מבחן השוואתי: 5 רכבי פנאי קטנים

שנת 2020 מסתמנת כשנת המפנה בקטגוריה הזו - לפחות ברמת המוצרים, וכנראה שבהתאם גם ברמת המכירות. עם תחילת השנה הושקו בישראל פולקסווגן טי קרוס וסקודה קאמיק, וזמן קצר לאחר מכן הצטרף אליהם גם הדור החדש של ניסאן ג'וק. את השלישיה המסקרנת הזו עימתנו למבחן מול צמד האחים של קבוצת PSA, סיטרואן C3 איירקרוס ואופל קרוסלנד, אשר זכו לאחרונה למנועים מחוזקים ויצאו למאבק מחודש על ליבו של הצרכן הישראלי.

אגב, בהמשך השנה צפויות עוד כמה בשורות מעניינות בקטגוריית הג'יפונים הקטנים. בימים אלו מתחיל השיווק של פיג'ו 2008 החדש ואחריו יצטרף גם דור חדש לרנו קפצ'ור, ובהמשך יושקו גם יונדאי ווניו וקיה סלטוס. לקראת סוף השנה - או לכל המאוחר בתחילת 2021 - יושק גם רכב פנאי קטן חדש מתוצרת טויוטה. יהיה מעניין. 

עיצוב וסגנון

ניסאן ג'וק היה ונותר רכב ייחודי למראה. הדור החדש שלו דומה לקודמו במידה מסוימת, אך משפר את ההופעה עם תאורת לד מרשימה ומימדים מוגדלים, כאשר גרסת ה-N דיזיין היקרה מוסיפה גם חישוקי ענק ("19), צביעה דו גוונית (אופציה בגרסת הבסיס) ותא נוסעים מרשים שמדופן במשטחי עור נרחבים ובהירים למראה. גם הכסאות בגרסה הזו נראים טוב בהרבה.



פולקסווגן טי-קרוס, באופן מאוד לא פולקסווגני, נראה מקורי ונאה מבחוץ, מעין טיגואנצ'יק קשוח וחינני - אך עיצוב הפנים שלו שמרני בהרבה ומזכיר יותר את קו הדגמים הרגיל של המותג. גם הסיטרואן מציג עיצוב חיצוני מקורי, עם צביעה דו גוונית, הדבקות נאות על הקורה האחורית ומראה עגלגל, אך תא הנוסעים שלו פשוט יותר ואיכות החומרים נמוכה מזו של האחרים. בעבר היו שם דיפוני בד נאים שכבר לא מוצעים יותר.



סקודה קאמיק נראה שמרני יחסית, לא מאוד גבוה עבור רכב פנאי ודומה לסקאלה עליה הוא מבוסס, אך הוא נהנה מתוספות נאות של תאורת איתות דינאמית, פסי גגון ופגושים קשוחים. אופל קרוסלנד היה הפחות מרשים בחבורה לטעמם של הבוחנים עם מבנה קופסתי וסביבת נהג פשוטה למראה (אך איכותית למגע).


 

אבזור ותפעול

סקודה קאמיק, במיוחד בגרסת הסטייל שנבחנה, מציג רשימת אבזור עשירה במיוחד שקשה להתמודד מולה: יש לו לוח מחוונים דיגיטלי יפהפה עם מספר תצוגות מתחלפות וגם מסך מולטימדיה גדול, שניהם עם תמיכה מלאה בעברית; בנוסף הוא מציע טעינה אלחוטית לסלולארי, כניסה והנעה ללא מפתח, מראות עם קיפול חשמלי, שליטה מההגה על תיבת ההילוכים ומצלמת רוורס מקורית. הקאמיק הוא גם היחיד שמציע פתחי מיזוג מאחור וגם שקעי USB (טייפ C). כרגיל אצל סקודה, תפעול המערכות נוח וידידותי. גרסת האמבישן הבסיסית של הסקודה עולה 10,000 שקלים פחות, נכון למועד פרסום המבחן, ומצמצמת משמעותית את המפרט.

פולקסווגן טי-קרוס, עם מחירי כניסה לא נמוכים, מציע מפרט בסיסי יותר - ללא מולטימדיה בעברית, הנעה בכפתור או לוח מחוונים דיגיטלי, אך עדיין הוא כולל פריטים כמו טעינה אלחוטית, בקרת אקלים מפוצלת ומראות מתקפלות. המסך המרכזי נאה ומודרני מזה של האופל, הסיטרואן או הניסאן, וניתן להתקין עליו את מערכת ההפעלה המקומית של היבואנית צ'מפיון. לוח המחוונים פשוט מזה של הסקודה. הגרסה המאובזרת יותר, שנכון ליום פרסום המבחן עולה 10,000 שקלים נוספים, משדרגת משמעותית את המפרט עם לוח מחוונים דיגיטלי, כניסה והנעה ללא מפתח, מושבים קדמיים שונים וחישוקים גדולים יותר.

ניסאן ג'וק כולל את מרבית פריטי האבזור כבר מגרסת הבסיס. המולטימדיה שלו אמנם סובלת מתפעול איטי וממסך לא קריא תחת שמש ישירה, אך היא דוברת עברית ונהנית מכפתורים פיזיים שמקלים על השימוש בזמן נהיגה. בנוסף מציע הג'וק כניסה והנעה ללא מפתח, בקרת אקלים, מראה נגד סנוור, בקרת שיוט רגילה, בלם יד חשמלי ותאורת לד מלאה, כאשר ה-N  דיזיין הבכירה מציעה גם מושבים משולבי עור עם חימום מלפנים. מסך המידע שבלוח המחוונים מרכז הרבה מאוד אינפורמציה שימושית, אך גם יוצר עומס מול עיני הנהג.

אופל קרוסלנד X, בגרסת ה"אינוביישן" שנבחנה, מפרט אבזור עשיר במיוחד הכולל ריפוד משולב עור, תאורת לד מלאה, גג שמש פנוראמי, טעינה אלחוטית וחיישני חניה גם מלפנים. עם זאת, מסך המולטימדיה שלה מיושן, זכר לימי GM, והוא כולל מעט אפשרויות באופן יחסי. גם לוח המחוונים פשוט למראה. גרסת האנג'וי הבסיסית עולה רק 3,000 שקלים פחות ומחסירה לא מעט אביזרים.

סיטרואן C3 איירקרוס בגרסת ה"שיין פק" מציע מערכת נדירה לחניה אוטומטית, לצד פריטים כמו חיישני חניה קדמיים, מצלמת "מבט על" וכניסה והנעה ללא מפתח. מערכת המולטימדיה נאה, אך היא דורשת הפעלה של כל המערכות - כולל המיזוג - באמצעות מגע, מה שמסרבל את התפעול בזמן נהיגה. גם כאן כמו באופל, גרסאות מאובזרות פחות נמכרות במחירים קרובים מאוד.

באשר לבטיחות, כל הדגמים במבחן כוללים בלימת חירום אוטונומית והתרעה קולית לסטיה מנתיב הנסיעה. האופל, הסיטרואן והניסאן מוסיפים מערכת לזיהוי תמרורים, אך הפולקסווגן והסקודה מציעים שתי מערכות חשובות יותר - תיקון אקטיבי לסטיה מנתיב הנסיעה ובקרת שיוט אדפטיבית. לסיטרואן ולסקודה יש גם מערכת לניטור שטחים מתים במראות, ואילו הסקודה משלים את הניצחון בסעיף הזה עם לא פחות מ-9 כריות אוויר שמוצעות בכל הגרסאות.

שימושיות ומרווח

הקאמיק, כדרכה של היצרנית הצ'כית, מצטיין גם בכל הנוגע לפרטיקה. זהו הרכב הארוך במבחן ויש לו גם את בסיס הגלגלים הארוך ביותר, ולכן הוא מציע מרווח נדיב מאוד לארבעה נוסעים. גם שלושה שישבו מאחור - אמנם בצפיפות - יהנו ממרווח פנימי סביר, אך מבנה המושב מציע למעשה צמד מושבים נפרדים וגדולים על חשבון המרווח לנוסע שבאמצע. סביב הנהג פזורים תאי אחסון רבים ושימושיים, ואילו תא המטען של הסקודה מציע נפח סביר בלבד - אך המבנה שלו נגיש ומותקנים בו אביזרי אחסון רבים (רובם זמינים רק בגרסת הסטייל).

הפולקסווגן קצר באופן משמעותי מאחיו לבית סקודה, ולכן יציע מרווח סביר בלבד לארבעה. המושב האחורי נע על מסילה ומאפשר להגדיל את תא המטען תוך חיסול כמעט מוחלט של המרווח מאחור. לשלושה יהיה צפוף וגם האבזור במושב האחורי מצומצם בהשוואה לסקודה. תא המטען של הטי קרוס, למרות המימדים הקטנים, מציע נפח סביר וגם מדף חלוקת גובה שימושי. סף העמסה גבוה יקשה על שליפת חפצים כבדים.

הסיטרואן והאופל מציעים סידור דומה. לשניהם תנוחת ישיבה גבוהה שמעניקה ראות טובה וגם תחושה של "רכב שטח" של ממש. לשניהם מרווח טוב מאחור שיאפשר הושבה של שלושה נוסעים באופן סביר. המושב הקצר והשטוח של השניים לא מספק נוחות גבוהה למבוגרים, אך יקל על עיגון מושבי בטיחות. לסיטרואן יתרון קל במרווח הברכיים מאחור וגם במרווח הראש בשל הגג הפנוראמי של האופל. גם לסיטרואן וגם לאופל תאי מטען בגודל שיספיק למזוודה גדולה וטיולון, אך הסיטרואן נהנה מסף העמסה שטוח וגם מפתח במרכז המושב האחורי להעמסת חפצים ארוכים.

הג'וק גדול מקודמו בכל פרמטר, אך למרות זאת הוא הרכב הצפוף במבחן הזה. מושב הנהג נוח לכשעצמו אך התקרה נמוכה והקורות הגדולות פוגעות בשדה הראיה. גם תאי האחסון קטנים ברובם. ילדים יתקשו להיכנס למושב האחורי, שכן ידיות הדלתות נמצאות במיקום גבוה. מרווח הרגליים מאחור דווקא בסדר גמור, אך המרווח לראש מוגבל ולשלושה יהיה צפוף מאוד. תא המטען מציע נפח סביר וגם מאובזר במדף חלוקת גובה, אך הוא מעט צר ונעדר אבזור פנימי.

נוחות נסיעה

הקאמיק היה נוקשה יחסית, פחות נוח במתווה העירוני מהאופל והסיטרואן - אך עדיף על הג'וק. במהירויות גבוהות התרשמנו מריסון מרכב מצוין ומבידוד רעשים מוצלח, שהפכו את הנסיעה לנעימה יותר ככל שהקצב עלה.

הטי קרוס נוקשה מהקאמיק, פחות מוצלח בספיגת השיבושים הקטנים אך מרוסן ויציב יותר בתנאים קשים. הנוחות טובה גם מחוץ לעיר, אך בידוד הרעשים איננו מושלם והחוויה במהירויות גבוהות פחות מעודנת מזו שבסקודה.

בתוך העיר הסיטרואן היתה המכונית הנוחה ביותר, עם רכות נעימה על פגמים קטנים - אך גם עם טלטול מסוים על פסי האטה ובורות גדולים. כשהקצב עלה הרכות הובילה לרכינה מורגשת בעיקולים וגם רמת הרעש ברכב עלתה באופן מוחשי, בעיקר בכל מה שנוגע לרעשי כביש.

האופל "גרמני" באופיו ונוקשה במעט מהסיטרואן, אך מייצר חווית נסיעה מאוזנת ונעימה יותר וגם נהנה מפעולת מתלים שקטה. בכביש המהיר הוא היה פחות שקט מהסקודה אך בודד את הרעשים טוב מכל היתר, אך הרכינה שלו בעיקולים  מוחשית וטובה רק מזו של הסיטרואן.

הג'וק מקריב את הנוחות על מזבח העיצוב. חישוקי הענק עם הצמיגים נמוכי החתך יוצרים נסיעה נוקשה וקופצנית משהו, וגם רעשי המתלים נוכחים ברכב. במתווה בין עירוני הנוחות משתפרת (אך שיבושים עדיין מורגשים בבירור) ורעשי רוח נשמעים באופן מוחשי. חווית הנסיעה בג'וק "עסוקה" ולא נינוחה.

מנוע וביצועים

במבחן הזה מתמודדים 5 רכבים, אך רק 3 מנועים - מכיוון שלסקודה ולפולקסווגן מנוע זהה וכך גם לסיטרואן ולאופל. 

הקאמיק והטי-קרוס התייצבו למבחן עם מנוע טורבו-בנזין עם 3 צילינדרים בנפח ליטר בודד, אשר משודך לתיבה רובוטית כפולת מצמדים (DSG) בעלת 7 הילוכים. על אף שההספק של השניים הוא הנמוך במבחן, רק 115 כ"ס, בפועל הם היו הזריזים ביותר. תגובת הדוושה מיידית, החלפות ההילוכים מהירות ובכל מבחני התאוצה שערכנו הם סיימו ראשונים. נציין כי הסקודה הוא הרכב היחיד במבחן שמוצע גם עם מנוע חזק יותר, 1.5 ליטרים עם 150 כ"ס.

לסיטרואן ולאופל מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטרים, עם הספק שלאחרונה עלה מ-110 ל-130 כ"ס ותיבת 6 הילוכים אוטומטית-פלנטרית. התיבה הזו פועלת בצורה חלקה יותר מה-DSG בתנועה עירונית, אך היא מגיבה באיטיות ומסרסת את כוחו העודף של המנוע. מדובר בג'יפונים זריזים למדי בפני עצמם, אך יחידת ההנעה שלהם סובלת מהשהיה מוחשית וגם פועלת בצורה פחות שקטה מזו של הסקודה-פולקסווגן.

גם לג'וק מנוע טורבו בנזין בנפח ליטר אחד, אך אצלו ההספק עומד על 117 כ"ס - והמומנט הוא הנמוך ביותר במבחן עם 18.3 קג"מ (לעומת 20.4 בפולקסווגן-סקודה ו-23.4 באופל-סיטרואן). גם כאן ישנה תיבה כפולת מצמדים בעלת 7 הילוכים. יחידת ההנעה הזו היא שיפור משמעותי לעומת המנוע של הג'וק הקודם, אך הביצועים לא זריזים בהשוואה למתחרות. במהירויות נמוכות מגיב המנוע באופן מיידי ומייצר תחושה זריזה יחסית, אך בנהיגה הררית-מאומצת או בעקיפות מורגש מחסור בולט בכוח מנוע. תיבת ההילוכים מתפקדת היטב.

הצמד של פולקסווגן-סקודה לא היה רק הזריז ביותר אלא גם החסכוני ביותר - עם יתרון קל לקאמיק, שהשיג 15.5 ק"מ לליטר בשיוט מתון ו-12.7 ק"מ במבחן כולו. הטי קרוס רשם 14.8 ו-12.3 ק"מ לליטר בהתאמה. הג'וק השיג צריכה של 13.3 ק"מ לליטר בשיוט ו-10.9 בממוצע המבחן, ואילו הסיטרואן והאופל היו הפחות חסכוניים בשל התיבה האוטומטית - עם 13.1 ק"מ לליטר בשיוט ו-10.2 (לאופל) ו-10.4 (לסיטרואן) בסיכום יום המבחן.

התנהגות כביש

אף אחד מהרכבים במבחן לא הראה ניצוצות ספורטיביים, אך מנגד אף אחד גם לא כשל במבחן הדינאמי. סקודה קאמיק אוחז היטב את הכביש ומשרה תחושה בטוחה, אך הוא רך מהפולקסווגן ונוטה יותר לרכינה בעיקולים. פולקסווגן טי קרוס קשוח ולכן מהנה יותר לנהיגה, למרות היגוי מעורפל.

הסיטרואן הוא הרכב שפחות הבריק מבחינה דינאמית במבחן הזה, בשל רכינת מרכב מורגשת, היגוי מנותק וכמעט אפס תקשורת מהשלדה. עם זאת, הוא מעניק תחושת בטחון בהחלט מספקת. האופל דומה לו אך נהנה מהיגוי מהיר ומדויק יותר ומתקשורת מעט יותר טובה, מה שנוסך תחושת בטחון על הנהג גם כאשר הקצב מהיר.

הג'וק הציג את האופי הספורטיבי ביותר. הוא חד, תזזיתי, נכנס בחדות לפניות ונהנה מהיגוי מהיר ומדויק. עם זאת, אחיזת הכביש האבסולוטית שלו פחות מוצלחת ובתמרוני חירום הוא עלול לאבד אחיזה באופן מפתיע.

סיכום

הדור החדש של ניסאן ג'וק טוב מקודמו בכל פרמטר: הוא נהנה מתא נוסעים איכותי יותר, הוא מרווח יותר, זריז יותר, בטיחותי יותר וגם חסכוני יותר בצריכת הדלק. עם זאת, במבחן הנוכחי הוא מצטיין בעיקר בעיצוב ובמידה מסוימת גם בהתנהגות הכביש - ונופל ממתחריו בשימושיות, בנוחות הנסיעה ובביצועי המנוע. 

הסיטרואן והאופל, שחולקים פלטפורמה ומכלולים רבים, מציגים יכולות דומות (ולא רעות בפני עצמן) בתחומים של נוחות הנסיעה, ביצועי המנוע והמרווח הפנימי. בעוד ה-C3 איירקרוס נהנה מעיצוב מקורי ומנוחות עדיפה בעיר, האופל משיב עם רשימת אבזור עדיפה, הנדסת אנוש משופרת ובידוד רעשים מוצלח יותר. לאף אחד מהם אין חסרונות דרמטיים, אך הם לא מספיק מלוטשים ואיכותיים לעומת הצמד של פולקסווגן וסקודה.

סקודה קאמיק ופולקסווגן טי קרוס, צמד אחים, הצליחו להרשים בסעיפים רבים. לשניהם יחידת הנעה חזקה וחסכונית, שניהם נהנים מהתנהגות כביש מוצלחת ולשניהם נוחות נסיעה לא רעה. בעוד הפולקסווגן נהנה מיתרונות בעיצוב החיצוני וביכולת הדינאמית, הסקודה מציג עדיפות ברורה בכל מה שנוגע למרווח הפנימי, למפרט האבזור, בידוד הרעשים, תא המטען וצריכת הדלק. מבלי להיות "ג'יפון" בכל רמ"ח איבריו, ואולי גם בזכות התכונה הזאת, סקודה מציגה כאן רכב מלוטש, איכותי ושימושי במיוחד.

 

למאמר זה התפרסמו 27 תגובות