דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

מבחן השוואתי: מאזדה 3, טויוטה קורולה והונדה סיוויק

Getting your Trinity Audio player ready...



עד לא מזמן, השקה של דור חדש למאזדה 3 היתה אירוע דרמטי עבור שוק הרכב הישראלי - כזה שמכתיב את תזמון הרכישות של ציי הרכב הגדולים, מייצר באזז ברשתות החברתיות (או בשלטי החוצות, למשל בקמפיין המבריק מ-2003) וגורם להפקת המבחנים ההשוואתיים המשמעותיים ביותר בעיתונות הרכב.

עם השקת הדור הקודם של ה-3, לפני חמש שנים בדיוק, יזמנו מבחן השוואתי שעימת אותה מול רבות המכר של קטגוריית המשפחתיות: סקודה אוקטביה, יונדאי i35, טויוטה קורולה ופורד פוקוס. היום, נדמה של-3 החדשה אין מה לחפש במבחן כזה. קטגוריית המשפחתיות הלכה והצטמצמה והדגמים הדומיננטיים בה הם אלו שמציעים הנעה היברידית.

מבחן השוואתי משפחתיות

גם מאזדה 3 בעצמה הלכה והתרחקה ממרכז הקטגוריה. המחירים התייקרו משמעותית, צפי המכירות קטן מבעבר וגם האופי של הרכב עצמו קצת השתנה. מאזדה 3 הפכה בדור החדש למוצר נישה הפונה לקהל מצוצמם, ולכן המבחן ההשוואתי שערכנו לה הפעם נראה שונה ממבחני העבר.
הגרסה שהתייצבה למבחן היא ההאצ'בק, שעולה 148,000 שקלים (לפני תוספת לצבעים יחודיים). המנוע היחיד שמוצע כיום עם ה-3 הוא מנוע ה-2.0 ליטרים המוכר מהדור היוצא, עם הספק של 165 כ"ס. מולה הצבנו את הונדה סיוויק בגרסת ה"ספורט", שמצוידת במנוע 1.5 טורבו-בנזין עם הספק של 182 כ"ס ועולה 146,000 שקלים. המתחרה השלישית היא טויוטה קורולה בגרסת ההאצ'בק, שמגיעה לישראל אך ורק בגרסה היברידית (1.8 ליטרים, 122 כ"ס) ועולה 140,000 שקלים לגרסת ה"אקסייט פלוס" שנבחנה.

להשוואת נתונים של 3 הדגמים >>>


מבחן השוואתי משפחתיות

עיצוב וסגנון

3 המכוניות במבחן מציגות עיצוב מקורי ונאה, ואם לא היה זה מבחן השוואתי - היינו מחלקים לכולן ציונים גבוהים בסעיף הזה.

ההונדה מציגה אופי ספורטיבי, קשוח וקצת "רע" - במובן הטוב של המילה. גרסת ה"ספורט" נבדלת מגרסת ה"קומפורט" הבסיסית עם חצאיות היקפיות, גריל קדמי מושחר, צינור מפלט עם פתח כפול וחלונות כהים. אפילו בצבע הלבן של מכונית המבחן, ההונדה נראית קרבית ומאיימת.

למאזדה עיצוב ייחודי לא פחות, גם כן עם אופי ספורטיבי - אך בצורה יותר מעודנת ואלגנטית. היא מזכירה את הדור הקודם אך מרשימה עם יחידות תאורה צרות יותר, גריל קדמי גדול יותר וגם צבע בטון יפהפה ברכב המבחן. החלק האחורי שלה נראה מעט מגושם עם הקורה האחורית העצומה, אך זו ללא ספק מכונית יפהפיה.

מאזדה 3

הקורולה נאה לכשעצמה עם יחידות תאורת לד שנותנות תחושה של מכונית רחבה יותר מכפי שהיא, זנב קצרצר ואתלטי וגג בצביעה שונה מצבע הרכב. עם זאת, היא בהחלט פחות דרמטית מהמאזדה וההונדה.

בתוך תאי הנוסעים המצב מעט שונה. ההונדה אמנם מציגה כמה מאפיינים ספורטיביים, כמו דוושות האלומיניום או התאורה האדומה ללוח המחוונים, אך הסגנון שלה עמוס ומעט מיושן וגם איכות החומרים לא מרשימה.

הטויוטה מרגישה מודרנית יותר עם מיעוט יחסי של כפתורים, מסך צף ואיכות חומרים עדיפה, אך הצבעים כהים, הסגנון שמרני ולוח המחוונים עמוס בתצוגות צבעוניות.

הונדה סיוויק

למאזדה 3 תא הנוסעים המרשים ביותר במבחן, והוא יכול לככב גם במבחן למשפחתיות יוקרתיות. איכות החומרים משובחת עם עור מעולה ומתכות בכל פינה, העיצוב נקי וקלאסי, המסך צר ואלגנטי, לוח המחוונים דיגיטלי בחלקו והכל מרגיש מהודק ובנוי לתפארת.

חלוקת הציונים היתה פשוטה: המאזדה מרשימה מבחוץ ומבפנים. להונדה מראה ספורטיבי ומרשים מבחוץ אך תא הנוסעים שלה מיושן יחסית ואילו והקורולה שמרנית ופשוטה ביחס לשתיים האחרות, אם כי לא רעה בפני עצמה.




אבזור ותפעול

את המאזדה אפשר לקבל כיום רק ברמת גימור אחת, תחת השם "ספיריט". זו מצוידת במפרט נדיב הכולל בין היתר תאורת לד מלאה, גג שמש חשמלי, בקרת אקלים מפוצלת עם יציאות מאחור, בלם יד חשמלי, חישוקי "18 קלים מצלמת רוורס, כניסה והנעה ללא מפתח ומערכת מולטימדיה ידידותית מאוד למשתמש, עם מסך בגודל 8.8 אינץ', דוברת עברית, נשלטת מגלגלת יעודית ותומכת באנדרואיד אוטו ואפל קארפליי. עם זאת, בדגם היוצא של ה-3 המפרט היה עשיר יותר - וכלל ברמות האבזור המקבילות גם מושבי עור חשמליים ותצוגה עילית.

מאזדה 3

מפרט הבטיחות עשיר וכולל כסטנדרט בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית ניטור רכב בשטח מת במראות, אורות גבוהים אוטומטיים ומערכת לשמירת נתיב שפועלת באופן מעט משונה ולא מאוד יעיל, בהשוואה למערכות מקבילות של יונדאי או סקודה למשל.

להונדה מפרט מצומצם יותר, לפחות ברמת הגימור "ספורט" שנבחנה. אין לה פתחי מיזוג מאחור או מראה נגד סנוור, ההנעה היא במפתח מכאני פשוט, מערכת המולטימדיה ומחשב הדרך מיושנים מאוד ומסורבלים לתפעול, ובמפרט הבטיחות תמצאו את כל מה שמציעה המאזדה - למעט המערכת לניטור שטחים מתים במראות. עם זאת, היא מציעה מושבים מחוממים שלא קיימים בשתיים האחרות.

הונדה סיוויק

הקורולה מציעה מפרט נאה שכולל מערכת מולטימדיה מקורית עם תפעול נוח יחסית, לוח מחוונים דיגיטלי (מעט יותר מסורבל), בלם יד חשמלי, כניסה והנעה ללא מפתח ומערך בטיחות מלא שכמו בהונדה לא כולל את ניטור השטחים המתים - אך כן כולל פונקציה לזיהוי תמרורים.

טויוטה קורולה

גם את הסעיף הזה המאזדה מנצחת, בעוד הקורולה מעט אחריה (אך עם מחיר נמוך משמעותית) ואילו ההונדה שלישית בגלל מפרט מצומצם יחסית ובעיקר בגלל הנדסת האנוש והמולטימדיה.




שימושיות ומרווח


תנוחת הישיבה במאזדה נמוכה מאוד, כמעט ספורטיבית. הכסא קשה יחסית אך תומך היטב בגוף, ומציע גם מגוון רחב יחסית של אפשרויות כוונון. מאחור הגג נמוך במיוחד, מה שמקשה על הכניסה והיציאה ועלול גם להקשות על חגירה של פעוטות במושבי בטיחות. החלונות הקטנים (זוכרים את הקורה האחורית הגדולה?), נוסח טויוטה C-HR, מחשיכים את תא הנוסעים. המושב עצמו קשה ונוח יחסית, אך קצר ונמוך, והמרווח לברכיים ולראש מוגבל. לשלושה נוסעים יהיה כאן צפוף במיוחד - אך לזכותה של המאזדה נציין כי היא היחידה במבחן שמציעה פתחי מיזוג לטובת היושבים מאחור.

מבחן השוואתי משפחתיות

הקורולה מציעה תנוחת נהיגה גבוהה יותר וגם לה מושב נהג נוח יחסית. מאחור הכניסה קלה יותר בהשוואה למאזדה, אך מרווח הברכיים מצומצם במיוחד - בשל פער של 6 ס"מ בבסיס הגלגלים בינה לבין הקורולה סדאן. נראה שבטויוטה לא תכננו על שימוש קבוע במושב האחורי, שכן מלבד מרווח הברכיים המוגבל, היא גם לא מציעה פתחי מיזוג או שקעי טעינה. במפתיע, למרות רוחב דומה לזה של הקורולה סדאן, גרסת ההאצ'בק שנבחנה היתה הצפופה ביותר לשלושה נוסעים מאחור - בפער קטן מהמאזדה.

טויוטה קורולה

ההונדה היא המכונית הפרקטית ביותר במבחן הזה, ובפער ניכר. כבר מבמבט מבחוץ אפשר להבין למה: זו אמנם גרסת ההאצ'בק, אך בהונדה בחרו בכיוון של "נוצ'בק", בתצורה שמזכירה את יונדאי איוניק, למשל. תנוחת הנהיגה נמוכה גם פה, בשל האופי הספורטיבי, אך בין הנהג לנוסע שלצידו יש מרווח נדיב וגם שפע של תאי אחסון. מאחור הסיוויק הציעה מרווח ראש גבולי, תוצאה של העיצוב הספורטיבי, אך מרווח הברכיים שלה הוא הטוב ביותר כאן וגם לשלושה היא תספק את המרווח המוצלח ביותר. הכסא עצמו רך, נעים ונוח מאוד לישיבה, אך כמו בקורולה - גם כאן אין פתחי מיזוג או שקעי טעינה לרווחת הנוסעים.

גם תא המטען של הסיוויק הוא הגדול במבחן. הנפח הרשמי אמנם עומד על 356 ליטרים בלבד, אך הדלת הענקית חושפת פתח רחב ונגיש. בנוסף, סף הטעינה של הסיוויק נמוך ובתא המטען עצמו מצאנו גם שקע 12 וולט ו-וו תליה לשקיות. למאזדה גם כן פתח יחסית נגיש, אך סף הטעינה הגבוה יוצר מעין מבנה של "אמבטיה". הוא גדול במעט מזה של הטויוטה, שאמנם מציעה סף טעינה שטוח - אך הסוללה מגביהה את רצפת תא המטען ומקטינה מאוד את נפחו.

הונדה סיוויק

בסעיף הזה הסיוויק מנצחת באופן ברור - היא המכונית המרווחת ביותר במבחן, ובפער. אחריה המאזדה מפתיעה עם תא נוסעים ותא מטען מעט יותר מרווחים מאלו של הקורולה, אך קחו בחשבון שמדובר במכונית צפופה ובעיקר - מאוד נמוכה. הקורולה מציעה תא מטען קטן ומושב אחורי צפוף, ולכן היא מסיימת שלישית.




נוחות נסיעה


פעם זו היתה נקודת חולשה מסורתית אצל היפניות, בשנים האחרונות המצב קצת השתנה, אבל במבחן הנוכחי אף אחת מהמכוניות לא הפגינה נוחות נסיעה גבוהה.

המאזדה היתה הטובה מבין השלוש. אמנם, המתלים שלה נוקשים יחסית, וחישוקי ה-"18 נמוכי החתך מתקשים לסנן את כל המפגעים בעיר, אבל המתלים הנוקשים מרסנים היטב את פסי ההאטה והטלטלות הגדולות יותר, ומחוץ לעיר הם שומרים על ריסון מרכב מופתי. מערכת המתלים של המאזדה היא גם השקטה במבחן, והיא מצטרפת לבידוד הרעשים הכללי שהרשים במיוחד.

מאזדה 3

הקורולה רכה מהמאזדה ולכן סופגת טוב יותר את סדקי האספלט והבורות הקטנים, אך הסוללה הכבדה יוצרת חוסר ריסון של המתלים והתוצאה היא מכונית שמרבה לזוז ומרגישה "עסוקה" במרבית תנאי הדרך. במהירות עירונית ההנעה ההיברידית יוצרת שקט נפלא, אך במהירויות גבוהות היא היתה רועשת מהמאזדה (אך שקטה מהסיוויק).

גם להונדה מערכת מתלים רכה. היא סופגת היטב את שיבושי הכביש בעיר ומחוצה לה וגם שומרת על רמת ריסון סבירה, אך בכל שלבי המבחן היא היתה פחות מהודקת מהמאזדה. רמת הספיגה של ההונדה טובה משל הקורולה, אך הסיוויק היתה רועשת למדי כבר ממהירויות נמוכות, והשאון הלך והתגבר עם המהירות.

מבחן השוואתי משפחתיות

לסיכום, אף אחת מהמכוניות במבחן לא הצטיינה בנוחות, אך המאזדה עדיפה במעט על מתחרותיה בשל הריסון במהירויות גבוהות ובעיקר בשל בידוד הרעשים הפנטסטי. השתיים האחרות נוחות ממנה בעיר, אך פחות מוצקות (הקורולה) או יותר רועשות (הסיוויק).




מנוע וביצועים

בעולם הוצגה המאזדה עם מנוע בנזין חדש וסופר מתקדם, אך הוא גם יקר במיוחד, ולכן אנחנו מקבלים את ה־2 ליטר המוכר מהדגם היוצא עם 165 כ"ס וגיר אוטומטי בעל 6 הילוכים. לסיוויק מנוע טורבו־בנזין בנפח 1,500 סמ"ק (182 כ"ס) וגיר רציף, ואילו לקורולה הנעה היבירדית בלבד, עם מנוע 1,800 סמ"ק ומנוע חשמלי, המפיקים ביחד 122 כ"ס, ומשודכים לגיר רציף. גם במקרה של הקורולה, בשווקי העולם מוצע מנוע היברידי חזק יותר (184 כ"ס) שלא זכה להגיע ארצה.

מבחן השוואתי משפחתיות

יחידת ההנעה של הקורולה פועלת בצורה חלקה ומאוד שקטה במהירויות נמוכות - אך מנגד לא מבריקה בביצועים ולא מעניקה את החוויה שמייצרות המתחרות. היא איטית מהסיוויק ומה-3 בפער ניכר, ותחת מאמץ נשמע גם קולו של הגיר הרציף. היתרון הגדול של הקורולה הוא כמובן בצריכת הדלק.

טויוטה קורולה

גם למאזדה מנוע ותיק ומוכר. זהו מנוע חזק למדי, אך לא גמיש: כדי לנצל את כוחו צריך להביא אותו לסל"ד גבוה, שם הוא גם מייצר רעש נוכח. בסיבובי המנוע הנמוכים הוא לא מאוד יעיל, וגם כאשר אימצנו אותו - הוא היה פחות חזק ומרשים מזה של הסיוויק. לזכותה של המאזדה עומדת תיבת הילוכים נהדרת, שמגיבה במהירות לפקודות הדוושה וגם נשלטת מצמד מנופים מאחורי גלגל ההגה.

הסיוויק היתה המכונית המהירה במבחן, בפער מורגש. מנוע הטורבו הקטן מוריד כוח רב לגלגלים כבר בלחיצה הראשונית, והוא מושך באופן אחיד לאורך כל קשת הסל"ד. תיבת ההילוכים הרציפה (למעט עניין הרעש) מתגלה כבת לוויה טובה מאוד למנוע המוגדש, ומצליחה לשמור על יעילות וזמינות כוח בכל מצב.

הונדה סיוויק

הקורולה כצפוי היתה החסכונית במבחן עם 20.5 ק"מ לליטר בשיוט ו-14.8 ק"מ לליטר בסיכום המבחן המאומץ. הסיוויק הפתיעה עם 14.7 ק"מ לליטר בשיוט ו-11.2 ק"מ לליטר בסיכום ואילו המאזדה סיימה שלישית עם 13.1 ק"מ לליטר בשיוט ו-9 ק"מ לליטר בסוף היום כולו.

הסיוויק מקבלת בסעיף הזה את הדירוג הגבוה ביותר, בשל היתרון הענק בביצועים. המאזדה אחריה עם ביצועים טובים שמגיעים בעיקר בסל"ד גבוה וגם עם תיבת הילוכים מעולה, ואילו הטויוטה היתה חסכונית מכולן - אך לא הרשימה בביצועים ובתחושות.




התנהגות כביש

מבחינה טכנולוגית, המאזדה בדור החדש הלכה קצת לאחור: את המתלה הרב-חיבורי המתקדם החליפה קורת מתח פשוטה, אך האופי הספורטיבי נשמר - ואפילו התחדד. היא נכנסת בחדות לפניות, החרטום צולל לתוך העיקול בכל הרפיית דוושה וגם ההגה מהיר ומדויק. המתלה החדש אמנם יצר תחושה של זנב קצת יותר קל ומשוחרר, מה שלעיתים מתבטא באחיזה פחות טובה על המגבלות, אך רמת הבטחון נותרה גבוהה. המאזדה היא קומפקטית עם נשמה של מכונית ספורט.

מאזדה 3

לסיוויק אמנם אין שלדה מבריקה כמו זו של המאזדה, איך היא מציגה אחיזת כביש גבוהה, ריסון טוב בעיקולים והיגוי ישיר ומדויק. היא לא ספורטיבית במובן החד של המילה, אך היא מסוגלת לתפור רצף פניות בקצב מהיר ולהעניק תחושה דינאמית ומהנה.
הקורולה שונה לגמרי באופיה. היא אמנם אוחזת את הכביש היטב ותהיה בטוחה ברוב המצבים, אך היא גם רוכנת, חסרת תחושות בהיגוי ובשלדה ולא מגרה את בלוטות החשק כמו צמד מתחרותיה. לאור זאת, חלוקת הכוכבים כאן ברורה.



מבחן השוואתי משפחתיות

סיכום

כפי שציינו בפתיח, זהו לא מבחן משפחתיות קלאסי. המכוניות שהשתתפו כאן הן לא הפופואלריות ביותר בקטגוריה ולא בהכרח אלו שיתאימו ביותר למשפחה. כל אחת מהשלוש מנסה להציע משהו קצת שונה, אווירה מרעננת ופרשנות משלה לתצורת ההאצ'בק האירופאית באופיה.

טויוטה קורולה, שהרשימה אותנו בגרסאות הסדאן והסטיישן, מצטיינת כרגיל בצריכת הדלק ומספקת חבילת אבזור מוצלחת במחיר יחסית נוח. מצד שני, היא היתה המכונית הפחות מרווחת במבחן, איכויות הנסיעה שלה לא מבריקות והמנוע שלה לא מצטיין בביצועים. לקוחות שרוצים קורולה למשפחה בוחרים בדרך כלל באחת הגרסאות האחרות שלה; אלו שמעוניינים בטויוטה היברידית ומעוצבת ומוכנים לוותר על המרווח, יבחרו לרוב ב-C-HR (שמכרה מתחילת השנה פי 5.5 יותר).

הדור החדש של מאזדה 3 ממשיך במסע אל עבר עולמות הפרימיום. תא הנוסעים של ה-3 יכול להתמודד בכבוד מול הקומפקטיות של אודי וב.מ.וו, וגם רשימת האבזור והתנהגות הכביש משתייכים לליגת העל של הקומפקטיות. עם זאת, המאזדה סובלת ממנוע לא גמיש ולא מאוד חסכוני, היא צפופה מאוד וגם תא המטען שלה קטן יחסית.

גם הונדה סיוויק היא לא מכונית מושלמת. יש לה תא נוסעים מיושן והנדסת אנוש מסורבלת, האבזור שלה לא מצטיין וכך גם בידוד הרעשים; עם זאת, היא המכונית המרווחת ביותר במבחן, יש לה תא מטען גדול, התנהגות כביש טובה מאוד וגם יחידת הנעה נהדרת. כיף לנהוג בה, כיף להיראות בה, והיא כנראה המכונית שמציעה את הנוסחה המאוזנת ביותר במבחן בין שימושים משפחתיים לבין חווית הנהיגה.

למאמר זה התפרסמו 33 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו

הוספת תגובה

תגובות

תגובות לכתבה

חזור למעלה