ניסאן אלטימה - מבחן וידאו

עיצוב תא הנוסעים שונה מעט. אלטימה נראית מבפנים הרבה יותר מודרנית מכפי שנראה הדור הקודם. עם זאת, קצת חסרה ההשתפכות המיושנת-אבל-יוקרתית שהיתה אז, ובמקומה יש קווים הרבה יותר פשוטים ועדינים. מכונית המבחן דופנה בשילוב חומרים כהים ובהירים, דבר שמחמיא לטעמי לתא הנוסעים הרבה יותר מהגרסה הכהה-עם-כהה. 

איכות החומרים וההרכבה לא אחידות. חלק מהחומרים, כמו גימור העור, נראים מצוין, לעומתם חלק מהפלסטיקים, כמו זה שעל גבי לוח המחוונים, אינם מוצקים או מהודקים היטב.

תא הנוסעים

המושבים מפנקים. העור הנעים עוטף ריפוד רך, שמספק תמיכה מספיקה בלי לפגוע בתחושת הכורסה. את המושבים הקדמיים אפשר לכוונן חשמלית בהתאם למבנה הגוף, ורק את מושב הנהג אפשר לכוונן מעלה-מטה. שני רכיבים פוגעים מעט בתנוחת הנהיגה. האחד הוא בלם החניה שלא רק שאינו אלקטרוני, אלא שהוא מותקן ברגל, כמו באמריקאיות של פעם. הרכיב השני הוא בליטה ברצפת הנהג, ממש לפני דוושת ההאצה.

אלטימה נמכרת בישראל ברמת גימור אחת. ברמת הבטיחות, אין בה היגוי אקטיבי ששומר על הנתיב (במקומו התקינו מערכת התרעות, קצת מעיקות, של Movon), אבל יש בה בלימה אוטונומית, בקרת שיוט שומרת מרחק, זיהוי רכב בשטח מת, התרעה על תנועה חוצה ולא פחות מעשר כריות אוויר.

בתחומי הפינוקים הותקנה באלטימה מערכת מולטימדיה דוברת עברית, עם מסך מגע. המערכת מתחברת גם למערכות הסמארטפונים, אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, ודרכן אפשר למשל ליהנות מניווט על המסך.

המושבים האחוריים בנויים דומה מאוד למושבים הקדמיים, כך שהם נוחים מאוד. המרחב כאן מצוין לברכיים, אבל בשל השיפוע של חלקו האחורי של הגג, מרווח הראש של נוסעים גבוהים עשוי להיות מצומצם מדי. הייתי שמח לפגוש כאן פתחי מיזוג, שאינם, אבל כן יש שקעי טעינה ל-USB, כולל USB-C.

תא המטען אינו מהגדולים, לפחות לפי הנתונים (436 ליטר), אבל במציאות הוא נראה גדול דווקא. גם פתח ההעמסה נמוך ונגיש, רק שרוב נפח תא המטען עמוק ולא מאוד שימושי, אלא אם דוחפים פנימה פריטי ציוד גדולים וארוכים. אפשר להשכיב מאחור את המושב האחורי וכך להעמיס פריטים ארוכים במיוחד, בדרך לחופשת הסקי או למבצע השנתי באיקאה.

נוחות נסיעה

למרות שניסאן אלטימה היא מכונית גדולה מאוד, 490 סנטימטרים מפגוש לפגוש, די קל להסתדר איתה בעיר, ובחניות שבה. הסיבות הן הגה קליל ונעים לשימוש, חלונות גדולים בצדדים ומלפנים וגם מצלמת רוורס במסך המולטימדיה. על האידיאליה קצת מעיבות מראות הצד, הקטנות יחסית, ובעיקר זו שליד הנהג, שבה זכוכית מגדילה המצמצמת עוד יותר את שדה הראייה אחורה.

מאוד נוח לנסוע באלטימה. זה לא שלא מרגישים באזורים העירוניים את פסי ההאטה או השברים והפגמים בכביש, אלא שהכל מרוסן בצורה רכה ונעימה שכזו; כמו מין ערסל מתנייע. מכונית 'רכה' בלי להיות רופסת.

מחוץ לעיר נמשך הקו הנוח, מוכיח שהמתלים האלה מכוילים טוב גם למהירויות גבוהות. גם כאן מרגישים קצת את פני הכביש, אבל שוב, גם כאן העבודה של המתלים משאירה אותנו יציבים ובטוחים ועדיין, מעורסלים בתוך סביבה מרככת ונעימה. הבידוד מרעשים כאן טוב מאוד וחוץ מרעשי דרך פה ושם, הנסיעה שקטה ונעימה, גם אחרי לא מעט שעות.

מנוע ותיבת הילוכים

לעומת המתכונים המודרניים מוגדשי-הטורבו של כמה מהמתחרים של האלטימה, כאן בחרו במתכון ותיק של מנוע פשוט יותר, גדול וחזק. בארצות הברית, אגב, מוכרים אותה גם עם מנוע הדחיסה-המשתנה המהפכני, אבל הוא לא חצה את האוקיינוס האטלנטי.

המנוע שלפנינו הוא בנפח של 2,500 סמ"ק והוא מייצר 188 כ"ס - אחד החזקים בקבוצת המנהלים בסדרי הגודל המחיריים של האלטימה. הגיר הוא גיר רציף, כלומר כזה שיודע להתאים הילוך לפי הצורך, בלי מגבלה של הילוכים מוגדרים מראש.

השילוב של השניים האלה ביחד נותן, מצד אחד, הרבה כוח אבל מצד שני חוסר במרץ. המנוע מאיץ את הגוף חזק ומגיע למהירויות גבוהות, אבל תגובת הגיר והמנוע אינן מהירות כשמבקשים האצות ביניים חזקות, או יציאה נמרצת מהמקום. בנסיעה סטנדרטית פעולת המנוע חלקה ונעימה מאוד; בשלבים שבהם שולח המנוע הרבה כוח אל הגלגלים, הוא מחוספס, כאילו קורא לנו לסיים עם העקיפה ולהוריד חזרה את הרגל מהגז.

למרות הכוח הרב של המנוע, צריכת הדלק במהלך המבחן היתה נמוכה יחסית, וגם יחסית לגודל המכונית - כ-12 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

זה נכון שניסאן הוא היצרן שעומד מאחורי אחת ממכוניות הספורט הנחשקות של המותגים המוכרים, ניסאן GTR, אבל ה-DNA שלה לא באמת נמצא בפרק ההתנהגות של האלטימה. המכונית כן משרה בטחון, יציבות, אחיזה טובה, כשלא מחפשים שם משהו יותר דינמי בטעם אתלטי. כשכן מחפשים, מגלים היגוי ושלדה שלא מספרים יותר מדי על מה שקורה על הכביש, וגם רכינה די משמעותית לכל הכיוונים. כל עוד לא מחפשים ספורטיביות, אלטימה מתנהגת צפוי, יציב ובטוח.

סיכום

למי שאוהב מכוניות כביש גדולות ונוחות, ההיצע הולך ומצטמצם בשנים האחרונות, וכל אופציה בתחום הזה מבורכת. ניסאן אלטימה היא מהזולות בתחום המנהלים כיום, בעיקר אחרי שנגרעות מהמצבה רבות המכר ההיברידיות של יונדאי וקיה, ועדיין היא מספקת חבילה עם אופי. היא לא ספורטיבית במיוחד ואיכות הבנייה שלה יכולה היתה להיות טובה יותר, אבל היא מכונית שמצד אחד נותנת הרבה מאוד כוח לחובבי הביצועים ומצד שני, מצליחה להיות מאוד מרוסנת ונעימה, נוחה מאוד ויכולה להיות בת לווייה מצוינת לנסיעות ארוכות במיוחד.

לדגמי ניסאן בישראל – ניסאן

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות