יונדאי טוסון - מבחן רכב

הפרופורציות מעולות, וגורמות לו להיראות גדול יותר ממה שהוא באמת, מרווח הגחון מכובד ומשווה לו מראה מסוקס של "ג'יפ אמיתי", וחיפויי הפלסטיק השחורים והגדולים יחסית על הפגושים, בתי הגלגלים וחצאיות הצד, תורמים למראה גבוה אף יותר. הגריל המשושה הגדול מלפנים, הפנסים הצרים מאחור, וקו הכתפיים הבולט הופכים את הטוסון למחזה מעניין מכל זווית שלא תסתכלו עליו.


יונדאי טוסון. מחזה מעניין מכל זווית

תא הנוסעים

בפנים הסיפור יותר שגרתי. יש בעיקר שחור, עם מעט נגיעות של אפור או אלומיניום מוברש בנקודות אסטרטגיות. ברכב המבחן לא הותקנה מערכת המולטימדיה הביתית של כלמוביל (כי הרכב הנוכחי היה בין הראשונים שהגיעו לארץ, לפני שהמערכת הייתה מותאמת), מה שהפך את תא הנוסעים - או לפחות את חלקו הקדמי - לעוד פחות מודרני בגלל מערכת הסטריאו הבסיסית שלו, אך לטעמנו גם היא לא בדיוק תהפוך את תא הנוסעים ל"מילה האחרונה" באופנת תאי הנוסעים.


יונדאי טוסון. לא המילה האחרונה באופנת תאי הנוסעים

איכות החומרים סבירה, אם כי לא מצטיינת. רוב חלקי הפלסטיקה קשיחים ולא ממש נעימים למגע, מה שמעלה את ההשערה כי היצרנית מנסה ליצור בידול כלשהו בין הדגמים השונים של קיה ליונדאי, כאשר היא את הדגמים המקבילים של קיה היא "מפנקת" בחומרים איכותיים יותר.

המרווח בתא הנוסעים של הטוסון, בהיעדר מילה אחרת, פשוט מעולה. על שני הנוסעים מלפנים בכלל אין מה לדבר: יש לשניהם המון המון מקום גם לברכיים וגם לראש. הישיבה גבוהה ושולטת, מציאת תנוחת נהיגה היא עניין של שניות בודדות בזכות טווח כיוונונים רחב מאוד הן של המושב והן של ההגה. המושבים נעימים - רכים אך תומכים. וגם בנסיעה מטלטלת בשבילים משובשים מחזיקים את הגוף במקום.

אבל ה"שוס" האמיתי הוא המושב האחורי. שלושה מבוגרים יוכלו לשבת כאן בנוחות מאוד סבירה. תעלת ההינע נמוכה ואת משענות הגב אפשר להסיט אחורה (1/3 ו-2/3) כדי לאפשר עוד יותר מקום. גם מאחור ממש לא חסר מקום, לא לראש, לא לברכיים, לא לכתפיים, ולא לשום איבר אחר.


יונדאי טוסון. המושב האחורי הוא ה"שוס" האמיתי

רשימת האבזור בגרסת פריים הבסיסית קצרה יחסית למקובל בקטגוריה. היא כוללת את אותה המערכת שמותקנת ברכב שלנו - עם שליטה מההגה ושקעי USB ו-AUX אך ללא דיבורית בלוטות', ארבעה חלונות חשמל כאשר רק זה של הנהג אוטומטי וגם אז רק בפתיחה, חיישני תאורה, מראות מתקפלות, בורר מצבי נהיגה (כפתור מצב ספורט), בקרת ירידה במדרון ועוד. מערכת המולטימדיה היא אופציה שבהחלט נמליץ להוסיף בגרסה הזו.

גרסת פרימיום מוסיפה בקרת אקלים, מערכת מולטימדיה עם Waze ודיבורית בלוטות', חיישני חניה ומצלמת רוורס, חישוקי 17 אינץ' ועוד. גרסת Open Sky, שהיא זו שנבחנת כאן, מוסיפה חלון שמש פנורמי עצום, וחישוקי 19 אינץ', שבאופן מפתיע למדי לא הופכים את הטוסון לרכב לא נוח, אפילו רחוק מזה. אבל על זה מאוחר יותר. גרסת Supreme הבכירה תוסיף לכל אלה גם מושבי עור וכניסה והנעה ללא מפתח.

בסך הכל האבזור כאן סביר, לפחות בשתי הגרסאות הבכירות, אבל פחות אהבנו את העובדה שג'יפון מה"דור החדש" מגיע ללא שום מערכת בטיחות אקטיבית, פנסי קסנון או לד, כפתור התנעה ודברים אחרים שכבר התרגלנו לקבל ברכבים אחרים בסגמנט.

תא המטען, למרות נפח מוצהר של 488 ליטר, יספק את צרכיהן של רוב המשפחות. שפת ההטענה מעט גבוהה, אך היא שטוחה לגמרי, כך שאחרי שהנפתם דברים פנימה לא תצטרכו להניף אותם גם החוצה. הרצפה של תא המטען היא בעקרון מה שנקרא "רצפה כפולה". כלומר, יש לה שני מצבי גובה. אך מסתבר שהטוסון מגיע ארצה עם גלגל חלופי בגודל מלא (או שמא מדובר רק ברכב המבחן?), מה שלא אפשר להוריד את הרצפה לשלב התחתון שלה ולהגדיל את הנפח. בתוך תא המטען יש גם רשת לעיגון חפצים ומספר ווים וטבעות.


יונדאי טוסון. תא המטען גדול ונוח

נוחות נסיעה

יונדאי טוסון הוא רכב נוח. בכל מצב, על כל תוואי כביש, ואפילו בשבילים די משובשים הוא מצליח להעלים את הרוב המוחלט של תחלואי הסלילה הארצישראלית. פה ושם שומעים את אחד המתלים עובד, או את הצמיג פוגש בשפה חדה בכביש, אבל שם זה נעצר, זיכרון רחוק ומין רעש עמום כזה של "איפשהו קרה משהו". אל תוך הסלון, כל שכן לישבני הנוסעים, חודרות עוד פחות מהמורות.

הטוסון מצליח להתגלגל בנינוחות שמתקרבת מאוד לג'יפוני יוקרה שעולים לא פעם פי שתיים ממנו, עם בידוד רעשים מופלא, שכאמור מחדיר מדי פעם פה ושם איזה רמז לפעולת מתלה, אך לא הרבה מעבר לזה. גם במהירויות שהשתיקה יפה להן, ניתן לנהל שיחה בלי להתאמץ יותר מדי. במהירויות שיוט של 100-110 קמ"ש, בקושי שומעים רעשים מהחוץ.


יונדאי טוסון. נוחות הנסיעה היא אחד היתרונות הבולטים

מנוע ותיבת הילוכים

אם עיצוב תא הנוסעים הוא לא בדיוק הצד החזק של הטוסון, יחידת ההנעה היא ללא ספק הדבר היחיד שמצליח להאפיל עליו בכמות חוסר החיבה שלנו אליו. אגיד כבר מהתחלה, אם אתם לא מחפשים ביצועים, נוהגים להתגלגל לכם בנעימים על 100 קמ"ש בנתיב הימני ומאיצים תוך שמירה על מחט הסל"ד בצד הרגוע של הספרה 3, שני המנועים של הטוסון יותר מאשר יספקו אתכם. אם לא, כנראה שלא.

את הטוסון תוכלו לקבל עם אחד משני מנועים. 1.6 או 2.0 ליטר עם 132 או 155 כ"ס בהתאמה. שניהם משודכים לתיבת הילוכים אוטומטית עם שישה יחסי העברה ושניהם מצליחים להזיז את הטוסון בקצב סביר. לא הרבה מעבר. אם תדרשו מהטוסון להאיץ במהירות, לא רק שהוא יפגין חוסר שביעות רצון תוך רעשי מנוע בולטים למדי, הוא גם לא ממש יעשה הרבה בתחום ההאצה וימשיך "לגרור רגליים" בעצלתיים. גם עם המנוע הגדול שאכלס את רכב המבחן.

תיבת ההילוכים פועלת יפה, עם העברות הילוכים חלקות מאוד והורדות די מהירות כשהיא נדרשת לכך. אבל די ברור שהיא מסרסת מאוד את המנוע והיא האשמה העיקרית לעצלנות היחסית של הטוסון. אם אתם מחפשים ביצועים, עדיף לכם לשקול את אחד הג'יפונים מונעי הטורבו שקיימים בשוק, או לחכות שתגיע גרסת הטורבו של הטוסון - שעברה כבר תקינה ואנחנו ממש רוצים שתגיע.

צריכת הדלק עמדה בסיום המבחן על 9.5 ק"מ לליטר. בנסיעה שכללה בעיקר שיוטים לא מהירים בכבישים בין עירוניים וגיחה אחת לרמת הגולן, היינו מצפים ליותר.


יונדאי טוסון. המנוע עושה את העבודה, אבל לא יותר

התנהגות כביש

אמ... עזבו. הטוסון ג'יפון מאוד נוח, ונעים, וכמו שכבר הספקנו להבין מהמנוע, "ספורטיביות" זה ממש לא התחום החזק שלו. לא רק שקשה להסתיר משקל של כמעט טון וחצי ומרכז כובד גבוה, אלא שכאשר כל זה מגיע כשהוא נח על מערך מתלים רך במיוחד, מקבלים רכב שלא בדיוק שש להיזרק לתוך פניות במהירות שומטת לסתות. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על ההגה חסר התקשורת או פעולת הבלמים שדי קשה למנן בנסיעה אגרסיבית.

יחד עם זאת, אם אתם מחפשים התנהגות בטוחה ואחיזה מספקת, את זה יש כאן בשפע. כל זה פשוט עטוף במעט מאוד כיף. האחיזה תספיק כדי לעבור כל כביש במהירות נאותה לחלוטין ולמרות היעדר התקשורת מההגה, זוויות הגלגול המוחשיות יחסית ירמזו לכם מתי לרדת קצת מהגז ולחזור לנהיגה שפויה. הפלוס הגדול הוא שכל זה קורה הרבה לפני שהאחיזה נגמרת, ולכן קשה מאוד להגיע למצב של איבוד אחיזה פתאומי.


יונדאי טוסון. התנהגות כביש ספורטיבית היא לא כוס התה שלו

שטח

למרות המראה המסוקס, יונדאי טוסון הוא לא באמת רכב שטח אימתני, יותר כמו משפחתית מוגבהת למשפחה חובבת הפיקניקים. ברוב הגרסאות הוא מגיע כשהוא מצויד בהנעה קדמית בלבד, ורק גרסת פרימיום (השניה מתוך ארבע) מגיעה בנוסף גם עם הנעה כפולה.

הטוסון מצליח לגהץ שבילים טוב מאוד, וגם קפלי קרקע די גדולים או מדרגות די מרתיעות למראה (לפחות את הח"מ) נעלמים מתחת לגלגלים בלי יותר מדי רעש וצלצולים. אבל ניכר שהוא לא באמת מרגיש בבית כשהכביש נגמר, וגם כמה מטרים רבועים של קרקע בוצית הספיקו כדי להבהב את נורית בקרת המשיכה לדעת. כיבוי של הבקרה וסחרור הגלגלים פתר את הדילמה והטוסון הוציא את עצמו בלי יותר מדי בעיות, אבל לא נשקר, היה שם רגע קל של "אוי לא".


יונדאי טוסון. למשפחות חובבות פיקניקים

סיכום

יונדאי טוסון החדש הוא רכב משפחתי מוגבה - או בשפת העם, ג'יפון - פשוט מעולה. מצויין. מוצלח. משובח. עצם זה שהוא לא משתף פעולה עם חובבי נהיגה בכבישים מפותלים, וגם העיצוב חסר שאר הרוח של הדשבורד, מחווירים לחלוטין לעומת כל מה שהטוסון כן עושה טוב.

אם אתם קונים מכוניות עם הראש, או שאתם פשוט אוהבים את המכוניות שלכם נוחות, פרקטיות, מרווחות, שקטות ונעימות לנסיעה, וגם ממש לא מתחשק לכם שהן יראו כמו איטונג 10, הטוסון יתן לכם את כל אלו במלוא החופן. רק שיתחילו לשווק כבר את גרסת הטורבו, שתוכל גם לתת ביצועים טובים וגם לחסוך - ולו מעט - בתצרוכת הדלק.


לדגמי יונדאי בישראל - יונדאי

למאמר זה התפרסמו 11 תגובות