מבחן השוואתי: יונדאי i10, קיה פיקנטו ושברולט ספארק

גם תא הנוסעים של הפיקנטו לא השתנה הרבה, מלבד שידרוג המולטימדיה למסך 8 אינץ', ומסך משודרג ועתיר תצוגות בלוח המחוונים. היא נראית לא רע מבפנים, אבל היונדאי לטעמנו נאה ממנה עם שילוב צבעים בהירים, מסך מולטימדיה שמתמזג עם לוח המחוונים, פתחי מיזוג עגולים דמויי טורבינה וטקסטורה נאה גם על הדשבורד. גם הספארק נהנית מעיצוב מוצלח, אך גימורי השחור המבריק צוברים סימני אצבעות ונוטים להתחמם במהירות. איכות החומרים ביונדאי היא הטובה ביותר, הקיה אחריה והספארק שלישית.

היונדאי מובילה את הסעיף הזה בבירור, אך גם האחרות נראות בסדר גמור, בוגרות ולא מצועצעות מדי.

 

אבזור ותפעול

מפרט האבזור בגרסאות שנבחנו היה מוצלח למדי בכל הרכבים. לשלושתם מערכת מולטימדיה מקורית עם קישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, עם מסכי 8 אינץ' ביונדאי ובקיה ו-7 אינץ' בשברולט. ליונדאי יש גם בקרת אקלים ומצלמת רוורס, הקיה מוסיפה גם כניסה והנעה ללא מפתח ובקרת שיוט, ואילו השברולט אמנם לא מציעה בקרת אקלים - אך יש לה בנוסף גם חלון שמש בגג וריפודים דמויי עור (שנוטים גם הם להתלהט בשמש).

בתחום הבטיחות מציעות כל השלוש בלימת חירום אוטונומית שפעילה עד לסביבות ה-80 קמ"ש והתרעה על סטיה מנתיב; בקיה וביונדאי יש גם תיקון אקטיבי לסטיה מנתיב הנסיעה, התרעת עייפות ואורות גבוהים אוטומטיים; מניין כריות האוויר עומד על 6 ביונדאי, 7 בקיה ולא פחות מ-10 בשברולט. משום שהספארק אינה משווקת באירופה אין לה ציון עדכני במבחן הריסוק האירופי, אך במבחן הריסוק של חברות הביטוח בארה"ב (IIHS) היא זכתה לציון GOOD המירבי. היונדאי קיבלה רק 3 כוכבים במבחן האירופי לעומת 4 לקיה, אך נבחנה לפי הדרישות הנוכחיות והמחמירות יותר.

הנדסת האנוש מצוינת בשלושת הדגמים שנבחנו - אך נציין כי המסכים של הספארק סובלים יותר מהשתקפויות ונעיר גם כי אף אחד מהרכבים במבחן לא מציע כוונון עומק לגלגל ההגה. 

הספארק מובילה את הסעיף הזה, אך מאבדת חצי נקודה בגלל מחסור קל בעזרי בטיחות מתקדמים ובגלל השימושיות המעט פחות טובה; הקיה מיד אחריה, ואילו היונדאי שלישית, אך גם במקרה שלה אין לנו תלונות מיוחדות.

שימושיות ומרווח

בהיבטים האלו אנחנו מכירים את המכוניות היטב. הפיקנטו מציעה מרווח טוב מלפנים, כולל לראש, ומאחור שני מבוגרים יכולים לשבת בנוחות טובה לרכב באורך כזה, שלושה – רק ילדים שרובם כבר ללא בוסטרים.

גם בספארק המושבים הקדמיים טובים, אם כי הם מעט קטנים יותר. מאחור מרווח הברכיים הוא הכי קטן פה וגם רוחב המושב מצומצם. לפחות המושב האחורי גבוה יותר, ומעניק שדה ראייה טוב יותר קדימה.

היונדאי היא המרווחת מבין השלוש. מלפנים המושב גדול יחסית ונוח, המושב האחורי שלה מעט יותר רחב ויש גם יותר מרווח לברכיים ולראש. 

לכולן תאי מטען עמוקים וקצרים, אך גם כאן זה של היונדאי מעט יותר רחב, עם כמעט שיוון בנפח בינו (252 ליטרים) לזה שבקיה (255). השברולט שמגיעה בתקינה אמריקאית מציגה על הנייר נתון  מרשים (330 ליטרים), אבל כזה שנמדד מהתחתית ועד לתקרה. בתקינה האירופית שלה מצייתות שתי הקוריאניות האחרות (גם הספארק מיוצרת בדרום קוריאה) היו לשברולט רק 185 ליטרים.

נוחות נסיעה

הפיקנטו קצת יותר נוחה מבעבר, אך עדיין קופצנית מהיונדאי, שהיתה הנוחה ביותר בנסיעה עירונית. לשברולט מתלה נוקשה שמייצר ספיגה פחות טובה בעיר וגם מקשה על השיכוך במהירויות גבוהות יותר. הרכות של היונדאי מוצלחת בעיר, אך יוצרת תחושה של נדנוד מסוים במהירויות גבוהות על כבישים גליים.

השברולט היא הרועשת ביותר, בגלל יחידת ההנעה ובגלל חוסר בבידוד הרעשים החיצוניים, בעיקר רעשי הכביש. הקיה עדיפה בסעיף הזה, אבל היונדאי היא השקטה ביותר. 

מנוע וביצועים

הקיה קיבלה כעת את מנוע ה-1.2 ליטר של היונדאי (84 כ"ס), בעוד שהשברולט ממשיכה עם מנוע 1.4 ליטר ו-4 צילינדרים (98 כ"ס). נתוני היצרנים מעניקים יתרון מוחץ בביצועים לשברולט, וכמעט שוויון בצריכת הדלק בין הקיונדאיאים. 

אבל בשביל זה יש מבחני דרכים השוואתיים. השברולט אמנם זריזה יותר, בעיקר בזינוק הראשוני, אבל היא כבדה בכמעט 150 ק"ג מהקיה וב-125 ק"ג מהיונדאי. בפועל פער הביצועים קטן ממה שרומזים הנתונים.

אבל השאלה העיקרית היא קרב תיבות ההילוכים. בספארק לא מרגישים העברות הילוכים, תיבה רציפה מעבירה באופן חלק בין אין סוף יחסי העברה לפי הצורך. אבל היא רועשת, ונוטה לשלוח את המנוע של הספארק לסל"ד גבוה, ולא מדובר בצליל של מנוע קורבט.

הגיר הרובוטי של האחרות פחות רהוט, ועלול לטלטל במעבר מראשון לשני ופחות משני לשלישי. אבל הוא לא זהה. כיול שונה של עיתוי העברת ההילוכים, מייצר הבדל בביצועים ובצריכת הדלק. הקיה זריזה וחסכונית יותר מהיונדאי הכמעט תאומה, אבל היא מעבירה הילוכים בסל"ד נמוך יותר, ולכן בנהיגה לא עדינה וכאשר לא מרימים את הרגל מדוושת הגז בתאוצה, יש טלטול קל בהילוכים הנמוכים. ביונדאי אין כמעט טילטול, אבל זה בא על חשבון העברת הילוכים בסל"ד פחות יעיל.

לא היינו קונים את המכוניות האלה ללא נסיעת מבחן – מה שתקף בעצם לכל קניית מכונית – אבל הגירים הרובוטיים שלהם טובים משמעותית מהגירים החד מצמדיים של פעם. מה שכן, הם עדיין לא נעימים כמו גיר אוטומטי קלאסי.

את הסיבה לקיומם במכוניות האלה מקבלים ליד משאבות הדלק. הקיה הייתה החסכונית ביותר, עם 16.5 ק"מ לליטר בשיוט ובעיר ו-13.9 ק"מ לליטר בסיכום המבחן, אחרי נהיגה הררית מאומצת יותר. היונדאי השיגה 14.5 ו-12.7 קמ"ל בהתאמה. הספארק סיימה אחרונה ובפער לא קטן, עם 13.6 ו-10.7 קמ"ל, בהתאמה.   

הספארק מקבלת כאן את הניקוד הגבוה ביותר, אך לא זכאית ל-5 כוכבים בשל צריכת הדלק הגבוהה והפעולה הלא-רהוטה מספיק של יחידת ההנעה. ועדיין, יש לה יתרון ברור בביצועים וגם באופי הפעולה בעיר. בין היונדאי והקיה, העדפנו את הראשונה בשל ההחלפות החלקות יותר - אך צריך להודות שהקיה עדיפה במעט בביצועים ובצריכת הדלק.

התנהגות כביש

מכונית קטנה וקלה יכולה להיות מתכון נפלא ליצירת רכב חווייתי, אבל אף אחת מהשלוש לא מזכירה את פיג'ו 106 או רנו טווינגו של הניינטיז. לקיה יש את היכולת הדינאמית הטובה ביותר עם רכינה מינימלית בעיקולים ושלדה מוצלחת למדי; היונדאי גם היא אוחזת ובטוחה, אך רוכנת יותר בשל המתלים הרכים. גם בספארק הרגשנו בטוחים, אך ההיגוי שלה מעורפל והתחושה בבלימה מלאכותית.

סיכום

אלה הן שלוש המכוניות האוטומטיות הכי זולות בארץ, ועדיין הן מאובזרות ומציעות איכות נסיעה של מכוניות ממש לא בסיסיות. גם בגודל הן כבר משתוות לדגמי סופר מיני מלפני 10-20 שנה.

שברולט ספארק מציעה ביצועים עדיפים, כמה פריטי אבזור יחודיים והיא גם תרגיע את מי שחושש מהגיר הרובוטי. אך היא פחות חסכונית, פחות מרווחת ופחות נוחה לנסיעה מיתר המתחרות כאן. 

הקיה עדיפה במרווח ובנוחות, והמעבר לגיר הרובוטי הפך אותה למכונית חסכונית במיוחד - אך זה בא על חשבון החלפות הילוכים לא מספיק חלקות. מה גם שבתחומים המסורתיים של נוחות ומרווח היונדאי עדיפה עליה.

את ה-i10 אמנם לא תקבלו עם מפרט האבזור העשיר ביותר, והיא גם פחות חסכונית ודינאמית לעומת הפיקנטו ופחות זריזה מהספארק - אך היא המכונית המרווחת ביותר כאן בפער ברור, יש לה תא נוסעים מודרני ואיכותי, נוחות נסיעה טובה, בידוד רעשים לא רע וגם צריכת דלק טובה מאוד - שבאה אמנם בזכות תיבת הילוכים רובוטית, אך כזו שמצליחה להתגבר על האופי המטלטל של התיבות מפעם. 

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות