לא במקרה אנחנו קוראים וצופים בפחות ופחות מבחני דרכים של מכוניות כביש. ממשיכים למכור אותן, אבל מספר גדל והולך של לקוחות - בעיקר הפרטיים שבהם - מחליפים את מכונית הכביש שלהם ברכב פנאי או שטח. גם ביונדאי, לקוחות פרטיים שיחפשו מכונית משפחתית, יתעניינו לרוב בטוסון או בקונה. ובכל זאת, יש מי שמחפש מכוניות פחות מוחצנות וטרנדיות, ומעדיף את רכבי הכביש.
יונדאי i30 היא מחלוצות הקוריאנים שעשו הסבה לטעם האירופי. מהדור הראשון של המכונית היא פנתה לחובבי פולקסווגן גולף ופורד פוקוס וכבר אז הרשימה עם שלדה ואיכויות ברמה אירופית - לא עניין של מה בכך. מכונית הדור השלישי, זו שנבחנת פה, נולדה עמוק לתוך טרנד הפנאי ובמקום לקרוץ אליו (כמו חלק מגרסאות פורד פוקוס החדשה לגמרי), היא מתעמקת דווקא באיכויות של רכבי כביש.
עיצוב
שום דבר מרגש בעיצוב ה-i30, ונראה שהיא גם לא נולדה לכך. היא כן נראית מלוטשת מאוד, אלגנטית, נעימה, אירופית. הקימורים שבה מזכירים מאוד את הסביבה הטבעית של מכוניות כמו פולקסווגן גולף ופיג'ו 308 ורק החזית מבהירה שמדובר ביונדאי, עם הגריל המפוסל האופייני של דגמי המותג בתקופה הזו. גם אם נרצה לרכוש אותה באווירה יותר פראית, בישראל היא לא מוצעת כרגע עם גוונים שאינם בין לבן לכחול/שחור. צהוב? אדום? חפשו רכב פנאי, או מכונית ספורט.
בהמשך הדרך עשויות להגיע לישראל הגרסאות האחרות של המכונית - בתצורת סטיישן, המשך לאחת ממכוניות הסטיישן המצליחות בתולדות ישראל ובתצורת הפאסטבק, מעין הצ'באק-קופה עם תא מטען מוגדל וצדודית נאה.
תא הנוסעים גם הוא לא מסעיר וכן אלגנטי. איכות החומרים בו אינה משדרת את העילית האירופית אבל מעבר לזה הרמה גבוהה בהחלט. העיצוב נעים מאוד, יוצר סביבה מוכרת ומעל לכל - הכל מסודר באופן אינטואיטיבי וקל להבנה. הנדסת האנוש הזו הופכת את יונדאי i30 למכונית שקל מאוד להיכנס אליה, להתיישב בה, לתפעל בה את המערכות וגם לנהוג בה.
תא הנוסעים
את המושבים קל מאוד, למשל, לסדר לתנוחת נהיגה נעימה ומדויקת. המושבים עצמם גם תומכים ונוחים מאוד (אם כי מרקם החומרים לא מאוד מעודן) ובגרסת ה-Luxury העילית, הם מתכווננים חשמלית ואפשר, גם כן חשמלית, לכוונן את תמיכת הגב התחתון.
המושבים האחוריים מרווחים למדי לשני מבוגרים וילד ביניהם, כל עוד המבוגרים אינם גבוהים מדי - בשל מרווח ראש מוגבל מעט, בעיקר עם החלון הפנורמי בגג, גם הוא תקני בגרסת העל. המושבים גם נוחים והמבנה שלהם מאפשר התקנה טובה של מושבי בטיחות. פתחי המיזוג מאחור, גם הם מבורכים.
תא המטען הוא מהגדולים בקבוצת ההצ'בקים המשפחתיים. לעומת רכבי פנאי הוא נגיש יותר - ובכלל הוא נוח מאוד להעמסה.
כל גרסאות ה-i30 מצוידות ברמת אבזור בטיחותי די גבוהה. אין כאן תיקון אקטיבי של סטייה מהנתיב (כמו שיש באיוניק, למשל), או מראה מתכהה, אבל יש שבע כריות אוויר, בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, מצלמת רוורס והתרעה על מכוניות בשטח המת.
מעבר לזה, דגמי ה-i30 מצוידים במערכת המולטימדיה של כלמוביל (Connected) שכוללת ווייז ואפליקציות שונות. גרסת ה-Luxury מצרפת לחבילה תאורה עוקבת פנייה, חיישנים שמפעילים את המגבים בגשם, טעינה אלחוטית לטלפון שבאמת עובדת - לא עניין מובן מאליו - ואת החלון הפנורמי הגדול בגג.
נוחות נסיעה
תנוחת הנהיגה ב-i30 אינה גבוהה ושולטת כמקובל ברכבי פנאי, אבל בסביבת מכוניות הכביש, קל ונוח לתמרן אותה בעיר. הסיבות - הרבה שטח זכוכית שמעניק שדה ראייה נרחב, הגה נעים ונוח מאוד לשימוש וגם ממדים צנועים שתורמים להשתחלות קלילה לכל חניה גבולית.
נוחות הנסיעה בעיר מצוינת, ובהחלט מתגלה כאן מכונית בוגרת ומלוטשת בתחום הזה. המתלים משככים ומרככים את הבורות ופסי ההאטה, גם הבולטים שבהם, באלגנטיות - מבלי להיות רכרוכיים מדי. פה ושם בכל זאת ניכרות טלטלות צדיות מעט משמעותיות.
מחוץ לעיר נשמעים די הרבה רעשי דרך, ישירות ממרכב המכונית. מעבר לזה, רמת הנוחות אפילו משתפרת מזו שבעיר. ה-i30 מתגלה כיציבה ומוצקה, מבלי לפגוע בריכוך הנעים הזה של תוואי הכביש הרצוי והמצוי. איזון מצוין.
מנוע ותיבת הילוכים
בסעיפי ההנעה, מהנדסי יונדאי ביצעו קפיצה רצינית, הן במנוע והן בגיר. המנוע עבר לעולם הטורבו והגיר - למחוזות האוטומטי-רובוטי כפול המצמד. עם זאת, זהו יישור קו עם מרבית המתחרים, שכבר מציעים את הטכנולוגיות הללו בקבוצת המשפחתיות הקומפקטיות.
המנוע הוא בנזין, בנפח של 1,400 סמ"ק, שעם מגדש טורבו מפיק 140 כ"ס וביצועים זריזים. יחידת הכוח הזו בוגרת ואלגנטית. הרבה כוח זמין ממנה תוך כדי תנועה והפעולה שלה מאזנת היטב בין כוחניות לחלקות.
תיבת ההילוכים היא בת שבעה הילוכים. כמו בכמה תיבות כפולות מצמד אחרות, גם כאן ישנה השהייה קלה ביציאה מהמקום ובחניות, אבל תוך כדי תנועה הפעולה זריזה, חלקה ויעילה מאוד.
צריכת הדלק של המכונית במהלך המבחן היתה באזור 12 ק"מ לליטר, לא מהמשפחתיות הכי חסכוניות.
התנהגות כביש
ביונדאי i30 ישנו הבדל משמעותי בין מה שמרגישים ובין מה שקורה. התחושות אינן מרובות, ההגה, על אף שיש בו משקל - כוח התנגדות שכזה, הוא אינו מדווח על מה שקורה מתחת לגלגלים, דבר שאינו מאפשר חוויה ספורטיבית.
בצד של "מה שקורה" הסיפור שונה לגמרי. המכונית בטיחותית מאוד, אחיזת הכביש בה גבוהה וקל מאוד לשלוט בגוף גם במצבים מהירים או מאתגרים במיוחד. אפשר לנסוע או לנהוג ב-i30 במהירות גבוהה מאוד, גם בתנאים מורכבים.
.jpg "יונדאי i30")
סיכום
השדרוג המתבקש הגיע. רוכשי מכוניות משפחתיות ימצאו ב-i30 מכונית האצ'בק משפחתית קלאסית ואיכותית. בדור השלישי של המכונית איכות החומרים לא תמיד מבריקה וגם צריכת הדלק יכולה היתה להיות טובה יותר, אבל זוהי מכונית מלוטשת מאוד, נוחה, קלה מאוד לתפעול ונהנית ממערכת כוח מצוינת. שדרוג רציני לעומת שני הדורות הראשונים.
לדגמי יונדאי בישראל -
יונדאי למאמר זה התפרסמו 8 תגובות
