אופל אינסיגניה 1.6 - מבחן רכב

אופל אינסיגניה, טורבו-בנזין 1.6 ליטר, אוטומטית, 170  כ"ס, החל מ- 171,990 שקל
יתרונות	חסרונות
עיצוב	תיבת הילוכים
מנוע	מסך מולטימדיה מעט מסובך לתפעול
נוחות ובידוד רעשים	סקס אפיל

אופל אינסיגניה. מבקרת קרובי משפחה מגרמניה / צילומים: יתיר דוידוביץ

עיצוב

דווקא מבחוץ מתיחת הפנים מרגישה קלילה למדי. החזית והזנב זכו לעדכונים סמליים ביחידות התאורה, ומקדימה גם בגריל. האינסיגניה נראית יותר מודרנית וקלילה מבעבר. במציאות האופל הגדולה נראית טוב בהרבה מבתמונות והיא מצליחה להעביר תחושה יוקרתית יותר מהמקובל בקטגוריה.

תא הנוסעים

תא הנוסעים עבר רוויזיה מקיפה. התא בדגם שטרם מתיחת הפנים היה עמוס כמו יציעי אנפילד במשחק בין ליברפול ומנצ'סטר. לעומת זאת, מבט על הכפתורים בתא החדש מזכיר יציע במפגש תחתית בין מכבי פתח תקווה והכח רמת גן. זו אולי לא מחמאה עבור הבעלים של מכבי פתח תקווה, אבל זו מחמאה גדולה בשביל אופל. הנדסת האנוש הפכה את השימוש בנייד או במערכת השמע מפעולה שכדאי להימנע ממנה ממנה במהלך נסיעה בדגם היוצא - לפעולה פשוטה ואינטואיטיבית בדגם המחודש. המסך עצום ונשלט גם מההגה או מפד מגע מגניב שמגיע בגרסאות המאובזרות וממוקם בין המושבים. לפעולות יותר אקוטיות אפשר להשתמש במסך קטן שנמצא בתוך לוח המחוונים היפיפה וממנו ניתן לשלוט בכל המערכות. אבל לא הכל מושלם: פעולות מורכבות יותר, כמו שמירת תחנה או הגדרות מתקדמות יצריכו חיפוש מייגע ולא אינטואיטיבי בתפריטים השונים ובהחלט יצדיקו עצירה בצד. גם כפתורי הטאצ' לשינוי הטמפרטורה לא תמיד נענים לפעולה.

כיאה לרכב מנהלים, עיצוב הפנים מרשים ומעניק תחושה של ספייס. שילוב הצבעים, גם בגרסה עם הריפודים הכהים, טוב ונגיעות הכרום והפלסטיק הכסוף מוסיפות לתחושה היוקרתית. חבל רק שאיכות החומרים לא עומדת ברף הגבוה. היא לא רעה חלילה, אבל היא יכלה להיות טובה בהרבה. איכות ההרכבה מעולה וחושפת את השורשים הגרמניים של הרכב.



למרות שבסיס הגלגלים קצר יחסית (274 ס"מ בסך הכל) האינסיגניה מצליחה לספק מרחב פנים מצויין. המושבים הקדמיים מאוד רחבים, וגם אנשים שמרגישים צפוף ברוב הרכבים הסתדרו ללא בעיה. העניין הוא שהם מאוד קשים וזה הפריע לחלק מהבוחנים. המרווח לרגלים ולראש טוב ואת זה אפשר להגיד גם ביחס למושבים האחוריים. האבזור מוצלח כבר בגרסת הבסיס עם מסך המולטימדיה, בלוטות', חישוקים קלים, בקרת שיוט ובלם יד חשמלי. הגרסה המאובזרת שנבחנה (Cosmo) מוסיפה מושבים חשמליים בעלי ריפוד משולב עור, חיישני גשם, מראות מתקפלות חשמלית ואת משטח המגע בין המושבים.

נוחות נסיעה

האינסיגניה היוצאת הציעה נוחות נסיעה לא רעה, אבל כיול המתלים היה נוקשה. הדור החדש הרגיש לנו מעט יותר מוצלח. קשה להגיד האם היה שינוי מהותי בכיול המתלים או שהשינויים האחרים שעבר האוטו (כמו החלפת המנוע) הם לבדם הובילו לתחושות הללו. בכל אופן, האינסיגניה היא מכונית מאוד נוחה בנסיעה בין עירונית עם כיול גרמני ומרוסן. לעיתים היא מעט עסוקה ברצף שיבושים אך זה עניין נדיר שמטופל היטב על ידי מערכת המתלים. בכבישים עירוניים הכיול הנוקשה מעביר יותר מידע מפני הכביש אבל השיבושים לעולם לא עוברים לנוסעים בצורה של חבטה אלא רק כדיווח לקוני. בידוד הרעשים מצידו מופלא. גם במהירויות גבוהות, בימים סוערים וסחופי רוחות, הדממה בתא הנוסעים נשמרת. גם מצד הכביש וגם מצד הרוח.



מנוע ותיבת הילוכים

טוב, הגענו לחלק החשוב. בדור הקודם של האינסיגניה היה מנוע נפלא. 2.0 ליטר טורבו עם 220 כוחות סוס. הקצב שלה היה מהיר ועודד את הנהג ללחוץ, פעם אחר פעם, על דוושת התאוצה. העניין הוא, שעם הביצועים הגיעה צריכת דלק שהייתה מטרידה גם איילי נפט מטקסס וזה לא ממש מסייע למכירות בתקופה האחרונה. המנוע החדש, מנוע טורבו בנפח 1,600 סמ"ק, מספק 170 כוחות סוס. זה הרבה פחות מהקודם ובאופל טוענים שלמרות נתוני הסוסים המרשימים המנוע מוכוון להרגיש יותר "דיזלי" וסוחב ופחות ביצועיסטי וסוחף. את האמת, זה בדיוק ככה. למרות שמדובר במכונית מאוד כבדה (למעלה מטון וחצי) המנוע לא מתקשה לנייד אותה. כבר בסל"ד נמוך מתקבל מומנט מכובד (עדיף על המתחרות הישירות) אבל אין תחושת כוח מתפרץ אלא עתודות מומנט שממשיכות להופיע בכל רגע נתון ועד לשיא ההספק ב-6,000 סל"ד. מתחת ל-1,650 סל"ד (שיא המומנט) ומעל לשיא ההספק המנוע אנמי, אך רצועת הכוח העבה מונעת כמעט לחלוטין מהמנוע לבלות בתחומים הללו. מי שכן מפריעה היא תיבת ההילוכים שפעולתה איטית מדי והילוכיה ארוכים מדי.

צריכת הדלק הייתה אמורה להשתנות משמעותית עם המעבר למנוע החדש. צריכת הדלק שנמדדה אצלנו נעה בין 15 ק"מ לליטר בשיוט מאוד רגוע ועד ל-7 ק"מ לליטר בנהיגה דינאמית או בנהיגה עירונית תובענית. נהג סביר יוכל לחלץ ממנה בין 9.5 ל-10 ק"מ לליטר בתנאי אמת. לא נתון שיפחיד טויוטה פריוס, אבל נתון סביר בהתחשב בביצועים.



התנהגות כביש

את העובדה שמדובר בשלדה מצויינת כבר גילינו כשהאינסיגניה נאלצה להתמודד עם המנוע הקודם. הירידה הדראסטית בכמות הסוסים הפכה את האינסיגניה לרכב שהשלדה שלו פשוט גדולה על המנוע בכמה מידות (והמנוע לא רע בכלל כמו שהבנתם). צמיגי הברידג'סטון העצומים בגרסה המאובזרת (245/45R18) מספקים אחיזה בלתי נתפסת. צריך נהג מוכשר למדי או פרובוקציה יחודית כדי לשבור את האחיזה של הרכב. מי שכבר מגיע למגבלות האחיזה יגלה מכונית צפוייה וניטראלית במיוחד. ההגה מדוייק מאוד ומשקלו מדוד, ורק התחושה המלאכותית שלו קצת הפריעה לנו. הבלמים מצויינים אבל ספוגיים וקשה למנן במדוייק את הבלימה.

סיכום

בתמחור הנוכחי שלה אופל אינסיגניה הופכת לאחת האופציות היותר אטרקטיביות בסגמנט מכוניות המנהלים. המנוע מוצלח, האבזור טוב, היא נוחה וגם התנהגות הכביש מוצלחת. אבל האם זה יעזור לה להפוך ללהיט? לצערנו לא. רוב הרוכשים אפילו לא מגיעים לשלב בו הם שוקלים מכונית מנהלים כשהתקציב עומד על סביבות ה-170 אלף שקל. אנחנו מצידנו יכולים להמליץ בחום על הגרסה החדשה של האינסיגניה, שיש לה הכל, חוץ מקצת סקס אפיל שלא היה מזיק כאן.


לדגמי אופל בישראל - אופל


* תודה למוטי מיקב "וילה וילהלמה" על הסיוע בצילומים