בלי צפיפות, עם אוויר רענן ונוף יפהפה: יצאנו למכתש רמון עם קיה סלטוס, ומצאנו כמה מסלולי טיול שיתאימו לכל המשפחה
מכתש רמון הוא אחת האטרקציות הייחודיות שיש למדינת ישראל להציע. המכתש הוא 'מכתש הסחיפה' הגדול בעולם. מה זה אומר? מכתש סחיפה הוא מקום שלפני מאות מיליוני שנים היה הר, שחלקו העליון עשוי סלע קשה ואילו השכבות הפנימיות שלו עשויות סלעים רכים וחוליים. גשם המחלחל בסדקים של הסלע הקשה סוחף לו לאט את הסלעים הרכים ומנקז אותם החוצה. בשלב מסוים לכיפת המכתש אין מספיק תמיכה והיא קורסת.
המכתש שנוצר חושף שכבות חול וסלע עתיקות שלא היו נחשפות בשום דרך אחרת. כך נוצרים אותם חולות צבעוניים שהילדים אוהבים למלא בבקבוקים בטיולי בית הספר.
הנסיעה למכתש רמון הופכת קלה וקצרה בכל שנה שחולפת. כביש 6 מוביל אותנו בבטחה כל הדרך עד למחלף רהט. משם עוברים לכביש 40 וחולפים על המחלף הנבנה בצומת להבים. עם כביש 40 ממשיכים על הדרך, עוברים ליד שדה בוקר ומגיעים על למצפה רמון. את הדרך עשינו ביום סחוף רוחות וגשם, בליווי של קיה סלטוס - רכב פנאי קומפקטי חדש שהושק בישראל בשנה החולפת. המרווח כאן נדיב, כך ש-4 ואפילו 5 נוסעים יוכלו להעביר נסיעה ארוכה ברכב הזה מבלי להרגיש בצפיפות. הדרך כולה ארכה פחות משעתיים.
על הכבישים הארוכים בדרך דרומה, נזכרנו שוב כמה חשובות מערכות הבטיחות כמו שיש בסלטוס. המערכת לשמירת נתיב חשובה במיוחד בכבישים כאלו, שבהם כל סטיה עלולה להסתיים חלילה בתאונה חזיתית. אבל לא רק. בנוסף פגשנו גם במערכת בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל, התרעת עייפות, אורות גבוהים אוטומטיים והתרעה סופר-חשובה מפני שכחת ילד במושב האחורי. מערכות חשובות שקיימות כאן כסטנדרט וזה נחמד. 
עצרנו למנוחה קצרה ולתצפית על שפת המכתש, סמוך למרכז המבקרים. מזג האוויר הסוער החזיר אותנו במהירות לרכב, אבל בימים רגילים תוכלו להשאיר פה את הרכב וליהנות מתצפית מהפנטת על המכתש ומהליכה של כחצי שעה עד שעה לאורך הצוק בכיוון מערב. ירדנו למטה למכתש עצמו והמשכנו על כביש 40 לכיוון דרום. משמאל לכביש נבנו עמודי חשמל ענקיים שקצת מכערים את הנוף.
בצידו הצפון מזרחי של כביש 40, כק"מ אחרי הפנייה למעלה רמון, נמצאת הכניסה לדרך 'צבעי רמון'. מי שמגיע מהמרכז יצטרך להמשיך עוד כמה מאות מטרים לצומת הקרובה ומשם לחזור לכניסה, שכן הפניה שמאלה אסורה במקום. הכניסה משולטת היטב, לא תפספסו. מיד לאחר הכניסה ממתין לנו פס הרעדה עצום בגודלו. סעו שם בזהירות: אנחנו לא הבחנו בו. אופס.
מיד בתחילת הדרך תבחינו בפצעים שהותירו הדחפורים באדמת המכתש. השיקום שנעשה הפך כל מחצבה לקיר יפה החושף את שכבות הסלע השונות שנוצרו לאורך מיליוני השנים. המקטע הראשון צהבהב אך לאחר מספר מאות מטרים תגיעו לנקודת עצירה ראשונה. מדובר בבור כרייה גדול שחושף שלל צבעים, אדומים וסגולים כהים, ובו נקודת עצירה נוחה עם חניות, גדרות ופארק סלעים קטן. 
ממש באותו האזור, מצד ימין, שביל עפר מעגלי קצר יוריד אתכם לתוך אחת המחצבות. לצד הצבעים המהממים תמצאו שולחנות ומקום נינוח לפיקניק משפחתי. תא מטען של 468 ליטרים מאפשר לנו להכניס את כל הציוד שדרוש לארוחה משפחתית בטבע, ללא כל קושי.
בהמשך הכביש תוכלו לראות עוד מספר קירות החושפים את השכבות, אך מהר מאוד תשומת הלב של הילדים ושלכם תוסב לכיוונו של לוע תותח ענק. לא מדובר בכלי נשק, אך צינור הברזל העצום והחלוד (אנחנו מעריכים את אורכו בלמעלה מ-30 מ') הניצב על גבעה נראה ממש כך. בצומת הקרובה ניתן לעלות אליו ולחנות באחת מהחניות הרבות. הצינור הוא למעשה תנור ענק להכנת חרסית ששימש את הכורים במקום. מדובר באטרקציה של ממש לילדים (וגם למבוגרים). במקום ישנן סככות שנותנות צל, שולחנות וגם שלטי הסבר על הנעשה במקום. 
חוזרים לצומת הכניסה לתותח, ובמקום לחזור לכביש הראשי ממשיכים ישר למטה למחצבה. אחרי ימים גשומים המקום מתמלא במים וניתן לעצור לשכשוך רגליים. 
חוזרים לכביש הראשי וממשיכים מזרחה. לאורך הדרך אפשר לראות שרידים לחיי הנוודים באזור וגם למחצבות שפעלו כאן, פעם בצורת מערה ופעם בצורת חביות ישנות המדפנות קיר מכרה. לסלטוס יש חלונות צד גדולים מאחור כך שהיושבים מאחור נהנו מהשלב הזה בדרך בלי צורך לעצור ולרדת ליד כל אחת מהאטרקציות. לקראת סוף הכביש ישנו עיקול ארוך החושף קיר מרהיב, ובתחתית הקיר יש בריכה קטנה מנוקדת בסוף. הבריכה גדלה אחרי הגשמים. 
עוד כ-200 מ', ואנחנו פוגשים את כביש הגישה הישן לחניון בארות - שביל עפר שיכול להוביל אתכם כל הדרך חזרה לכביש 40 למרות שהנוף שהוא מציע פחות מרשים. הדרך לחניון בארות כוללת כמה בורות שיכולים להפתיע רכב פרטי נמוך. עוד סיבה טובה להגיע לכאן עם ג'יפון. המתלים הרכים של הסלטוס מעניקים נוחות נסיעה טובה מאוד על השבילים האלו. מהחניון עצמו אפשר לצאת לשלל טיולים בסביבה. ניתן לבחור במסלול ההליכה לעין סהרונים או להשקיע בטיול יותר רציני ולטפס לפסגת הר ארדון היפה. 
אם המשפחה בנויה לטיול הליכה של שלוש-ארבע שעות במדבר תוכלו לנסוע לחניון הלילה גוונים. רכב 4X4 יוכל להגיע לשם מחניון בארות דרך השטח. אנחנו בחרנו לחזור לכביש ולהגיע משביל הגישה המסודר שנמצא בהמשך הדרך על כביש 40.
הר סהרונים הוא מסלול הליכה מרהיב וקל יחסית. משאירים את הרכב בחניון גוונים ועולים על ציר הנפט למרחק של כ-500 מ'. בשיא הגובה בחרו בשביל המסומן ירוק והמשיכו לאורכו. מדובר בכ-2 קילומטרים של הליכה על שביל צר שחוצה את שכבות הגיר עם מדרון תלול מצידו. בסופו תוכלו לרדת לעין סהרונים ולמיצד סהרונים - תחנת מעבר של הנבטים שחיו באזור. אם תרצו להאריך, תוכלו לרדת לפרסת נקרות ולעלות דרך מעלה דקלים – הליכה של עוד כשעה-שעתיים, תלוי בצועדים. החזרה ממיצד סהרונים לרכב מתבצעת על שביל עפר שמתאים רק לרכבים בעלי הנעה כפולה. 
טיול לא פחות מאתגר מחכה לכם ביציאה מהמכתש לכיוון אילת. מצד שמאל, לאחר היציאה, תוכלו לעצור לצד השלט לקיר האמוניטים. הקיר עצמו נמצא כקילומטר מהכביש והוא מהווה מיצג מרהיב של מאובנים בני מיליוני שנים. מעלה האמוניטים הוא מעלה קצר ותלול שבשיאו תצפית מהפנטת על המכתש מזווית שפחות רגילים לראות. הירידה חזרה לכביש תלולה וחלקלקה. 
את הדרך חזרה עשינו בזריזות. לקיה סלטוס יש מנוע 2.0 ליטרים עם הספק של 149 כ"ס, שמספק די והותר כוח כך שמעלה העצמאות בואכה מצפה רמון כמעט ולא הורגש. כדי לא לחזור הביתה מוקדם מדי, נכנסו עם לשביל הפסלים שעל שפת המכתש. מרווח גחון של 18.5 ס"מ מאפשר נסיעה בטוחה בשבילים. המעוניינים ימצאו כאן גם מסלול ריצת שטח באורך 10 ק"מ. 
אנחנו ויתרנו על הריצה ונסענו חזרה הביתה, בתקווה לחזור לכאן שוב במזג אוויר נוח יותר, שיאפשר לינה באחד מחניוני הלילה שבמכתש.
074-799-1900 
מתעניין ברכישת רכב ?
קבל ייעוץ מומחה
