יונדאי טוסון (1.6 טורבו) - מבחן רכב

עיצוב

יונדאי טוסון נותר רכב מרשים מאוד למראה, על זה לא יהיה ויכוח, אבל גרסת הטורבו היקרה לא נראית שונה מספיק מגרסאות ה-2.0 ליטר. לא מבפנים ולא מבחוץ. תסתכלו על ההבדל שבין הגרסאות הזולות והיקרות של המתחרות, ותראו איך עושים את זה נכון.

לגופו של רכב המבחן, הצבע השחור קצת בולע את הקווים המוצלחים אך עדיין מדובר ברכב פנאי מרשים למראה, אלגנטי ומצודד. מכל כיוון שלא תסתכלו.

תא הנוסעים

תא הנוסעים נותר אותו התא המוכר והטוב. שילוב הצבעים הבהירים מוסיף לו קצת יותר נוכחות. איכות החומרים גבוהה בדרך כלל, למרות שבחלק מהמקומות מצאנו פלסטיקה קצת פשוטה. איכות ההרכבה מעולה.
תנוחת הישיבה הגבוהה מאפשרת תצפית טובה החוצה ובעיקר מקנה את התחושה של ישיבה "מעל הכביש" שהעולם כולו אוהב בשנים האחרונות.

המרווח לארבעה נוסעים מעולה. תנסו להכניס ארבעה שחקני כדורסל וכנראה שהם יסתדרו לא רע. רוצים את החמישייה הפותחת? בשבילכם אני מקווה שהרכז ממש צנום. זה אולי לא מתכון טוב בכדורסל הקשוח של ימינו, אבל זאת הדרך היחידה להביא את כל החמישייה בחתיכה אחת למשחק. המושב האמצעי צר ויהיה פחות נוח למבוגר לאורך זמן, אם כי ילד יסתדר שם. פתחי מיזוג יקררו היטב את היושבים מאחור. מרווח הראש לא צפוי להיות בעיה אפילו לגבוהי קומה, למרות הגג הפנוראמי. גג הזכוכית העצום יעניק תצפית נפלאה לכוכבים.

תא המטען מציע נ]ח מכובד. צרכים משפחתיים יענו בקלות. אמנם סף ההטענה לא נמוך אך הוא שטוח ונוח להעמסה.

רשימת האבזור של הטוסון בגרסת ה-Luxury ארוכה מהגרסאות האחרות אבל לא בפער יוצא דופן. ביחס לשאר הגרסאות היא מציעה ריפודי עור, פנס אחורי משולב LED ומושב נהג חשמלי. חסרו לנו מאוד בלם היד החשמלי שאפשר למצוא באח התאום, וחיישני גשם שהיו מתבקשים בסופה שתפסה את הטוסון ואותנו.

הטוסון טורבו מגיע עם כמה מערכות בטיחות חשובות: היגוי אקטיבי למניעת סטיה מנתיב, התראה על רכב בשטח מת (כולל חיווי קולי מוצלח) והתראה על תנועה חוצה בנסיעה לאחור. בנוסף, מצורפת מערכת התרעה מובילאיי, כדי לחפות על המחסור במערכת בלימת חירום אוטונומית. קצת חבל, לאור העובדה שמדובר במערכת האקטיבית החשובה ביותר.

נוחות נסיעה

רכב המבחן, כמו גרסת ה-Open Top שכבר בחנו, מצוייד בחישוקי מגנזיום בקוטר מרשים, או אולי קצת מוגזם, של 19 אינצ'. מעבר למראה האופנתי, ולעלות המוגזמת במקרה שאחת מהם יחזיר נשמתו לבורא, הצמיגים האלו הם נקודת התורפה של הטוסון. בבסיסו הטוסון מצליח לשלב באופן מאוד מרשים בין שיכוך לריסון. בתוך העיר, היכן שעיקר המהמורות חדות וכואבות, מערך המתלים מתפקד באופן בוגר. המתלה מספיק רך מצד אחד כדי לבלוע מכה ומספיק מרוסן כדי לא לסגור מהלך או להתנדנד אחרי שהמהמורה כבר נעלמת. אבל החישוקים דקיקי הדופן לא מצליחים להעניק את אותה מידה של בידוד ועל פתחי ביוב בולטים או סתם שברים שעירייה נורמאלית הייתה מסדרת, עוברת מהמורה ברורה לתא הנוסעים.

כשעוברים מהצרות של העירייה לצרות של נתיבי ישראל, וברוך השם יש מהן בשפע אחרי הגשמים, המצב משתפר. לא בזכות החברה הממשלתית אלא יותר בזכות המהירות שעולה והיכולת העדיפה של המתלים להתמודד עם המצב.

במהלך המבחן נזכרנו שהטוסון הפתיע אותנו מאוד בעבר בזכות בידוד הרעשים והתקשינו להבין מדוע הגרסה הנוכחית הרבה יותר רועשת, בעיקר מצד הגלגלים. מתברר שחשדנו בכשרים. אל הדרום הרחוק ירדנו באחד מימי הגשם האינטנסיביים שפקדו את ישראל. השילוב של כבישים בוציים ומרובי שלוליות, רוח צד חזקה ומדף אחורי ששכחנו לסגור פשוט היה גדול על הטוסון. למחרת, כשמזג האוויר היה עדיף והמדף סגור, הטוסון חזר להיות הרכב השקט והמבודד אליו התרגלנו.

מנוע ותיבת הילוכים

סוף סוף, גולת הכותרת של הגרסה הנבחנת. המנוע. 1,600 סמ"ק, 177 כוחות סוס ו-27 קג"מ החל מ-1,500 סיבובי מנוע. יחד עם תיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים שמציעה 7 הילוכים אין ספק שמדובר במערכת הנעה מוצלחת בהרבה מיחידת 2.0 הליטר האטמוספרית של הגרסה הזולה יותר.

הפערים על הכביש הם לא משהו שמישהו יכול לפספס. נכנסנו לרכב, לחצנו לחיצה בריאה על דוושת הגז, ומיד הבנו: סוף סוף לטוסון יש מנוע ראוי. המומנט הבריא ורצועת הכוח הרחבה (הטווח בין שיא המומנט לשיא ההספק) מעניקים לרכב נינוחות בנסיעה יום יומית. לא צריך לאמץ את המנוע כדי לקבל מנת ביצועים מספקת.

אבל למי שרץ לסוכנות כדי לקבל את הטוסון הספורטיבי נציע להירגע. אולי מדובר בגרסה חזקה וגמישה, אבל ממש לא מדובר במכונית עם אספירציות בתחום האתלטיקה. שיא ההספק מגיע קצת מוקדם (5,000 סל"ד) ומעבר לזה המנוע לא ממש יוצא בריקודי "הורה". גם זינוק מהמקום לא נעשה באופן נחוש במיוחד. לאור העובדה שהטורבו היא גרסת הנעה קדמית, הכוח לא תמיד יורד בצורה יעילה לקרקע והרכב אף פעם לא יזנק כנשוך נחש.

ההתנהלות שלו היא יותר גמישה וזמינה ופחות עוצמתית. גם תיבת ההילוכים לא מהירה מדי או אגרסיבית. למעשה היא עושה את שלה בצורה טובה רגועה ושקטה, עד כדי כך שהיינו צריכים לברר שוב אם לא מדובר בתיבה אוטומטית.

שילוב של מנוע טורבו עם תיבת הילוכים כפולת מצמדים מייצר ציפיות לצריכת דלק מוצלחת. בפועל, למרות שהיינו די עדינים על דוושת הגז, לא ראינו נתון טוב מ-9.8 ק"מ לליטר בימי המבחן. המסלול אולי לא היה הקליל והרגוע ביותר, אך עדיין ציפינו לנתון מעט יותר טוב.

התנהגות כביש

הטוסון מתגאה בצמיגים ברוחב 245. זה הרבה, ואכן הצמיגים אוחזים היטב גם כשהנהג מנסה לגרום להם לא לאחוז. הטוסון מציג התנהגות כביש צפוייה יותר מתגובות של האופוזיציה לחוק חדש.

לצד הבגרות, הטוסון הוא לא הרכב למי שנהנה מהפעולות הקשורות באחיזת הגה, האצה, בלימה או חלילה העברת משקל יזומה. ההגה שלו מנותק כמו שרי הממשלה מצרכי הציבור, ודורש לדלג על שטח מת כדי להפנות את הרכב. הנכונות שלו לפנות לא רעה, אבל ממש לא זריזה ובמקביל הוא רוכן קצת יותר מהרצוי. בקטגוריה יש כמה רכבים שפונים יותר לנהג הממהר - למשל מאזדה CX5 או פיג'ו 3008. מצד שני, אני בטוח שיש עוד פחות נהגים שזה מעניין אותם.

סיכום

גרסת הטורבו שומרת על היתרונות המובנים של הטוסון. המראה שלו תמיד היווה יתרון, בידוד הרעשים ונוחות הנסיעה נותרו טובים ויחידת ההנעה החדשה מוצלחת מאוד, למרות שהיא לא מרגשת. היא מצליחה סוף סוף להפוך את הטוסון לרכב שלא רק נעים לנסוע בו, אלא לפעמים זה אפילו יכול להיות מהנה. או לכל הפחות מהיר.

הבעיה העיקרית של הטוסון היא המתחרות בטווח המחיר הזה. כאן, גם למתחרות יחידות הנעה מצויינות בדרך כלל, המרווח שלהן לא פחות מרשים והאבזור במקרים רבות עולה על המוצע בקוריאני הזה. ועדיין, היכולות האבסולוטיות ורמת הליטוש הגבוהה של הטוסון הופכים אותו לרכב שחייב להיכנס למערך השיקולים כשמעוניינים לשים סכום של כ-180 אלף שקל על ג'יפון חדש. בגרסת הטורבו זה נכון שבעתיים.

לדגמי יונדאי בישראל - יונדאי

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות