קיה קרניבל (בנזין) - מבחן רכב

העיצוב החיצוני קורץ, בלשון המעטה, אל עולמות הפנאי. קיה לקחו את הקרניבל ויצקו לו קצת סורנטו, ואם נציב אותו ליד שברולט טראוורס למשל, נמצא כמה מאפיינים דומים ונגיעות פנאי, כמו למשל מגלש קדמי ואחורי מדומה, חצאיות פלסטיק שחורות, מכסה מנוע ישר, חזית זקופה ואגרסיבית, קורה C אלכסונית, פסי גגון ומרווח גחון של 17.2 ס"מ. בקיצור, הוא נראה מרשים.

מבפנים אנו מקבלים תא נוסעים באווירת מותגי פרימיום. ואפילו בגרסת הכניסה הקרניבל נראה מצוין מבפנים. הדשבורד הארוך עם לוח השעונים ומסך המולטימדיה הדיגיטליים, קונסולה רחבה בין המושבים, שילובי צבעים של שחור וקאמל עם גימורים כסופים שונים ולא מעט "שחור פסנתר". זה נראה נהדר.

תא הנוסעים

הכניסה לקרניבל נוחה מאוד, הדלת גדולה והמושבים נוחים לאורך זמן. המרווח לנהג עצום, וגם כשהרמתי את הכיסא עד סוף המהלך נותר מרווח ראש מספק, מה שגם יצר תנוחת ישיבה גבוהה מאוד.

שדה הראיה לפנים טוב, אבל לא מצטיין עקב קורות A שלעיתים מסתירות קצת משדה הראיה.

הנדסת האנוש טובה מאוד, כרגיל אצל קיה, רק נעיר לגבי פאנל בקרת האקלים שרובו מבוסס על כפתורי מגע (וללא תגובת רטט כלשהי) שמצריכים הסטת מבט.

כמו בשאר גרסאות הקרניבל, גם כאן השורה השנייה מאוכלסת ע"י שני כיסאות קפטן מפנקים עם שתי משענות יד, שקעי USB בצידי המושבים הקדמיים, פתחי מיזוג בתקרה ופאנל לשליטה על מערכת המיזוג האחורית שמותקן בצד ימין של התקרה. קחו בחשבון שעדיף למקם שם את הילד האחראי, אבל גם אם לא, תמיד תוכלו לשלוט על המיזוג דרך הפאנל הקדמי ואפילו לבטל את השליטה לנוסעים מאחור. דלתות ההזזה הענקיות מאפשרות כניסה קלה גם למבוגרים. תענוג.

כניסת הילדים לשורה השלישית, בעלת שלושת המושבים, נעשית לרוב במעבר שבין כיסאות הקפטן, מה שחוסך זמן בהזזה או בקיפול המושב אם מותקן בו כיסא בטיחות למשל. השורה השלישית תתאים גם לבני נוער ותמצאו בה 4 מחזיקי כוסות, תאורה נפרדת ושני שקעי USB בכל צד, אז אין תלונות.

הקרניבל משווק בשתי רמות גימור, EX ו-Premium הבכירה. כאמור, הפעם אנו בוחנים את גרסת הכניסה, כי בסיסית היא ממש לא.

שימו לב - המפרט כולל לוח שעונים דיגיטלי ומסך מולטימדיה בגודל 12.3" כל אחד, עם קישוריות לטלפון הנייד ומשטח טעינה אלחוטי, בקרת אקלים תלת-איזורית, מושב נהג חשמלי, תאורת לד מלאה, חיישני חנייה אחוריים וקדמיים ומצלמת רוורס, כניסה והנעה ללא מפתח, דלתות הזזה חשמליות ודלת תא מטען עם פתיחה ללא מגע (אפשר אפילו רק לעמוד לידה והיא תיפתח), מראה נגד סנוור, וילונות נגללים בשורה השנייה והשלישית, בלם יד חשמלי עם פונקציית עמידה וחישוקי 18" נאים בהחלט.

תוספת של 20,000 שקלים תביא אתכם לרמת הגימור "פרימיום" ושם תמצאו גם ריפודי עור, כוונון חשמלי למושב הנוסע, שני גגות שמש, מצלמות היקפיות, החלפת הילוכים מגלגל ההגה, חישוקי 19" וכמה גימורי כרום חיצוניים. האם אפשר לשמור על רמת חיים גבוהה גם בלי השדרוג הזה? בוודאי.

נציין כי מאז ביצוע המבחן השתנה המפרט מעט, כך שגרסאות EX מוותרות על דלת תא המטען החשמלית ובמקומה ישנם ריפודי עור. ברמה האישית ובעיקר בהתחשב בקיץ הישראלי, היינו מעדיפים ריפודי בד שצוברים פחות חום.

תחום הבטיחות עשיר גם הוא וכולל בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב ושמירה על מרכז הנתיב, התרעת רכב בשטח מת עם היגוי אקטיבי, התרעת תנועה חוצה מאחור ובלימת חירום בנסיעה לאחור, זיהוי תנועה חוצה בצומת, התרעת עייפות, אורות גבוהים אוטומטיים, בלימת משנית לאחר תאונה, התרעת פתיחת דלת בזיהוי רכב חולף ואחד הפריטים החשובים למוביל נוסעים - התרעת שכחת ילד מבוססת חיישן, שעובדת פשוט מצוין (אין סיכוי שמישהו יפספס את הצפירה העצבנית של הרכב). גרסת ה"פרימיום" תוסיף רק תצוגה של השטח המת בלוח המחוונים.

איכות החומרים והרכבה טובה מאוד. הכל מרגיש מוצק ומהודק וגם ריפודי הבד נעימים. כמקובל חלקו התחתון של תא הנוסעים עשוי פלסטיקה פשוטה יותר.

תא המטען, אם אפשר לקרוא לו "תא" כי הוא יותר מזכיר מקרר שדה ענק, מציע נפח של 627 ליטרים. זה כמעט פי 3 מסקודה קודיאק למשל. נכון, הוא מאוד עמוק, אבל סף ההעמסה נמוך מאוד, המפתח רחב מאוד, ובאמת שכמעט ואין צורך לדבר על קיפול שליש או שני שליש של השורה השלישית (עד 2.9 קוב אם תהיתם) - בימי המבחן יצאנו לטיול משפחתי שנמשך יומיים ובעיקר הייתי עסוק ב"איך להעמיס ציוד באופן הכי פחות יעיל". ועדיין, הקרניבל ניצח.

נוחות נסיעה

נוחות הנסיעה העירונית טובה בסך הכל, ולא נשמעו תלונות מאף נוסע גם אחרי מאות קילומטרים. אם נרצה להתקטנן, אפשר להגיד שהקרניבל קצת עסוק ברצף שיבושים.

הנוחות הבין-עירונית שומרת על התחושות הטובות. הקרניבל מרוסן למדי וגם בידוד הרעשים טוב, בטח ביחס לגודל הרכב.

מנוע ותיבת הילוכים

למנוע הבנזין, בנפח 3.5 ליטרים, הספק של 272 כ"ס שמושגים ב-6,400 סל"ד, מספר שלא מוכר ממש במנועי הטורבו למיניהם. מדובר ב-71 כ"ס יותר מגרסת הדיזל אך האחרונה משיגה אותם כבר ב-3,800 סל"ד. גם במומנט הפער שונה, אך לא לטובתו של מנוע הבנזין שמשיג 33.8 קג"מ ב-5,000 סל"ד, לעומת 45 קג"מ ב-1,750 סל"ד בגרסת הדיזל. זה כבר הבדל משמעותי הרבה יותר בחשיבותו, במיוחד ברכב גדול שכזה שמיועד לסחוב לא מעט נוסעים וציוד.

אל המנוע משודכת תיבת הילוכים פלנטרית בעלת 8 הילוכים. ב-EX הידית סטנדרטית למראה ולתפעול ובפרימיום היא Shift by wire בצורת גלגלת. התיבה פועלת באופן חלק אך יש מהירות ממנה, מה שהולם את אופיו של המנוע.

אבל (1) לא הכל זה נתונים טכניים, כי יש למנוע הזה חתיכת אופי! מה שנחמד במנועי V6 הוא שבכל נסיעה שגרתית מספיק ליטוף של הדוושה כדי לשמור על קצב התנועה, ולא משנה מה הקצב.

אבל (2) החלק הכיפי הוא בקיק-דאון, אז ישנה איזו השהייה קלה עד שכל הצילינדרים מקבלים את מנת תערובת הדלק והאוויר שלהם והקרניבל שועט קדימה. לא מדובר בדחף שזורק את הראש אחורה כמו במנועי טורבו חזקים, אלא משהו שיוצר חוויה אחרת - איזו תחושה כזו בבטן של עוצמה מתגברת עטופה בצליל עמוק, שמצליחה להאיץ את 2 הטונות האלו בתאוצות ביניים מרטיטות. ואנחנו במיניוואן, כן?

אבל (3) הדבר היחיד שמונע מאיתנו להמשיך וללחוץ על דוושת ההאצה הוא לא מכמונת המהירות הקרבה אלא נתון צריכת הדלק שמופיע בלוח השעונים...

ששת הצילינדרים על 3,470 הסמ"קים שלהם והנשימה האטמוספרית נזקקים ל-9.6 ק"מ לליטר, טוב יותר מנתון היצרן שעומד על 9.4 ק"מ לליטר אבל עדיין רחוק מלהיות חסכוני. נתון זה הושג כשמצב Eco נכח במרבית הזמן וימי המבחן התנהלו באופן מתון וללא עומסי תנועה חריגים או קטעים דינאמיים למכביר - כי אז, אם תלחצו עמוק יותר (או אם תעמדו יותר בפקקים), תוכלו לראות בלוח השעונים גם חצי מזה ואפילו יותר גרוע...

התנהגות כביש

התנהגות הכביש של הקרניבל בטוחה גם בגרסת הבנזין. האחיזה טובה עד גבול מסוים וההגה ארוך. בעיקולים הדוקים התחושה, באופן לא מפתיע, מזכירה קצת אוטובוס עם זנב שלוקח לו עוד כמה רגעים לסיים את הפנייה. אך למרות זאת, כושר התמרון טוב יחסית, בזכות זווית הפניית גלגלים רחבה.

סיכום

אם תקראו את סיכום המבחן לגרסת הדיזל של הקרניבל תווכחו לדעת שגם המבחן לגרסת הבנזין השאיר אותנו עם אותו רושם למיניוואן גדול ומוצלח, מינוס צריכת הדלק.

קיה קרניבל בגרסת הבנזין שלו אמנם זול ב-10,000 שקלים מגרסת הדיזל, אך גם בזבני בעשרות אחוזים ממנה, כאשר במבחן ההשוואתי היא השיגה צריכה מרשימה של 14.3 ק"מ לליטר סולר. המשמעות היא שאם אתם נוסעים בעיקר בעיר או בפקקים, הפער רק יגדל, ובכל מקרה תוכלו להדביק את פער המחיר (ביחס לכמות הדלק שתרכשו) בתוך כ-30,000 ק"מ בלבד. מצידו השני של המטבע, התשלום על צריכת הדלק מספק חווית ביצועים וצליל כמו שמנועי V6 אטמוספריים יכולים לספק, רגע לפני שגם הם יכחדו מן העולם.

ולבסוף, זה עניין של העדפה ואופי נסיעה, כי קיה קרניבל בגרסת הכניסה EX ממשיך לספק רמת אבזור ובטיחות עשירה, מרווח נהדר ל-7 נוסעים, ושימושיות גבוהה, בוודאי ביחס ל"רכבי פנאי" גדולים ויקרים ממנו.

לצפייה בכל דגמי קיה בישראל

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות