניה. תא המטען עצום ושימושי
נוחות נסיעה
אופל אינסיגניה מציעה נוחות נסיעה פשוט מעולה, גם ביחס למכונית מנהלים נוחות אחרות. נוצר מעין בידוד וניתוק של הנהג מהסביבה. שיכוך המהמורות טוב, גם אם לא תמיד מושלם על שברים קטנים, והשקט והריסון המדהים של תנודות הגוף הם אלו שהופכים את הנסיעה באינסיגניה לתענוג של ממש. בידוד הרעשים תורם אף הוא לחוויה, בעיקר בכל מה שנוגע לרעשי רוח ורעשי מנוע. זה האחרון משייט ב-100 קמ"ש על 1,500 סל"ד מנומנמים, ועל 130 קמ"ש מתייצב המחוג בנינוחות על 2,000 סל"ד.
האינסיגניה מסרבת להתרגש מכבישים שבורים, רוחות צד או גשמים סוערים. לא משנה איפה ואיך תסעו, הרכב תמיד יציב ונינוח. האינסיגניה ממצבת את עצמה בליגה של פולקסווגן פאסאט, ואפילו גבוה יותר.
אופל אינסיגניה. נוחות הנסיעה בליגה אחרתמנוע ותיבת הילוכים
והנה סוף סוף הסיבה לשמה התכנסנו כאן שוב. גולת הכותרת של המבחן הזה היא המנוע, בנפח 2,000 סמ"ק עם הגדשת טורבו כמובן. ההספק הוא 250 כ"ס ב-5,300 סל"ד, ונתון המומנט מרשים לא פחות עם 40.8 קג"מ ב-2,500 סל"ד. המנוע הזה חזק, אפילו מאוד חזק, ובעיקר הוא מסוגל להעניק שפע של כוח זמין באופן מיידי. הנתונים מספרים על 9.2 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש, אבל זה מרגיש הרבה יותר, בעיקר בגלל המומנט הגבוה שמאפשר האצות ביניים מאוד מהירות במאמץ אפסי. מנסים לעקוף משאית בעליה לירושלים? המעבר מ-80 ל-140 קמ"ש ידרוש לחיצונת קלילה על דוושת הגז, ועם שארית הכוח שנותרה לאינסיגניה תוכלו לשגר מעבורת חלל קטנה לכוכב הלכת הקרוב, או לכל הפחות לככב ברשימת "התפיסות המוצלחות" של משטרת התנועה לעשור הנוכחי.
תיבת ההילוכים חלקה אך מעט איטית, והיא מסרסת את כוחו של המנוע בזינוק מהמקום. אמנם, אין כאן תחושה של סרבול ואיטיות מעיקה כמו באסטרה ובאינסיגניה 1.6 ליטר, אבל מנוע כזה יכול לתת קצת יותר מ-9.2 שניות ל-100, והאשם בכך הוא לדעתנו הגיר.
ואולי בעצם לא רק הגיר. ההנעה הקדמית של האינסיגניה מתקשה להתמודד עם עתודות הכוח של המנוע, ולא פעם הרגשנו סחרור גלגלים בהאצה חזקה, וקצב התאוצה נפגע מכך משמעותית. גרסת ההנעה הכפולה, ה-OPC Line הבכירה, אמורה לפתור את הבעיה הזו בתמורה לקצת יותר מ-80 אלף שקל.
צריכת הדלק שמדדנו במבחן עמדה על 9 ק"מ לליטר. סביר בהתחשב בביצועים ובתנאי המבחן.
אופל אינסיגניה. המנוע יכול לגרום לכם לככב, לאו דווקא במקומות טובים
התנהגות כביש
אז הביצועים אמנם מצוינים, אבל התנהגות הכביש של אופל אינסיגניה לא באותה רמה. אחיזת הכביש גבוהה בדרך כלל, אבל הכוח הרב עם ההנעה הקדמית גורמים לתת-היגוי להתפתח מוקדם מהרצוי. ניתן לתקן זאת בקלות יחסית בהרפיית דוושה, אך זה פוגע בקצב בנהיגה דינאמית. בנוסף, התקשורת מהשלדה וההגה כמעט לא קיימת, והנה מקבל מידע על שינוי הקו רק ממבט ומנורת ההתראה של בקרת היציבות, שמצידה ממהרת לתקן את הדרוש עוד לפני שיודעים שקרה משהו. נהגים מהשורה ימצאו באינסיגניה בת לוויה בטוחה וצפויה, אך למי שמחפש את האופי הספורטיבי נמליץ לשקול את ה-OPC Line עם הנעה כפולה, או לחלופין לפנות לכיוון של מאזדה 6 או אפילו ב.מ.וו סדרה 3 משומשת.
אופל אינסיגניה. ההתנהגות לא עומדת בקנה אחד עם הביצועים בקו ישר
סיכום
במחיר שלא גבוה משמעותית מהגרסה הסטנדרטית שלה, אופל אינסיגניה בגרסת ה-2.0 ליטר טורבו מציעה תמורה נהדרת למחיר. מעבר ליתרונות הרגילים שלה, שמתבטאים במראה מהודר, מרווח מצוין, אבזור מוצלח ונוחות נסיעה מעולה, האינסיגניה החזקה מציעה גם ביצועים יוצאי דופן שהופכים נסיעות בין עירוניות לתענוג של ממש. אם אתם מרבים לבלות מאחורי ההגה ומחפשים מכונית נעימה ומהנה לשיוט מתמשך, הגרסה הזו מומלצת במיוחד עבורכם.
לדגמי אופל בישראל -
אופל למאמר זה התפרסמו 4 תגובות