יונדאי קונה היברידית - מבחן רכב

תא הנוסעים

המושבים הקדמיים נוחים, גם בנסיעות ארוכות. קחו בחשבון שתנוחת הישיבה לא גבוהה כמו ברכבי פנאי אחרים. שדה הראיה טוב לפנים ומוגבל לאחור.

המושבים מאחור אינם מהמרווחים בקטגוריה ויתאימו לשני מבוגרים ממוצעים או שלושה ילדים. לא יהיה פשוט לנסות ולהכניס שלושה מושבי בטיחות, בלשון המעטה. בגרסה ההיברידית לא נותר זכר לתעלת ההינע הגבוהה מימי ה-4X4 והיא כמעט בלתי מורגשת. נזכיר שוב את היעדרם של פתחי מיזוג מאחור, ונציין כי היושבים מאחור יהנו מידיות אחיזה ותאורת תקרה אחת.

הקונה ההיברידית משווקת בשתי רמות גימור. בגרסת הכניסה Premium ישנו מסך מולטימדיה מקורי בגודל 7 אינץ' הכולל קישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי באמצעות חיבור USB וכן שקע USB נוסף. למערכת מצלמת רוורס באיכות די טובה, הגה בציפוי עור, מראות צד מתקפלות חשמלית, בקרת שיוט (לא אדפטיבית), ושני שינויים בולטים לעומת גרסת הטורבו – בלם יד חשמלי עם פונקציית Auto Hold ומנופי שליטה על תיבת ההילוכים מגלגל ההגה. את האחרונים היינו מצפים לפגוש דווקא בגרסה הביצועיסטית. ב-Prestige ישנה גם כניסה והנעה ללא מפתח, פנסי Led אחוריים וחיישני רוורס.

נציין לזכותה של הקונה ההיברידית כי שתי רמות הגימור מצוידות במערכת בלימת חירום אוטונומית כולל זיהוי הולכי רגל, התרעת סטייה מנתיב כולל היגוי אקטיבי והתרעת עייפות. בקרת הסטיה מנתיב "מתעקשת" על מיקום הרכב במרכז הנתיב, כך שאם תיצמדו לשול (במרחק סביר) תחושו התנגדות קלה וקבועה בהגה. גרסת ה-Prestige מוסיפה גם התרעת רכב בשטח מת והתרעת תנועה חוצה מאחור.

איכות החומרים לא מצטיינת. אמנם ההגה מצופה עור ונעים לאחיזה, ויש דיפון בד בדלתות, אך משענות היד בדלתות עשויות פלסטיק נוקשה ובאופן כללי השימוש בו בתא הנוסעים נרחב. לצד זאת, איכות ההרכבה טובה.

בכל מה שקשור למרווח פנימי ותא מטען, אין כל הבדל בין גרסת הטורבו להיברידית וזה אומר שלמרות תוספת המשקל (42 ק"ג) בעקבות הסוללה, תא המטען שמר על נפח של 361 ליטרים. התא עצמו לא גדול וכולל וו תליה ותא אחסון קטן וגם רצפה בעלת 2 גבהים (שמסתירה ערכת ניפוח במקום גלגל חלופי). התא עצמו די שימושי, כל עוד לא תצטרכו להעמיס אותו בציוד בסיסי לסופ"ש משפחתי מאחר ועגלת תינוק תתפוס את מרבית הנפח. מזל שניתן לפרק את המדף ולנצל את מימד הגובה.

נוחות נסיעה

ביונדאי הצליחו לשמר את איכות הנסיעה של גרסת הבנזין 2X4, מה שאומר שלקונה ההיברידית נוחות נסיעה עירונית די טובה, למרות נוקשות מסוימת. בנסיעה בין-עירונית הנוחות משתפרת והיא מתמודדת היטב עם כביש גלי, אך אליה וקוץ בה – דווקא בידוד הרעשים פוגם באיכות הנסיעה ורעשי כביש ורוח נשמעים בתא הנוסעים.

מנוע ותיבת הילוכים

גולת הכותרת של המבחן היא כמובן יחידת ההנעה ההיברידית. ליונדאי קונה מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטרים הפועל בשיתוף מנוע חשמלי ויחדיו הם מספקים 141 כ"ס ומומנט מירבי העומד על 27 קג"מ. אם המספרים האלו נראים לכם מוכרים, אתם לא טועים - זו יחידת ההנעה שמשרתת גם את קיה נירו ויונדאי איוניק.

הביצועים מספקים למדי. לא מדובר בפרצי הכוח של מנוע הטורבו בעל 177 כ"ס מגרסת הבנזין המוכרת, ופער ההאצה ל-100 קמ"ש בין הגרסאות עומד על כמעט 4 שניות (11.2 בהיברידית), אבל הקונה ההיברידית לא מתקשה בביצוע משימות שונות כגון עקיפות או טיפוס לירושלים ביום חם. הכוח נבנה כאן בצורה ליניארית כאשר המנוע החשמלי מסייע ביציאות מהמקום ובאופן כללי הוא כאן כדי לעזור כמעט בכל מצב.

אך בכל זאת, לא הכל מושלם. הכניסה של מנוע הבעירה הפנימית לא מתבצעת בצורה חלקה ובנוסף הוא גם די רועש.

כמו האחות המשפחתית, גם לקונה ההיברידית תיבה כפולת מצמדים בעלת 6 הילוכים (לעומת 7 בגרסת הטורבו-בנזין) והיא פועלת בצורה חלקה ברוב הזמן. בתצוגת מצבי הנסיעה מצב Eco הוא הסטנדרט בעוד הזזה של ידית ההילוכים שמאלה תעביר למצב ספורט, כאשר משיכה מעלה/מטה תעביר למצב הידני. ניתן גם להשתמש במנופי השליטה מההגה וכאשר נמצאים במצב אוטומטי התיבה תחזור לאחר כמה שניות למצב האוטומטי.

צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על 16.5 ק"מ לליטר, נתון טוב בכ-5 ק"מ לליטר לעומת המספרים שמדדנו בגרסת הטורבו. בסיכום המבחן מד "אופי הנסיעה" של הקונה הראה כי נהגנו במשך 70% מהזמן סגנון נהיגה חסכוני, 29% בסגנון רגיל ו-1% בסגנון דינאמי, כך שציפינו לצריכת דלק טובה יותר בתנאים כאלו. מצד שני, נציין כי קיבלנו את הרכב עם 35 ק"מ על השעון בלבד, כך שלמנוע יש עוד זמן להיפתח וצריכת הדלק צפויה להשתפר בהמשך. בעבר כבר מדדנו ליחידת ההנעה הזו, באיוניק ובקיה נירו, נתונים שמתקרבים ל-20 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

מאוד אהבנו את התחושה הספורטיבית של יונדאי קונה טורבו גם בגרסת ההנעה הקדמית, אך זו ההיברידית, בעיקר לנוכח הבדלי הביצועים, לא מציגה את אותן יכולות סמי-מופרעות. התנהגות הכביש בטוחה (עם נטייה מקובלת לתת היגוי) והנוקשות שהזכרנו בסעיף הנוחות מסייעת לה לשמור על רכינת מרכב נמוכה. התחושה הספורטיבית נעדרת גם מההגה שאינו מתקשר אך די מדויק. לבלמים אין תחושה מלאכותית שנפוצה בלא מעט רכבים בעלי הנעת כלאיים.

סיכום

כבר לפני למעלה משנה, כאשר בחנו את גרסת ההנעה הקדמית, חשבנו שהקונה יכולה להסתדר מצוין עם מנועים קטנים וחסכוניים יותר שגם יובילו למחיר נגיש יותר. המדף של היצרנית הדרום-קוריאנית מציע שפע של אפשרויות כאלו.

יונדאי קונה ההיברידית עדיין מציעה עיצוב מעניין, מערכות בטיחות מתקדמות והתנהגות כביש בטוחה, זאת לצד חסרונות בדמות איכות חומרים בינונית ומרווח פנימי מצומצם. להערכתנו, מרבית הלקוחות יעדיפו את היתרון של ההיברידית בצריכת הדלק על פני היתרון של גרסת הטורבו בתחום הביצועים - אך המחיר עשוי להוות מכשול עבור חלקם.

אם גרסת הטורבו התמקמה לאחרונה במרכז קטגוריית רכבי הפנאי הקטנים, הרי שהגרסה ההיברידית מתומחרת בקצה העליון של הקטגוריה, עם פער של 13,000-9,000 שקלים בהשוואה לגרסאות הטורבו. אם אתם נוסעים 17,000 ק"מ בשנה (הנתון הממוצע לרכב פרטי בישראל), ואם תשחזרו את נתוני צריכת הדלק שמדדנו במבחנים, תחזירו את ההפרש רק אחרי 4 שנים, פחות או יותר. אם אתם נוסעים יותר, או אם תצליחו לשפר את צריכת הדלק של יחידת ההנעה ההיברידית, זה כמובן יקרה בתוך זמן קצר בהרבה.

לצפייה בכל דגמי יונדאי בישראל

למאמר זה התפרסמו 5 תגובות